השב"כ: "בנינו מנגנון יעיל ומהיר לאיתור מגעים של חולים"

"איתור המגעים על ידי השב"כ הוא מנגנון יעיל ומהיר לאיתור מגעים של חולים, בין היתר, בעשרות אלפים של מקרים של חולים מאומתים, שבלי סיוע זה לא היו מאותרים ככל הנראה, או לא מאותרים בזמן", כך מסר שירות הביטחון הכללי בתגובה לדו"ח מבקר המדינה, שפורסם היום (ב') אחר הצהרים.

המבקר, מתניהו אנגלמן, בחן היבטים שונים בפעילות הממשלה והמדינה בהתמודדות עם משבר הקורונה, בהם איכוני השב"כ. הוא קבע שהשב"כ נכשל בביצוע משימתו, מאחר שלא ניתנו לו מספיק כלים ומאחר שגם היכולת הטכנולוגית שניתנה לו בהחלטת הממשלה ובחקיקה לא מוצתה. המבקר המליץ למשרד הבריאות "להביא בחשבון את מגבלות האפקטיביות של השב"כ" ולפתח במהירות אמצעים טכנולוגיים חלופיים לאיכונים הסלולריים.

בתגובת השב"כ נמסר כי האגון "נענה לבקשת ממשלת ישראל, שהסמיכה אותו להעמיד את יכולותיו הטכנולוגיות המתקדמות לטובת המאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה בישראל. לצד האחריות של השב"כ לסיכול טרור וריגול, הארגון נענה לבקשה, מתוך אחריות לאומית והבנה שיש בידיו לסייע בהצלת חיים של אזרחי ישראל בשעת משבר זו, אשר פקדה את המדינה".

"הנתונים לא עדכניים, התמונה שונה בתכלית"

הארגון ציין כי "מרבית הנתונים המוצגים בדו"ח רלוונטיים ל-3 באוגוסט ואין בהם כדי לשקף את הנתונים העדכניים, שמציגים תמונה שונה לחלוטין מזאת שהובאה לציבור, אודות תרומת השב"כ לסיוע במאבק בקורונה. בנוסף, חוות הדעת העדכנית, שהוגשה על ידי משרד הבריאות אתמול לוועדת השרים מלמדת על תמונת מצב שונה בתכלית – הן בהיבט הנתונים והן בהיבט היעילות".

"חוות הדעת של משרד הבריאות", מסר השירות, "קובעת באופן חד משמעי כי פעילות השב"כ הביאה לאיתור של עשרות אלפי חולי קורונה, ובכך תרמה תרומה מכרעת לקטיעת שרשראות הדבקה ולהצלת חיי אדם רבים".

עוד צוין כי "בשונה מהנתונים הלא מעודכנים המוצגים בדו"ח, חוות הדעת העדכנית של משרד הבריאות קובעת כי 59,326 חולים אותרו על ידי השב"כ, ומהווים 35.8% מכלל החולים, בניכוי בני אותו משק בית. בהתייחס ליעילות מנגנון הסיוע, קובע המשרד בחוות הדעת כי כתוצאה ממנגנון האיתור של השב"כ נמנעו 40,546 חולים חדשים, 860 מקרי תחלואה קשים ו-304 מקרי תמותה".

"איכוני השב"כ לא נופלים מהחקירות האפידמיולוגיות"

"בשונה מהנקבע בדו"ח המבקר", אמרו בשירות, "קובעת חוות הדעת כי 'בהשוואה בין שתי שיטות החקירה, ברור שמנגנון הסיוע של שב"כ לא נופל מהחקירות האפידמיולוגיות'".

עוד מציינים בשב"כ כי "על פי הדו"ח העדכני של משרד הבריאות, אי בידוד החולים מבעוד מועד, טרם אבחונם, היה גורם לעשרות אם לא מאות אלפי נדבקים וחולים נוספים, מעלה את מקדם ההדבקה, וגורם לתחלואה קשה ותמותה נוספת".

"פעילות השירות מבוצעת כל העת תחת פיקוח, מגבלות וריסונים ברורים, שסוכמו על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ו-ועדת השרים", נכתב בתגובת שירות הביטחון הכללי.

"הקפדה יתרה על הפרטיות"

כמו כן, נמסר כי "הפעולות הטכנולוגיות של השב"כ מבוצעות באופן ממוכן, תוך הקפדה יתרה על אי חשיפה של מידע אישי ועל מחיקת הנתונים מהמערכות כפי שנקבע בחוק. ארבעת המקרים הבודדים שהוזכרו בדו"ח תחת סעיף 'תקלות בפעילות', מתוך מאות אלפי בדיקות חולים שבוצעו על ידי השב"כ, אירעו במהלך תקופת ההפעלה הראשונה ונבעו מכשלים טכניים – גיבויים אוטומטיים שנמחקו מיד, או לטובת מו"פ להגברת האפקטיביות. בפועל, תקלות אלה לא הובילו לפגיעה בפרטיות. חריגות בודדות אלה, כחלק ממדיניות התחקור והשקיפות הנהוגה בשירות, דווחו ביוזמת השירות ובזמן אמת ליועץ המשפטי לממשלה".

השב"כ כתב לסיכום כי "יש לציין שבמהלך תקופת הפעילות, השב"כ ביצע שיפורים ודיוקים משמעותיים, שהביאו לצמצום מספרי המגעים הפוטנציאלים של כל חולה. שיפורים אלה הורידו משמעותית את מספר הנדרשים בבידוד. לצד כל אלה, המליץ השב"כ על צמצום ימי הבידוד ועל מהלכים לשיפור אפקטיביות התהליך הכולל לקטיעת שרשרת ההדבקה".