כך לא נערכה מערכת החינוך לעידן הדיגיטלי ולקורונה

דו"ח המבקר, שפורסם היום (ב'), חושף את מה שהיה כבר ידוע: שמערכת החינוך לא הייתה ערוכה לקורונה ונכשלת בהכשרת תלמידי ישראל לעידן הדיגיטלי ● יש לקוות שבמשרד החינוך ישננו את מה שהוא כותב ויתנהגו בהתאם

מוכנות הדור הבא לעידן הדיגיטלי - לא בראש מעייניה של הממשלה. צילום אילוסטרציה: BigStock

משבר הקורונה הפנה את תשומת הלב הציבורית לשני מגזרים בולטים: הבריאות ומערכת החינוך. מה שקרה במגזרים אלה השפיע רבות על אורח החיים שלנו בשנה האחרונה. כטבעם של אורות חזקים, הזרקורים שהופנו אליהם חשפו את המוכנות, ובעיקר את חוסר המוכנות, שלהם לשעת חירום.

דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ב') ציין את מה שרבים ידעו וחשו על בשרם במשך שנת הקורונה. ממצאי הדו"ח מלמדים שכמעט מחצית מילדי ישראל ואותו סדר גודל של מורים נכנסו לקורונה כשהם נטולי כישורים ואמצעים דיגיטליים – דבר שמנע מהם ללמוד מרחוק. המבקר ציין שחלק ניכר מהם מגיעים מהמגזרים הערבי והחרדי, ומהפריפריה.

צריך לציין שהביקורת של המבקר נערכה בתקופות שבין ספטמבר 2019 למרץ-אפריל 2020 – החודשיים שהיוו ראשית משבר הקורונה. כלומר, הדו"ח לא מתייחס למהומות שליוו את הלמידה מרחוק. הממצאים מראים הזנחה וחוסר מעש של כמה שנים, ובהחלט מסבירים את מה שקרה בשנה האחרונה.

כאן מתבקשת הערה לאיזון: בין הסגרים תקפו את מערכת החינוך החרדית, שהמשיכה להפעיל את בתי הספר. אם היה לכך איזשהו צידוק, הרי שהוא נמצא בממצאי המבקר לגבי הילדים החרדים, שלא הייתה להם בכלל הזדמנות להשתתף בלמידה מרחוק, כי אפילו טלפונים כשרים לא הצליחו להשיג להם בזמן. אפשר אולי להבין את ההורים שלהם, שבלית ברירה שלחו אותם ללמוד – כי מדינת ישראל לא דאגה להם לחלופה.

לצד זה מציין המבקר, אם כי בפסקה קצרה מדי, שגם המורים בישראל סובלים מחסר עמוק באוריינות דיגיטלית. גם נתונים אלה ידועים, וזה הורגש היטב בתקופת הקורונה. כל מותחי הביקורת על המורים ומערכת החינוך מוזמנים להציע הצעות כיצד מורה שעד הקורונה לא הוכשר.ה ללמד באמצעים דיגיטליים היה יכול.ה לבצע את עבודתו.ה כהלכה בתנאים קשים במיוחד, כאשר במקרים רבים הוא.היא עצמו.ה הורה לילדים ויש לו.ה בן.בת זוג שגם עובד.ת מהבית.

מחדל תקשוב בתי הספר

אבל המחדל החמור ביותר שנחשף בקורונה הוא מחדל תקשוב בתי הספר. מדור זה התייחס לנושא מספר רב של פעמים, והנתונים נמסרו גם בישיבות בכנסת.

המבקר חוזר על כך שרק 23% מבתי הספר העל יסודיים בישראל היו ערוכים, נכון לתקופת הביקורת, לסביבת לימוד דיגיטלית והיו מתוקשבים. בבתי הספר היסודיים המצב טוב יותר, אם כי ממש לא משביע רצון: רק מחצית מהם תוקשבו עד לקורונה. המבקר אמנם מציין את הנתונים האלה בדו"ח, אבל הוא לא טרח לבדוק כיצד ייתכן שתוכנית לאומית לתקשוב שאושרה בממשלה לפני יותר מעשור והוקצבו לה כמעט מיליארד שקלים עדיין לא הושלמה.

תקשוב בתי הספר - לא מספק. צילום אילוסטרציה: BigStock

תקשוב בתי הספר – לא מספק. צילום אילוסטרציה: BigStock

אילו מבקר המדינה היה מחליט לבדוק יותר לעומק, הוא היה צריך לקבל תשובות לפחות משני מועמדים לראשות הממשלה בבחירות אלה: גדעון סער, שכשכיהן כשר החינוך דחף את התוכנית, ונפתלי בנט, שהמשיך את הקפאת התקציבים לתוכנית מימיו של קודמו, הרב שי פירון. דווקא הרב רפי פרץ, שקדם לשר הנוכחי, יואב גלנט, שחרר תקציבים. אבל זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. בינתיים הגיעה הקורונה וחשפה את החידלון הזה.

לעומת זאת, המבקר טורח לציין שבשנה שעברה, בזמן הקורונה, משרד החינוך השקיע משאבים רבים, בתקופת השר גלנט, כדי לצמצם פערים לרכוש מחשבים ל-150 אלף ילדים שאין להם יכולת לקנות מחשבים. זוהי פעולת כיבוי שריפות, שנעשתה במהירות רבה, ועדיין הותירה מאות אלפי ילדים ללא פתרון וללא יכולת להיות מוכנים לעידן הבא.

הטכנולוגיה לא אשמה

פה צריך להדגיש שהסיבה למציאות הזו היא לא הטכנולוגיה. הכלים, המערכות והתוכניות שגובשו על ידי מינהל המדע והטכנולוגיה ואגף המחשוב במשרד החינוך היו מוכנים. ההחלטות התקבלו על ידי הפוליטיקאים ועל ידי פקידים בכירים עושי דברם. כאמור, את הנקודה הזו המבקר פטר את עצמו מלבדוק.

מבקר המדינה נקט בדו"ח ברעיון מקורי יחסית לדו"חות קודמים, וערך סקר בקרב תלמידים ומנהלי בתי ספר. הם הלקוחות של מערכת החינוך, שספק אם מישהו שם למעלה בכלל מכיר אותם. התוצאות לא מפתיעות: 38% מתלמידי חטיבות הביניים והתיכון סבורים כי מערכת החינוך לא מכשירה אותם למקצועות העתיד; 67% ממנהלי בתי הספר חושבים שהגמישות הניהולית שנדרשת כדי להיערך לעידן הדיגיטלי לא מספיקה; ו-61% מהמנהלים והמורים סבורים שסביבת הלימוד בבתי הספר לא מתאימה כלל לעידן הדיגיטלי, לא מאפשרת מרחבים דיגיטליים ובקיצור, לא מאפשרת להם להכשיר את התלמידים לעידן הנוכחי, שלא לומר לעידן הבא.

השורה התחתונה: מעטים ייפלו מהכיסא כשיקראו את ממצאי המבקר, שרק מחזקים את הטענות – והידיעה – שמערכת החינוך לא הייתה ערוכה כראוי למשבר הקורונה. הממצאים מעלים את החשש שגם את השנה הנוכחית יסיימו התלמידים, שהם דור העתיד של מדינת ישראל, כשהם נטולי מיומנויות וכישורים דיגיטליים מספיקים. האם יש סיכוי שניתן עוד להציל משהו לאחר הבחירות בשבוע הבא, ולצפות שתקום פה ממשלה שהחינוך יהיה בראש סדר היום הלאומי שלה? ימים יגידו.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים