סיגנל נלחמת בחסימתה: "לעם האיראני מגיעה פרטיות; לא ויתרנו"

המשטר האסלאמי חסם את הגישה של האזרחים לאפליקציה, המתחרה של ווטסאפ, ומקשים עליהם להתחבר אליה גם באמצעים עוקפים - רשתות VPN ● מדובר בהמשך המדיניות האיראנית לחסום יישומונים, רשתות חברתיות ואתרים ● בסיגנל מיהרו להגיב

האייתוללה עלי חמינאי, המנהיג הרוחני של איראן. הוא יכול לגלוש כמה שהוא רוצה, האזרחים לא. צילום: מתוך ויקיפדיה

מאז שווטסאפ הודיעה על עדכון מדינות הפרטיות של האפליקציה שלה, משתמשים ברחבי העולם עברו בהמוניהם לסיגנל המתחרה, כמו גם לאפליקציות אחרות. אבל נראה שבממשל באיראן מודאגים מהפופולריות הרבה שהאפליקציה צוברת: כך, בימים האחרונים משתמשים איראניים רבים דיווחו על חסימות ביישומון. כפי שפורסם ברשת אל ג'זירה, הם מתקשים לתקשר עם אחרים מתוך האפליקציה, לאחר שהם מתחברים אליה בצורה מוצפנת, באמצעות רשתות VPN. סיגנל הגיבה לחסימה בציוץ בטוויטר, שבו היא ציינה כי "לעם האיראני מגיעה פרטיות. לא ויתרנו".

טרם ברורה כמות המשתמשים באפליקציה באיראן ומה היקף החסימה שלה. כך או כך, החסימה באה לאחר שוועדת סינון (התכנים) של הרפובליקה האסלאמית הוסיפה אותה לרשימת האפליקציות החסומות, ותייגה את המסרים העוברים בה כ-"תוכן פלילי". הוועדה אף הורתה להסיר את סיגנל מחנויות האפליקציות המקומיות. סיגנל לא השיבה לשאלות העיתונות הטכנולוגית בארצות הברית כיצד בכוונתה להיאבק בהחלטה של משטר האייתוללות.

מקום מפוקפק של כבוד בחסימות

לצד רוסיה, סין וצפון קוריאה, לאיראן יש מקום מפוקפק של כבוד ברשימת המדינות שחוסמות אתרים ואפליקציות. הדבר נעשה ביתר שאת בתקופות של אי שקט מדיני-פוליטי פנימי. כך, בנובמבר 2019, במסגרת מאמציו לדכא את המחאה שפרצה אז על רקע הקפצת מחירי הדלק, חסם הממשל בטהרן את החיבור לאינטרנט כמעט לחלוטין. אולם, בעבר אמר ד"ר רז צימט, מומחה לאיראן מאוניברסיטת תל אביב, שלמרות החסימות שהמשטר האיראני מפעיל נגד חלק מהרשתות החברתיות, ובראשן פייסבוק וטוויטר, התושבים במדינה לא מתקשים למצוא שיטות טכנולוגיות שעוקפות את החסימות. לכן, ההערכות הן שמספר הגולשים האיראנים ברשתות החברתיות מגיע לעשרות מיליונים.

כמה לא מפתיע: האיראנים חוסמים את הגישה של האזרחים שלהם לעוד אפליקציה. אילוסטרציה: BigStock

כמה לא מפתיע: האיראנים חוסמים את הגישה של האזרחים שלהם לעוד אפליקציה. אילוסטרציה: BigStock צילום: אילוסטרציה - BigStock

לאיראן יש היסטוריה ארוכה של חסימות, ואלה בלטו בפעם הראשונה במחאות שפרצו במדינה ב-2009, שהיו שחששו שיביאו לנפילתו של המשטר. אז עדיין לא הבינו בעולם את מלוא הכוח של הרשתות החברתיות, שמשתמשים וארגונים יכולים לעודד באמצעותן משתמשים אחרים לבצע פעולות, כגון יציאה להפגנות. ההבנה הזאת החלה לבוא לידי ביטוי באיראן באותן מחאות, ובמדינות נוספות במזרח התיכון בתקופת האביב הערבי ב-2011.

אילו אפליקציות ורשתות חברתיות נחסמו – ומתי?

טוויטר ופייסבוק נאסרו ברפובליקה האסלאמית מאז 2009, בעקבות המהומות והבחירות לנשיאות שנערכו באותה השנה. על רקע ההצלחה של איראנים רבים לפרוץ את החסימה, ב-2012 הידקה אותה ממשלת, וכך הם שוב נחסמו מלגלוש ברשתות חברתיות בלאתרים פופולריים, כמו גם להשתמש בשירותי מייל מסוימים. אז דווח כי הממשל הגביל גישה למגוון אתרי אינטרנט, כולל אלה המשתמשים בפרוטוקול Https, וביניהם מגוון הרשתות החבריות, שירותי מייל וכלל שירותי גוגל השונים. מומחי טכנולוגיה איראניים, שהצליחו לאתר פרצות ודרכים עוקפות כדי להיכנס לאותם אתרים, מצאו כי לאחר שעות ספורות, גם הן נחסמו על ידי הממשלה. אז דווח כי הממשל מפקח על תעבורת ה-SSL וחוסם באופן ידני שילובים של כתובות IP ו-TCP בהתאם למילות מפתח מסוימות. המטרה, העריכו במערב, היא לחסום את כלל האתרים בעלי השרתים מחוץ לגבולות איראן.

ב-2019, הרשות השופטת באיראן החליטה לסנן גם את אינסטגרם – מה שמנע מיותר מ-24 מיליון איראנים גישה לאפליקציה. בעוד שהשימושים העיקריים של אינסטגרם הם התמונות והסטוריז, באיראן היא משמשת גם להעברת מידע, לביקורת על המשטר ולשיח פוליטי ער – באמצעות שירות הצ'ט וההודעות שלה. עוד באותה שנה איראן עצרה כמה משתמשי אינסטגרם, בטענה לפרסום "תכנים בלתי מוסריים" ו-"אנטי-אסלאמיים". ביולי 2018 נעצרה רקדנית שהציגה סרטון באינסטגרם, שעורר גל מחאה רחב באיראן ומחוצה לה.

על רקע המחאות הכלכליות ב-2017, טהרן פעלה לחסימת טלגרם – איסור שהיא ביססה מאוחר יותר בשנת 2018, בטענה שאפליקציה זו עלולה לפגוע בביטחון המדינה, מאחר שהיא משמשת לעידוד היציאה להפגנות.

מומחי רשת ופעילי זכויות דיגיטליות ציינו כי רבים מהאיסורים של הממשל בטהרן על שימוש באפליקציות, רשתות חברתיות ואתרים כאלה ואחרים הם פרטניים ובררניים, ומטרתם להגביר את השליטה הממשלתית במידע. יש לציין שבעוד שאזרחי איראן כפופים לאיסורים, ההנהגה האיראנית – כולל המנהיג העליון, עלי חמינאי, הנשיא, חסאן רוחאני, ושר החוץ, ג'אווד זריף – נותרו בעלי גישה למדיה החברתית, ובמיוחד לטוויטר – לטובת הפצת המסרים של הממשל ברשת.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים