"נשים יזמיות לומדות להאמין בעצמן, לקחת סיכונים ולא לפחד להיכשל"

עו"ד מיטל סטבינסקי, שותפה ויו"ר משותפת בפרקטיקה הישראלית של פירמת עורכי הדין הבינלאומית Holland & Knight, מתגוררת זה יותר מעשור במיאמי, פלורידה, ומסייעת לחברות טכנולוגיה ישראליות להרחיב את פעילותן בארה"ב ובדרום אמריקה. סטבינסקי, בוגרת תואר שני במשפטים: דיני מחשבים, באוני' ת"א, מעניקה ייעוץ עסקי וממשלתי לחברות טכנולוגיה ישראליות, בדגש על תחומי הקלין-טק, האגרו-טק והתחבורה. בנוסף, היא פועלת להעלאת הפרופיל של חברות ישראליות בארה"ב מול הקונגרס האמריקני והסוכנויות הפדרליות.

"יש חשיבות רבה לסיוע לחברות ולסטארט-אפים ישראליים בהבנת המסגרת הרגולטורית בארה"ב, ולמציאת מקורות מימון ושותפים אסטרטגיים להרחבת פעילותן שם", היא אומרת.

על החשיבות שהיא רואה בתחומי הפוד-טק והאגרו-טק, מפרטת סטבניסקי, כי "כולנו מכירים את הנתונים: בשנת 2050 העולם יצטרך להאכיל יותר מ-9 מיליארד אנשים, והדרך להתמודד עם אתגר שכזה היא באמצעות הטמעת טכנולוגיות בתחום החקלאות והמזון. מסיבה זו, מדינות מחפשות בקדחתנות פתרונות טכנולוגיים ודרכים לייצר יותר מזון ומים, להכשיר את הקרקעות, להתמודד עם מזיקים וכד'".

החברות המעוניינות לחדור לשוק בארה"ב, לדבריה, צריכות להתמודד עם כמה חסמים. "חברה ישראלית, כמו כל חברה זרה אחרת שרוצה לפרוץ לשוק האמריקני, צריכה לעבור ולידציה של הפתרון הטכנולוגי. העובדה שלחברה היו מכירות בארץ, באירופה או במקומות אחרים עדיין לא פותרת אותה מהצורך בפרויקט הדגמה בארה"ב כשלב חשוב בפריצה לשוק. בתחום החקלאות, למשל, חבירה למוסד אקדמי מוביל ושותף אסטרטגי במסגרת פרויקט הדגמה יכולה להיות זרז חשוב באסטרטגיית החדירה לשוק, כאשר ישנן תוכניות פדראליות שאף מעניקות מימון לפרויקטים כאלה. החברות צריכות להיות מודעות לתשתית הרגולטורית הרלוונטית לפעילות החברה, ולוודא שהפתרונות הטכנולוגיים שלה תואמים ועומדים בדרישות. בשוק האמריקני והדרום אמריקני כאחד יש הערכה לחדשנות הישראלית. במקומות אלו יש צמא לפתרונות לבעיות שחברות ישראליות יכולות לספק. במקסיקו ובקולומביה, למשל, יש הזדמנויות רבות לחברות בתחומי התשתיות, המים, החקלאות והקנאביס הרפואי".

"העיסוק בתחומים טכנולוגיים מעולמות המזון והחקלאות קרץ לי", מספרת עו"ד סטבינסקי, "מכיוון שהוא משויך לתחום טכנולוגיות האימפקט, בעלות משקל לתועלת האנושות. אלו חברות ישראליות בתחום בעל ערך מוסף, שהוא מעבר להצלחה העסקית הנקודתית של החברה, שבאות לפתור בעיות גלובליות של נגישות למזון איכותי".

כדוגמה לחברה שכזו מספקת סטבינסקי את נטפים, ש"מלבד מים לשדות גם תורמת להעצמת נשים במדינות מתפתחות". סטבינסקי, שאף הובילה יחד עם נטפים מהלך לוביסטים מוצלח בארה"ב, מציינת, כי "נטפים היא חברה עם פיתוח ישראלי בתחום החקלאות, שיש לו אימפקט בהעצמת נשים בעולם בכלל ובמדינות מתפתחות בפרט. במקומות כמו אפריקה והודו, שבהן נשים עובדות בשדה ומנהלות חוות קטנות, הפתרונות של נטפים הם משני חיים. מבחינתי, חיבור של נשים למזון וחקלאות הוא טבעי!" היא מציינת, ומזכירה גם את סיפור ההצלחה של הסטארט-אפ Tipa בהובלת היזמית דפנה ניסנבאום, שפיתחה אריזות מתכלות ביולוגית שמאריכות את חיי המוצר, והשלימה לאחרונה גיוס בגובה כ-25 מילון דולרים.

"החוות של הנשים החקלאיות – רווחיות יותר"

"ברמה האישית, חשוב לי לקדם העצמת נשים יזמיות". היא אומרת. "בעקבות העיסוק בתחום האגרו-טק נוכחתי לדעת, שמספר הנשים היזמיות בענף, בדומה לענפי טכנולוגיה אחרים, הוא נמוך משמעותית משל הגברים. דווקא בישראל, שבהקמתה שזורה עבודת אדמה נשית, יש מקום להחזיר לנשים את מקומן בתעשייה. אם מסתכלים על ארה"ב, למשל, בעוד שנשים חקלאיות מהוות רק 30% מסך החקלאים, החוות שלהן רווחיות יותר בממוצע מהגברים. חלק מן הסיבות לכך הן, שחקלאיות פתוחות יותר לאימוץ דרכים חדשניות, ויעילות יותר בניהול המשקים והחוות. בנוסף, הן גם מעורבות יותר בפעילות הסברה וחינוך קהילתי בחקלאות. עם זאת, בארה"ב, כמו בארץ, יזמיות באגרו-טק הצליחו עד כה לגייס כספים בהיקפים נמוכים יותר משמעותית עבור המיזמים שלהן מכלל הגיוסים בענף. בארה"ב אני חברה בארגון נשים בחקלאות, המונה יותר מ-50,000 חברות, ולאחרונה מוניתי על ידי נציבת החקלאות של פלורידה לשמש כחברה בוועדה לחדשנות טכנולוגית"

סטבינסקי מספרת גם על יוזמה שהיא שותפה בהובלתה, לקיום סדרה של מיט-אפים בנושא נשים באגרו-טק ופוד-טק, כדי לתמוך בקהילה של נשים יזמיות בתחום החקלאות והמזון בישראל, להנגיש להם נטוורקינג עסקי, ידע וכלים. "במפגש האחרון שהתקיים בחודש מאי, השתתפה נציבת החקלאות של פלורידה, אשר הגיעה במסגרת ביקור מושל פלורידה בישראל. המטרה הייתה לחשוף הזדמנויות בתחום החקלאות, המזון ותעשיית הקנאביס הרפואי בפלורידה. עוד קיימנו מפגש יזמות בנושא גיוס השקעות, ובחודש הבא, בשיתוף עם סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC) נקיים בחודש הבא מיט-אפ בפקולטה לחקלאות ברחובות, שהפעם יעסוק בסטודנטיות ובמתן כלים שיעזרו להן להשתלב בתעשייה ולשלב בין עולם המחקר לתעשייה.

"השנה מסתמנת כשנה של פריצת דרך", מסכמת סטבינסקי באופטימיות, "ונראה שהיקף הגיוסים לנשים יזמיות בהיי-טק יהיה גבוה מהממוצע עד כה מקרנות הון סיכון בארה"ב. יש כיום בארה"ב מספר חסר תקדים של נשים בעמדות פוליטיות חשובות בתחום החקלאות. רבות דובר על תקרת הזכוכית, והיא אכן קיימת, אך נסדקת אט אט. ישנם האתגרים והחסמים האובייקטיבים הברורים, אך ישנו גם חסם נוסף שהולך ונפרץ: נשים יזמיות כיום לומדות להאמין בעצמן, לקחת סיכונים ולא לפחד להיכשל".