תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » בינה מלאכותית » כל מה שחם בבינה המלאכותית – בכנס של אנשים ומחשבים בברלין
המוח הישראלי - בברלין. אילוסטרציה: BigStock

כל מה שחם בבינה המלאכותית – בכנס של אנשים ומחשבים בברלין

הבינה המלאכותית הישראלית כבשה את ברלין החודש עם כנס Future of AI, בהפקת אנשים וחשבים, שנערך במתחם STATION Berlin ושבמסגרתו נערכה גם תחרות סטארט-אפים בתחום

מאת 30 בדצמבר 2019, 12:00 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

עם פרוס שנת 2020 על חידושיה ושיבושיה, נדמה שאת העשור החולף בחדשנות טכנולוגית, הובילה טכנולוגיית הבינה המלאכותית. ה-AI שינתה את הדרך שבה עושים עסקים, נוהגים, משווקים מוצרים ופתרונות, סוחרים בכסף או משקיעים אותו, ועוד. הבינה המלאכותית משנה, למעשה, את המתכונת בה פעלו תעשיות רבות בעשור הקודם, ובהן כספים, בריאות, קמעונאות, תחבורה ומדיה, והיא צפויה לייצר 60 מיליארד דולר בשנת 2025. חברות רבות בעולם כבר זיהו את הפוטנציאל הטמון במגמה המשבשת, ומשקיעות סכומי עתק בפיתוח, מכירה ורכישה של טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית.

בהמשך לסדרת הכנסים הבינלאומיים, Future of AI לטכנולוגיות בינה מלאכותית וביג דטה, שקיימה קבוצת אנשים ומחשבים בתל אביב בשנים האחרונות, התקיימה לראשונה החודש (11-12/12) כנס זו במתכונתה האירופאית, בבירת גרמניה, ברלין.

כנס Future of AI התקיים במקביל לכנס החדשנות בתחום הפיננסים, עולמות הפינטק והאינשורטק – Fintech Junction 2019 – ושני הכנסים גם יחד משכו אליהם למעלה מאלף אורחים מ-37 מדינות, ובהם מומחי טכנולוגיה, משקיעים מקרנות הון סיכון, חברות סטארט-אפ, מפתחי מערכות AI, מהנדסי תוכנה, מומחי Machine Learning ואקסלרטורים.

ד"ר נמרוד קוזלובסקי, ראש תחום הטכנולוגיה והרגולציה במשרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן (HFN), מרצה בכנס. צילום: דריה סוסאק, סינגרם

ד"ר נמרוד קוזלובסקי, ראש תחום הטכנולוגיה והרגולציה במשרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן (HFN), מרצה בכנס. צילום: דריה סוסאק, סינגרם

"בחרנו לערוך את הכנסים במתחם STATION Berlin, מתוך כוונה לייצר קשרים בין קהילת ההיי-טק הגרמנית, למקבילתה הישראלית", אמר בן פלד, סמנכ"ל פיתוח עסקי באנשים ומחשבים. "כבירתה הפיננסית המרכזית של אירופה, המושכת מוחות וגופי חדשנות מכל העולם, ברלין הייתה הבחירה הטבעית – לערוך כנס בינה מלאכותית", הוסיף.

בכנס הוצגו האספקטים השונים בהטמעת הבינה המלאכותית בתעשיות השונות, הסיכויים והסיכונים לשחקנים בתחום. "העולם מחפש לעבוד עם הסטארט-אפ ניישן ועם המוח היהודי שממציא את מיטב הפטנטים", ציין פלד. "בחמש השנים האחרונות, הוקמו כ-150 חברות סטארט-אפ חדשות בתחום ה-AI ובסך הכל יש כבר למעלה מאלף חברות הפועלות בתחום בארץ. ישראל היא גם מעצמת טכנולוגיות בתחום הקמעונאות והמסחר, כאשר חלק ניכר מטכנולוגיות אלו מבוסס על פתרונות מתקדמים בתחום הבינה המלאכותית. תחום ה-AI מקיף תעשיות רבות, משיפור ביצועים בתהליכי מסחר אופליין ואונליין ובשילוח מוצרים, דרך פתרונות לשוק הביטחוני והחקלאי, ועד פיתוחים בתחום הדיאגנוסטיקה ורפואה מותאמת אישית", סיפר פלד.

תחרות הסטארט-אפים הבינלאומית

הטכנולוגיות של ניתוח הביג דטה, לימוד עמוק ולימוד מכונה, העומדות מאחורי החידושים בתחום הבינה המלאכותית, מאפשרות למחשבים לאמן עצמם להיות "חכמים", ללא הדרכת בני אדם. סיבות אלו מביאות את תחום ה-AI לקדמת במת ההיי-טק העולמית, ובמסגרת הכנס הברלינאי, נערך שלב הגמר של תחרות הסטארט-אפים הבינלאומית Future of AI למיזמים מבטיחים בתחום.

בתמונה: קנזה אייט סי אבו, מנהלת בכירה לרובוטיקה ובינה מלאכותית בדויטשה טלקום; אנדי קונסטין, מייסד במשותף של פאונדרס אמבסי; שרלוט סיילר, מנהלת חדשנות בברלין פרטנר; רומי פון רודר, סגנית נשיא לאנשים ותרבות בטיר מוביליטי; ומלי באום, מנכ"לית ומייסדת שותפה של וולאונג'. צילום: דריה סוסאק, סינגרם

מימין: קנזה אייט סי אבו, מנהלת בכירה לרובוטיקה ובינה מלאכותית בדויטשה טלקום; אנדי קונסטין, מייסד במשותף של פאונדרס אמבסי; שרלוט סיילר, מנהלת חדשנות בברלין פרטנר; רומי פון רודר, סגנית נשיא לאנשים ותרבות בטיר מוביליטי; ומלי באום, מנכ"לית ומייסדת שותפה של וולאונג'. צילום: דריה סוסאק, סינגרם

אל התחרות הגישו מועמדות 53 חברות סטארט-אפ מרחבי העולם, ולקו הגמר הגיעו שבע פיינליסטיות שניצבו לשיפוט בפני קאדר שופטים מומחים מהתעשייה שכלל את: דיאנה ננובה, מהנדסת לקוחות, ענן גוגל לסטארט-אפים; ג'ורג' קרנטוניס, שותף, VC Metavallon; ג'וליה אימפרטריס, מנהלת תכנית, נומה ניו יורק; חנן לפק, מנכ"ל, סנסיו רובוטיקס; מגדלנה בלצרזק, מנכ"לית, ווסטבי; מארי לואיז קלוזה, מנהלת בכירה בפיתוח סיכון, דויטשה באן; ניקולה רפג', מנהל הפעילות הראשית, סטארט-אפ יארד; ואופירה אנגלברג, פיתוח ושיווק עסקי, מנהלת מרכז הסחר הישראלי בברלין.

הזוכים הגדולים בתחרות, חברת קפלר וויז'ן טכנולוג'יס, אשר פיתחה את אפליקציית "אחות לילה קפלר",  מבוססת למידה מעמיקה וראייה ממוחשבת, המסייעת למטפלות לדאוג לרווחת המטופלים, בלילה. היתרונות הם הפחתה דרמטית באזעקות שווא.

אל המקום השני הגיעה חברת Bdeo, שפיתחה פלטפורמה חזותית מבוססת AI המיועדת למגזר הביטוח לאוטומציה של חיתום באמצעות Deep Learning ו-וידיאו.

אל המקום השלישי הגיעה חברת Uhura Solutions. פתרונות Uhura מסייעים למוסדות פיננסיים להאיץ משמעותית תהליכי בדיקה וקבלת החלטות באמצעות פלטפורמת AI שמייעלת את תהליך הניתוח והניסוח של חוזים והסכמים.

שלושת הסטארט-אפים שכבשו את המקומות הראשונים, זכו בחבילת פרסים יקרת ערך שמטרתה לסייע להן להבשיל ולפתח את המוצר בשלבים הבאים. 

כל מה שחם בבינה המלאכותית – בכנס של אנשים ומחשבים בברלין Reviewed by on . עם פרוס שנת 2020 על חידושיה ושיבושיה, נדמה שאת העשור החולף בחדשנות טכנולוגית, הובילה טכנולוגיית הבינה המלאכותית. ה-AI שינתה את הדרך שבה עושים עסקים, נוהגים, משו עם פרוס שנת 2020 על חידושיה ושיבושיה, נדמה שאת העשור החולף בחדשנות טכנולוגית, הובילה טכנולוגיית הבינה המלאכותית. ה-AI שינתה את הדרך שבה עושים עסקים, נוהגים, משו Rating: 0

הגיבו