"מפעל שלא יאמץ טכנולוגיות חדשניות – עלול לאבד רלוונטיות בעתיד הקרוב"

כך אמר אילן אלתר, מנכ"ל חברת הייעוץ אלתרנט, שפתח אתמול (ב') את הכנס השנתי תעשיה 4.0 של אנשים ומחשבים, שנערך הפעם בגלל הקורונה באופן וירטואלי

אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט.

"מפעל שלא ישקיע בהגדלת הפריון, תוך אימוץ טכנולוגיות חדשניות, עלול למצוא את עצמו כלא רלוונטי בעתיד הקרוב", כך אמר אילן אלתר, מנכ"ל חברת הייעוץ אלתרנט (AlterNet), שפתח אתמול (ב') את הכנס השנתי תעשיה 4.0 של אנשים ומחשבים. הכנס נערך באופן וירטואלי, והשתתפו בו נציגים של התאחדות התעשיינים, רשות ההשקעות, רשות החדשנות, וכן נציגי חברות טכנולוגיות המספקות פתרונות לתעשיה. כמו כן נערך פאנל בהשתתפות מנהלים בכירים בתעשיה.

אלתר אמר כי למונח תעשיה 4.0 יש הגדרות רבות אולם לדעתו "ההגדרה המתאימה ביותר הינה רתימת הטכנולוגיה להשגת המטרות העסקיות של הארגון". לדבריו, "הטכנולוגיות בהן מבוצע שימוש לצורך מימוש תעשיה 4.0 במפעלים הינן IoT, רכבים אוטומטיים ברצפות הייצור (AGV – ר"ת Automated Guided Vehicles – י"ק), רובוטיקה וקובוטיקה וכן מדפסות תלת מימד, ועוד".

"בעקבות הקורונה, השאלה היא לא האם הייצור ישתנה אלא כיצד ישתנה"

הקורונה היא אירוע שאף אחד לא חזה, ולפי מחקרים רבים, וביניהם המחקר של הביזנס אינסיידר (Business Insider), צפויים להיות גלי קורונה נוספים בעוצמות שונות עד שנת 2022, ואולי גם לאחר מכן. אלתר אמר כי "בעקבות הקורונה, השאלה היא לא האם הייצור ישתנה אלא כיצד הייצור ישתנה, אולם עדיין לתעשיינים יש קושי להתמודד עם הקצב המהיר של התפתחות הטכנולוגיה".

"לתעשיה יש אתגרים רבים שהמעבר לתעשיה 4.0 יכול לסייע להם", אמר ופירט: "חשיפה לשוק גלובלי, הרגלי צריכה משתנים ומעבר לצריכה דרך האינטרנט, ופרסונליזציה. כמו כן התעשיה מתמודדת עם מחסור בכוח אדם מקצועי, וטכנולוגי, שזו בעיה כלל עולמית. בישראל במיוחד התעשיה סובלת מפריון נמוך, ומעבר לתעשיה 4.0 יכול לגרום לחיסכון והתייעלות אנרגטית, שגם היא בעיה גלובלית".

תעשיה 4.0. אילוסטרציה: BigStock

תעשיה 4.0. אילוסטרציה: BigStock

אתגרים נוספים אותם מנה אלתר: יישום תהליכי ייצור חדשים בתוך זמן קצר, משלב ההחלטה במפעל ועד שלב הייצור השוטף, הגדלת היעילות המפעלית – OEE (ר"ת Overall Equipment Efficiency) – ועוד.

בהמשך דבריו הדגיש אלתר את חשיבות האינטגרציה בתהליכי העבודה במפעלים, שהיא אופיינית בכלל לתהליכי ייצור. "המפעל משתמש בחומרי גלם, מוסיף להם ערך מוסף ומייצר מוצרים, כדי שזה יקרה – נדרשת אינטגרציה בין מערכת ההזמנות (ERP) לבין רצפת הייצור", הסביר אלתר והמשיך, "כדי שהכל 'ינגן' נדרשות מערכות טכנולוגיות רבות כדוגמת ERP, מערכת לניהול מלאי, מערכת לניהול רצפת ייצור, MES, מערכת לניהול עצי מוצר, אריזה, אחסון, שינוע, מערכות לניהול תחזוקה מונעת (Predictive Maintenance) ומערכת BI להפקת תובנות".

לדבריו, הפתרון הוא ביצוע אינטגרציות אופקיות – מספק חומרי הגלם, דרך תהליכי הייצור ועד לצרכן הקצה, ובמקביל אינטגרציה אנכית – ממערכת ה-ERP דרך מערכת ניהול רצפת הייצור (MES) ועד מכונות הכלים.

לבסוף ציין אלתר כי "כדי להיכנס לתהליך הפיכת המפעל למפעל התומך בתעשיה חכמה נדרשת מחויבות הנהלה, פניוּת של ההנהלה לנושא, ומומלץ להסתייע במוביל תהליך חיצוני לארגון, אשר יעלה את רמת תשומת הלב מעבודה מול השוטף לעבודה אסטרטגית לטווח היותר ארוך".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים