תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » RPA 2020: הדור שרוצה לעשות הכל באופן אוטומטי

RPA 2020: הדור שרוצה לעשות הכל באופן אוטומטי

דוברי כנס RPA 2020 סיפרו על יישום הטכנולוגיות הרובוטיות בארגונים, על הגורמים שמסייעים בהצלחת הפרויקטים בתחום, וגם על הדרישה שבאה "מלמטה"

מאת 13 בינואר 2020, 12:34 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

"כשאני מגיע כיום לבדוק ארגון RPA זה כבר לא מילה גסה, ולכן הטיפ שאני נותן זה תחזוקה, תחזוקה ועוד תחזוקה. זו השאלה הכי חשובה: איך מתחזקים ומתפעלים את הבוטים לאורך זמן. מבחינתי זה יכול להיות גם רובוט שבודק את התהליכים ואת הרובוטים האחרים, זה לא ממש משנה, מה שמשנה הוא שהמטרה היא ליצור ערך ללקוחות שלנו, ואתה צריך ליצור ערך פנימי וחיצוני. יש דור שכבר רוצה פחות לדבר ולעשות הכל באופן אוטומטי", כך סיפר עידו רון, דירקטור ומוביל תחום טרנספורמציה דיגיטלית ובינה מלאכותית בחברת KMPG, בכנס RPA 2020.

רון אמר את הדברים בפנאל יועצי היישום של הכנס, שנערך בהפקת אנשים ומחשבים באולמי לאגו בראשון לציון. את הפאנל הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של קבוצת אנשים ומחשבים, שביקש מרון להסביר גם מדוע הוא ממליץ על שימוש ב-RPA.

"יש שני יתרונות ל-RPA, והראשון הוא ROI יחסית מהיר בחלק התפעולי, וזה כמובן ניתן להוכחה. היתרון הנוסף שלו הוא בכך, שהוא מצליח להביא גם ערך בשירות הלקוחות, ומעבר ל-ROI, ורואים זאת לעתים קרובות: זה בא מלמטה, מהשירות שרוצה לשפר את עצמו", ענה רון.

ומה יכול לגרום לצוואר בקבוק?
"פיתוח של רובוט לרוב זה לא דבר מסובך. צווארי הבקבוק שבהם נתקלתי הם שצריך לשנות את צורת העבודה. זה הדבר הכי קשה לפעמים: ההתמודדות עם המשאב האנושי. לפעמים הם לא מבינים שאפילו הבורג הקטן ביותר בתהליך RPA יכול להפיל אותו".

"תנו לנו עוד רובוטים"

רשף רדין, חבר הנהלה בקבוצת HMS, התייחס גם הוא לשאלת צוואר הבקבוק ואמר: " אף אחד לא המציא את הגלגל, RPA זה פלטפורמה של IT, ולכן מטבעו צווארי הבקבוק מאוד קשורים להיבט הטכנולוגי, החל באיך עושים זאת נכון וכלה באיך מתחזקים את הרובוטים נכון וכדומה".

רשף רדין, חבר הנהלה, HMS. צילום: ניב קנטור

הוא התייחס ליישום בארגונים ואמר, הכלל שחייב להתקיים הוא קודם לבחור את התהליך הנכון. "מעבר לזה אני יכול לספר, ששום תהליך של RPA שיישמנו לא יושם אחד לאחד בדיוק בהתאם לתהליך שאותו הוא החליף. כל תהליך כזה עובר בחינה מחדש כדי לבצע אותו טוב יותר ומהר יותר. כאשר זה עובד, גם הארגון מקבל הרבה תובנות, וכשבוחנים מקרוב רואים פתאום שגם התהליך עצמו עובר שינוי תוך כדי. בסופו של דבר, עם האוכל בא התיאבון, ומחשש – זה הופך ל'תנו לנו עוד רובוטים'", אמר רדין.

הגורם האנושי של ה-RPA

מיכל חן, מנהלת בתחום הבינה המלאכותית והאוטומציה ביבמ ישראל, דיברה על תהליך העבודה של יישום RPA. "אנשים יכולים להיות הגורם המבדיל בין פרויקט שיצליח או כזה שייפול. צריך להכניס אותם למצב שבו יש שיתוף בתהליכים, לגרום להם לשאול איך אני מנהל את השינוי עבורי ולשאר העובדים, מה זה עומד לשנות בעבודה של התומך מאחור, וכדומה. כשאני באה לחברה אני אומרת, שמעבר לביצוע התהליך הם גם חייבים לקבוע מי יהיה האחראי על התהליך, להבין מה ההבדל בין איך שעובד כיום הנציג האנושי מול איך שיעבוד הרובוט, מה זה ישנה ביום יום של הארגון ואיך זה יכול לפנות זמן לדברים אחרים. אוטומציה זה הרבה מעבר ל-RPA, ואנחנו מסתכלים על התהליך מהתחלה עד הסוף, גם כדי שנוכל לאחר מכן לשלב יכולות נוספות", היא סיפרה.

מיכל חן, מנהלת בתחום הבינה המלאכותית והאוטומציה, יבמ ישראל. צילום: ניב קנטור

"לרוב הארגונים יש  כיום כבר התנסות עם RPA", הוסיפה חן, "זה כבר קרה במידה כזו או אחרת. צוואר הבקבוק שאנחנו רואים הוא היכולת להפוך את הארגון לממוכן ברובו. לכן צריך לקחת כמה תהליכים ולפרוס אותם בארגון בצורה חכמה. בנוסף, צריך לדעת איך לבנות את היכולות הפנימיות כדי לא להיות תלויים ביועצים חיצוניים, והם גם יוכלו לעזור יותר להימנע בעתיד מצווארי בקבוק", טענה חן.

בחירת תהליכים

גם שלומי קוט, הבעלים והמנכ"ל של ez-ROI, שהנחה את הכנס לצדו של קונפורטס, סיפק כמה תובנות קצרות לגבי הטיפול בפרויקטים של RPA. "בחרו את האנשים איתם אתם הולכים לבצע את הפרויקט, פנימי וחיצוני. לאו דווקא צריך לקחת את ה-ROI הכי גדול, יותר חשוב שזה יהיה תהליך שהמנהל שלו הכי מחויב לחדשנות. בחרו את התהליכים נכון, כי כל הפרויקטים שנכשלו היו בגין בחירת תהליכים. ולא פחות חשוב – להשקיע את הזמן. ה-POC זה רק ראש הגשר, ואם בוחרים POC נכון, הוא יבקיע את חומות הארגון. חייבים גם לדעת איך לתכנן את השלב הבא, וכן להציע את האפשרות למדוד את התהליכים", הוא ציין

שלומי קוט, בעלים ומנכ"ל, ez-ROI. צילום: ניב קנטור

לפני ROI צריך להראות הצלחה

לדברים הצטרף גם אבנר גייפמן, ראש תחום RPA בקבוצת הייעוץ הטכנולוגי ב-EY ישראל עם התובנות שלו. "הנקודה המשמעותית ביותר אולי היא לא לקחת את התהליך כפי שהוא מתבצע כיום ולעשות לו אוטומציה באופן מלא ומדויק. זה מאוד חשוב משתי סיבות: לא בטוח שהתהליך מתבצע כיום בשיטה נכונה, והסיבה השנייה היא שהתהליכים מלווים בהרבה קלט ופלט שצריכים להשתנות עקב מיכון התהליך. דבר נוסף הוא, שלפני ROI צריך להראות הצלחה", הוא אמר.

וכיצד זה מיושם בארגונים?
"ראינו ארגונים רבים, שהתחילו בגדול מדי לכן התהליכים של RPA היו מאוד קשים ליישום, עם קנה מידה שלא עמדו בו. כדאי להתחיל בקטן ולהצליח, ואז ללכת למקומות מתקדמים יותר".

אבנר גייפמן, ראש תחום RPA בקבוצת EY ישראל. צילום: ניב קנטור

RPA 2020: הדור שרוצה לעשות הכל באופן אוטומטי Reviewed by on . "כשאני מגיע כיום לבדוק ארגון RPA זה כבר לא מילה גסה, ולכן הטיפ שאני נותן זה תחזוקה, תחזוקה ועוד תחזוקה. זו השאלה הכי חשובה: איך מתחזקים ומתפעלים את הבוטים לאורך "כשאני מגיע כיום לבדוק ארגון RPA זה כבר לא מילה גסה, ולכן הטיפ שאני נותן זה תחזוקה, תחזוקה ועוד תחזוקה. זו השאלה הכי חשובה: איך מתחזקים ומתפעלים את הבוטים לאורך Rating: 0

הגיבו