תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » "משרדי הממשלה עדיין חוששים לעבור לענן – אבל הגישה משתנה"
משתתפי הפאנל: מימין - ד"ר תומר סיימון (עומד), גידי קונפינו, יעקב נבות (המנחה), נתן גביש, דורון אופק, ד"ר נועם קוריאט, אלי מטרה, ניר צנטנר ויותם ארז. צילום: אחיקם בן יוסף

"משרדי הממשלה עדיין חוששים לעבור לענן – אבל הגישה משתנה"

"יותר ויותר חברות מעבירות את שירותי המחשוב שלהן לענן, על מנת לפנות זמן ומשאבים ב-IT, ולהתמקד בדברים שבליבת הארגון; זה בוודאי נכון למשרדים ממשלתיים", אמר יותם ארז, סמנכ"ל הטכנולוגיות של רשות התקשוב הממשלתי

מאת 24 בדצמבר 2018, 17:06 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

"יש מקרים רבים שבהם אפשר להוציא שירותי מחשוב ממשלתיים לענן, אך המשרדים חוששים. עם זאת, הגישה משתנה", כך אמר יותם ארז, סמנכ"ל הטכנולוגיות של רשות התקשוב הממשלתי.

ארז דיבר במסגרת פאנל שנערך כחלק מבכנס המחשוב הממשלתי eGov של אנשים ומחשבים, שהתקיים באחרונה באולם האירועים LAGO בראשון לציון. הוא ציין כי "לפני שלוש שנים הקמנו שני עננים ומעט מאוד גופים ממשלתיים עברו אליהם. אלא שמשנה לשנה אנחנו מרגישים שינוי גישה. בשוק הפרטי, יותר ויותר חברות, כולל קטנות ובינוניות, מעבירות את שירותי המחשוב שלהן לענן, על מנת לפנות זמן ומשאבים ב-IT, ולהתמקד בדברים שבליבת הארגון. זה בוודאי נכון למשרדים ממשלתיים".

הוא דיבר על סוגיית אבטחת המידע במעבר לענן ועל ההשקעות בכך, וציין כי "לא מדובר בסעיף הוצאה, אלא בהשקעה התומכת במוניטין, כי אם מערכות המחשוב של המשרד ייפרצו, המוניטין שלו ייפגע".

"אנחנו כבר מספקים למספר משרדי ממשלה ושירותי ענן. קל מאוד לבקר אותנו, ולדעת איפה המידע נמצא ואיך הוא מפוקח", ציין.

"צריך להתייחס למאפיינים של המשרדים הממשלתיים"

ניר צנטנר, מנמ"ר משרד האנרגיה, אמר כי "הענן הוא אמצעי ולא מטרה. יש בממשלה רצון לעבור לענן, ויש בה אף ניצנים לכך, אבל כשבאים לבחור האם להוציא את המחשוב הממשלתי לענן או לא, צריכים להתייחס למאפיינים של המשרדים. הארגונים הממשלתיים שונים מאלה האזרחיים – גם במשאבים וגם בצורת הניהול של ה-IT".

"עלינו לדרוש קלות של תכנון ארכיטקטורה ויכולת פיקוח", ציין. הוא אמר כי "החסם המרכזי במעבר של המשרדים הממשלתיים לענן הוא בקרת הגישה למחשב. בסופו של דבר, הענן מתנהל בעצם במחשב של מישהו אחר, ואנחנו רוצים להיות שקטים ולדעת שהמחשב מספיק בטוח. צריך ללכת לאט ובזהירות".

ד"ר נועם קוריאט, מנמ"ר משרד התיירות, אמר גם הוא כי יש התחלה של מעבר לענן במשרדי הממשלה, אולם ציין ש-"הפוטנציאל עדיין גדול". לדבריו, החסם במעבר ממשלתי לענן הוא לא אבטחת המידע כמו הפרטיות. "יש רגולציה בנושא הפרטיות שהמחשוב הממשלתי צריך למצוא לה את הפתרונות. אם היה פה סניף אזורי של חברה רב לאומית, היה ניתן להעביר דטה סנטרים שלמים של משרדי ממשלה לענן. במקרה זה, האבטחה תהיה טובה יותר, ולמשרדי הממשלה יישארו סוגיות כמו ניטור וניהול זהויות". הוא ציין שבמידה שסניף כזה אמנם ייפתח, "הממשלה תהיה הלקוח הראשון שלו".

"הענן יועיל לממשלה כי הוא מאפשר לטפל במידע רב"

בדיון השתתפו גם דוברים שאינם ממשרדי הממשלה. נתן גביש, מנכ"ל DXC Technology, אמר כי "עבדתי עם הממשלה במשך 30 שנים, בין היתר כמייסד פעילות Salesforce בישראל. לפני עשור, ממשלת ישראל הייתה מובילה טכנולוגית. כיום, ישראל נמצאת בפיגור של שנתיים בתחום הענן בכלל ובענן הממשלתי בפרט". באשר לקריאה לחברות רב לאומיות להקים דטה סנטרים לשימוש הממשלה בארץ הוא אמר כי "זה קשה מאוד עבורן, אין הצדקה כלכלית להקים דטה סנטר רק עבור ישראל."

דורון אופק, מנכ"ל SUSE, צידד בהקמת דטה סנטר של חברה עולמית בישראל עבור המחשוב הממשלתי ואמר כי זה יביא לחיסכון לקופת המדינה. "הענן יועיל לממשלה בין היתר כי הוא מאפשר לטפל במידע רב, כמו זה שיש במערכות המחשוב הממשלתיות", ציין.

הוא דיבר על הקוד הפתוח, בסביבות דוגמת Clouden וקוברנטיס. "אלה יאפשרו חציבת מידע כדי להשיג תובנות וליצור שירותים אחרים, שייתנו ערך מוסף לצרכן הסופי. אלא שהקוד הפתוח לא מוכר במשרדים הממשלתיים", אמר.

לסיכום העריך אופק כי חלק ממשרדי הממשלה יעברו לעננים היברידיים.

אלי מטרה, סמנכ"ל השיווק והמכירות של MedOne, מנה כמה יתרונות שהענן יכול להביא למשרדי הממשלה. "ניתן לבנות בו חנות אפליקציות למשרדי הממשלה, וכך יימנע שכפול המידע שקיים כיום בהם", הוסיף.

הוא ציין כי "יאיר פראנק, ראש רשות התקשוב הממשלתי, וצוותו עושים עבודה טובה, ובקרוב נראה שוב את הממשלה כסמן ימני בעולם הטכנולוגיה".

משה פרבר, יו"ר ומנהל CSA, טען כי "המכשול העיקרי לבניית ענן ממשלתי עצמאי הוא כוח האדם. גם המגזר הפרטי מתקשה לגייס כוח אדם וידע".

"בעולם, הניהול של הענן בבנקים ובגופים ביטחוניים נשאר אצלם, אך שאר החברות עוברות לענן ציבורי. יש משרדי ממשלה שמתנהגים כמו בעולם העסקי, והרגולציה עליהם קלה יותר מאשר על גופים ביטחוניים", אמר.

דובר נוסף בפאנל היה ד"ר תומר סיימון, חוקר עתיד שוק העבודה ושותף במרכז מחקר לתחום שהוקם על ידי אוניברסיטת בן גוריון ואמדוקס. הוא אמר כי "אנחנו עומדים בפני מהפכה גדולה, של דיגיטציה, ועל מנת שהיא תקרה יש צורך בשירותי ענן. מקצועות ה-IT עוברים שינוי גדול, יש ירידה בתפקידים השבלוניים".

"אחת הסיבות שארגונים מבקשים לעכב כניסה לענן היא אבטחת מידע. הם רוצים להקים מצודה, אבל לא מספיק להגן על המחשוב מבחוץ, צריך לעשות זאת גם מבפנים. לכן, אבטחת מידע מהווה סיכון גבוה לחדשנות, יצירתיות וחשיבה חופשית בארגונים יותר מאשר הסיכון העולה ממתקפות סייבר", אמר.

באשר לקריאה לחברות רב לאומיות להקים דטה סנטרים לישראל העריך ד"ר סיימון כי "הסיכוי שהן יעשו זאת נמוך, אבל אפשר ליישם את מה שעשו בגרמניה, הודו וקנדה, שם חברות פרטיות קיבלו רישיון ממיקרוסופט או אמזון ופתחו דטה סנטרים".

"משרדי הממשלה עדיין חוששים לעבור לענן – אבל הגישה משתנה" Reviewed by on . "יש מקרים רבים שבהם אפשר להוציא שירותי מחשוב ממשלתיים לענן, אך המשרדים חוששים. עם זאת, הגישה משתנה", כך אמר יותם ארז, סמנכ"ל הטכנולוגיות של רשות התקשוב הממשלתי. "יש מקרים רבים שבהם אפשר להוציא שירותי מחשוב ממשלתיים לענן, אך המשרדים חוששים. עם זאת, הגישה משתנה", כך אמר יותם ארז, סמנכ"ל הטכנולוגיות של רשות התקשוב הממשלתי. Rating: 0

הגיבו