תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » הבנקים בישראל: בין חדשנות טכנולוגית לסיכוני סייבר
בנק ישראל. צילום: BigStock

הבנקים בישראל: בין חדשנות טכנולוגית לסיכוני סייבר

הסקירה השנתית של המפקחת על הבנקים מפנה זרקור לפעילות הדיגיטלית של המערכת הבנקאית - מהאמצעים הטכנולוגיים שמחליפים את הסניפים ועד לפעילות למניעת מתקפות זדוניות ● סקירה קצרה

מאת 27 במאי 2019, 17:13 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

יש לפיקוח על הבנקים יעד מרכזי: שההשקעות של הבנקים בדיגיטל יביאו לתמחור חדש למבנה העמלות שהם גובים מאתנו, או, במילים אחרות, יוזילו אותן, ובכך ישפיעו ישירות על יוקר המחיה. היעד הזה לא הושג עדיין, אבל יש לקוות שגורמי הפיקוח פועלים על מנת להשיג אותו

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, פרסמה היום (ב') את הסקירה השנתית המסכמת את פעילות הפיקוח על הבנקים בשנה האחרונה. חלק לא מבוטל מהדו"ח מתייחס למעבר של הבנקאות לעידן הדיגיטלי, המשמעות של זה והסיכונים הגלומים בכך.

בהקדמה לדו"ח המפורט כותבת ד"ר בר כי "הבנקים ביצעו בשנה שעברה השקעות רבות בחדשנות טכנולוגית ודיגיטל, כחלק ממאמצי ההתייעלות שלהם, והדבר בא לידי ביטוי בדו"חות הכספיים שלהם ובהגברת האמון במערכת הבנקאית". אבל המעבר לשימוש בערוצי דיגיטל, שאומץ על ידי חלקים רבים בציבור, יצר סיכונים תפעוליים משמעותיים שהבנקים לא הכירו קודם לכן – סיכוני הסייבר וסיכונים טכנולוגיים שנובעים מהמהפכה התעשייתית הרביעית, כפי שגם ד"ר בר מכנה אותה.

הדו"ח מתייחס לסיכוני הסייבר ולהשפעות שלהם על נושאי המשרה במערכת הבנקאית. הוא מצטט סקר נושאי משרה של הפיקוח על הבנקים, שממנו עולה כי מבין שלל הסיכונים שיש במערכת הפיננסית, סיכוני הסייבר הם המדאיגים אותם ביותר. אין זה מפליא, כי סיכוני הסייבר נובעים מאותה מהפכה טכנולוגית שהבנקים משקיעים בה כל כך, שלכאורה מקלים את החיים על הלקוחות אבל יוצרים כאב ראש אחד גדול לבנקים, ולא פחות למערכת הפיקוח עליהם.

במקביל, הפיקוח על הבנקים המשיך השנה להסיר חסמים בכל מה שקשור למעברם לבנקאות דיגיטלית. כך, למשל, הוא התיר למנהלי תיקים לבצע פעולות מרחוק, אונליין, וניסח הקלות בכל מה שקשור בפתיחת חשבונות מקוונים.

"כיפת ברזל של הבנקים"

על פי הדו"ח, מצבה של הבנקאות הישראלית בתחום איומי הסייבר יחסית טוב, מאחר שעל פי הממצאים של בנק ישראל, מרבית הבנקים לא הותקפו בצורה משמעותית. זאת, לעומת המערכת הפיננסית ברחבי העולם, שסובלת מפגיעות ממשיות. לדברי ד"ר בר, ההגנה מפני סייבר דורשת הערכות משולבת של הבנקים, שבסיוע של המדינה ישקיעו במערכות הגנה מפני סייבר, כדי לייצר את "כיפת הברזל של הבנקים", כפי שהדו"ח מכנה זאת.

חשובה לא פחות היא הערנות של הלקוחות. אנחנו מוסיפים כאן שמן הראוי שהבנקים יסייעו ללקוחות להגן על מערכות הדיגיטל בכל הערוצים. ידוע הוא שרכיבי צד שלישי ברשת, במערכות שפתוחות לציבור, הם פרצה קלה יחסית להאקרים שמבקשים לבצע פעולות סייבר. ד"ר בר גם רמזה לבנקים שאם לקוח נופל קורבן להונאה באמצעות שימוש בשירותים הדיגיטליים שלהם, הם צריכים לגלות רגישות – תכונה שהיא נדירה מאוד אצל בנקים כאשר הלקוחות שלהם בצרות.

המהלכים של בנק ישראל

מערכת הפיקוח על הבנקים מתאימה את עצמה למציאות החדשה וכדי לפקח טוב יותר, הוקם לפני שלוש שנים אגף חדשנות וטכנולוגיה, שבנה שיטת ביקורת ייחודית בתחום סיכוני הסייבר.

במסגרת המאמצים להגברת התחרות והקטנת הריכוזיות ביצע בנק ישראל מספר פעולות, כמו שינוי הרגולציה כך שתאפשר כניסת בנקים חדשים לזירה, וכן מהלך להקמת לשכת שירות ל-IT, שהמכרז להקמתה הסתיים לא מכבר. בנק ישראל תולה במהלך זה תקוות רבות והוא נערך לקראת הקמת הבנק הדיגיטלי הראשון, שיאפשר תחרות אמיתית בין הבנקים.

מהלך נוסף שהבנק המרכזי הוביל היה הפרדת חברות האשראי מהבנקים. בנק לאומי היה הראשון, בכך שמכר את לאומי קארד לקרן ורבורג פינקוס, בנק הפועלים הולך על מסלול של הנפקת ישראכרט ומסירת הבעלות עליה לציבור, ודיסקונט קיבל ארכה של שנה למכירת Cal.

הדו"ח של הפיקוח על הבנקים מתייחס גם לרפורמה עתידית בתחום התשלומים ללא מגע באמצעות הסלולר – ה-EMV. בשנה שעברה קודמו מהלכים שונים בנושא תקינה. כרגע אין צפי למועד התחלה, אבל חברות האשראי וגופים פיננסים אחרים כבר נערכים לכך.

השורה התחתונה: בסופו של יום, הבנקאות הדיגיטלית בישראל נמצאת במקום לא רע. הפיקוח על הבנקים מתנהל פה בשני כובעים: מצד אחד, הוא הרגולטור, שתפקידו לפקח כדי שהדיגיטל לא יגדיל את הסיכונים עבור הבנקים, ומצד שני עליו לעודד את התחרות, לשחרר רגולציה, לדאוג שהערוצים הדיגיטליים יהיו נגישים לכלל האוכלוסייה ולשמור על האיזונים הנדרשים בין הדיגיטלי לפיזי. המשמעות המידית של זה היא מניעת סגירת סניפים מיותרת, במיוחד בפריפריה. יש לפיקוח עוד יעד מרכזי: שההשקעות של הבנקים בדיגיטל, שנועדו קודם כל לאפשר להם להתייעל, יביאו לתמחור חדש למבנה העמלות שהם גובים מאתנו, או, במילים אחרות, יוזילו אותן, ובכך ישפיעו ישירות על יוקר המחיה. היעד הזה לא הושג עדיין, אבל יש לקוות שגורמי הפיקוח פועלים על מנת להשיג אותו, כדי שהמהפכה הטכנולוגית תגרום למהפכה בתעריפים ובכלל, בקשר של הלקוח עם הבנק.

הבנקים בישראל: בין חדשנות טכנולוגית לסיכוני סייבר Reviewed by on . המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, פרסמה היום (ב') את הסקירה השנתית המסכמת את פעילות הפיקוח על הבנקים בשנה האחרונה. חלק לא מבוטל מהדו"ח מתייחס למעבר של הבנקאות לעיד המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, פרסמה היום (ב') את הסקירה השנתית המסכמת את פעילות הפיקוח על הבנקים בשנה האחרונה. חלק לא מבוטל מהדו"ח מתייחס למעבר של הבנקאות לעיד Rating: 0

הגיבו