ריי קורצווייל: "בתוך עשור תהיה לנו בינה מלאכותית ברמה של בני אדם"

"אנו נדרשים לטסט שווה ערך של מבחן טורינג בו מחשב יידרש לכל טווח התבונה האנושית כדי לעבור מבדק מאוזן, בלי להשתמש בטריקים של עיבוד שפה טבעית כך שלא נדע אם אנו מדברים עם אדם או עם מכונה, כך לדברי קורצווייל, מנהל ההנדסה הראשי של גוגל

ריי קורצווייל, עתידן וסופר אמריקאי. צילום: ויקיפדיה/ Flickr by null0

ריי קורצווייל הינו ממציא, עתידן וסופר אמריקאי, חלוץ בתחומי זיהוי תווים אופטי (OCR), זיהוי קול ונושאים אחרים הקשורים לבינה מלאכותית, כך לפחות על פי הגדרת ויקיפדיה (Wikipedia). הוא מוכר לחובבי המוזיקה מכלי הנגינה שפיתח ומחבר הספר "עידן המכונות החושבות".

קורצווייל עומד מאז 2008 בראש אוניברסיטת הסינגולריות בקליפורניה ללימוד אינטרדיסציפלינרי של טכנולוגיות חדישות ולניתובן לטובת האנושות בתמיכת גוגל (Google) ונאס"א (NASA) ובשנים האחרונות הוא מנהל ההנדסה הראשי של גוגל, ועוסק בשילוב לימוד מכונה ועיבוד שפות במוצרי גוגל.

לפני כשלושה חודשים הרצה קורצווייל בכנס של המועצה ליחסי חוץ של ארצות הברית על התחזית שלו כי בינה מלאכותית שוות ערך לזו האנושית.

לדבריו, "אני צופה שתהיה לנו בינה מלאכותית ברמת אדם בשנת 2029. בוועידה שהתקיימה בסטנפורד ב-1999, צפו מרבית חוקרים ממחלקת הבינה המלאכותית כי הדבר לא יקרה במשך 100 שנה, ו-25% אמרו שזה לא יקרה לעולם".

"הקונצנזוס כיום של מומחי ה-AI הוא שאנו מתקרבים לכך. אני שיניתי את דעתי משלילה לחיוב בכנס שנערך בשנת 2006 לרגל מלאת 50 שנה לכנס דארטמאות' בו הטביעו ג'ון מקארתי ומרווין מינסקי שהיה המנטור שלי במשך למעלה מ-50 שנה, את המונח בינה מלאכותית".

"בואו ניקח את הטלפון הסלולרי שבכיסי", אמר קורצווייל . "הוא עושה הרבה דברים יותר טוב ממני. בשלב מסוים הטלפון ידבר איתי וישאל אותי שאלות וידבר איתי כמו בני אדם? כאשר יהיו טכנולוגיות שיאפשרו שיחות כאלה, אני והצוות שלי בגוגל ניעזר בתוכנה שתקרא אימיילים ותבין את המשמעות של כל אימייל ואז גם תגיב עליו בשמך".

לשם כך, אמר, "אנו נדרשים למבחן שווה ערך של מבחן טורינג. אני מאמין שמבחן טורינג הוא מבחן קביל של כל טווח התבונה האנושית. מחשב יידרש לכל הטוווח הזה כדי לעבור מבחן מאוזן, בלי להשתמש בטריקים של עיבוד שפה טבעית כך שלא נדע אם אנו מדברים עם אדם או עם מכונה".

"אני עדיין אופטימי אבל לא עד כדי כך", הסביר קורצווייל, "ואולם ישנה קבוצה הולכת וגדלה של אנשים הטוענים שאני שמרן. לא הזכרתי את חוק ההחזר המואץ של ההשקעה. לא רק שתחום החומרה התקדם באופן מעריכי אלא גם התוכנה, ולכן אני יכול להיות אופטימי. בשנים הללו עברנו ציון דרך אחר ציון דרך בתחום הבינה המלאכותית כך שאנחנו יכולים לדבר על הטכניקות החדשות, וזה מה שגורם לי להיות בטוח יותר ואני סבור שקהילת ה-AI צוברת בטחון לכך שאנחנו לא רחוקים מציון דרך זה".

פלישה של בינה מלאכותית מהחלל החיצון

"לרגולציה יהיה תפקיד חשוב. צריך להבין שלא מדובר בפלישה של בינה מלאכותית מהחלל החיצון. זה דבר שבני אדם שעובדים בחברות טכנולוגיה מפתחים".

לדברי קורצווייל, "קובעי המדיניות צריכים לחשוב על בינה מלאכותית כמאיץ טכנולוגי. הם צריכים להתמקד באתיקה של ה-AI, כיצד לשמור על הטכנולוגיה בטוחה. זה סוג של דיון מקוטב כמו הרבה דיונים כיום. התחלתי לדבר על ההבטחה וגם על הסכנות עוד בשנות ה-90. הייתי שם בזמן הנכון. כתבתי בשנת 2006 את הספר "הסינגולריות מתקרבת" – בו פרק מספר שמונה דיבר על ההבטחות העמוקות מול הסכנות של התפתחות הבינה המלאכותית".

"הטכנולוגיה היתה מאז ומתמיד חרב פיפיות", אמר. "האש חיממה אותנו, איפשרה לנו לבשל את האוכל שלנו אך גם שרפה בתים. טכנולוגיות אלה הרבה יותר חזקות ולכן הדיון צריך גם להיות יותר ארוך. מצד אחד זו הזדמנות חסרת תקדים להתגבר על עוני ועל מחלות עתיקות יומין ולעצור את ההדרדרות הסביבתית, אך גם סכנה משום שטכנולוגיות אלה יכולות להיות הרסניות, ואפילו לגרום סיכונים קיומיים".

"אני חושב שאנחנו צריכים לפעול לפי ציווי מוסרי כדי להמשיך את ההתקדמות של טכנולוגיות אלה, כי למרות ההתקדמות עד כה – עדיין אנשים חוששים מהגרוע מכל".

"ניקח לדוגמה התפתחות אחרת מהזמן האחרון – ביוטכנולוגיה. לפני 40 שנה בוועידה של כל המומחים בתחום במקום שנקרא Asilomar, הם לא חשבו שתהיה אפשרות בטוחה לבצע תכנות ביולוגי אשר יכולה לרפא מחלות ולעצור את ההזדקנות".

היום, 40 שנה לאחר מכן, אנו רואים את ההשפעה הקלינית של הביוטכנולוגיה ובטוחים שיהיה שיטפון של חידושים בתחום זה בעשור הקרוב. למרות זאת, מספר האנשים שנפגעו בשוגג או במכוון בטיפולים חדישים אלה שואף לאפס בזכות הקווים המנחים שיצרנו".

"עכשיו צריך לקיים את כנס Asilomar הראשון שלנו ב-AI שיעסוק באתיקה של הבינה המלאכותית. הדרישה הקיצונית לגרש את הטכנולוגיה או להאט אותה היא לא גישה נכונה. יש צורך לקיים דיון גם בנושאים מסובכים, כדי שחברי הקונגרס יידעו לנסח את החוקים הנכונים".

הפתרון – קוד פתוח

בהמשך הסביר פרופ' קורצווייל כי הפתרון שיאפשר שקיפות למקבלי ההחלטות והציבור הוא הקוד הפתוח. "הרעיון של גוגל להעמיד את כל אלגוריתמי ה-AI שלה לרשות הציבור בקוד פתוח הוא רעיון טוב. השילוב של קוד פתוח והחוק של ההחזר המואץ תאפשר לנו להתקרב למטרה. אני חושב שאנחנו יכולים להגיע למטרה הזו באמצעות שילוב של קוד פתוח והתקדמות אקספוננציאלית מתמשכת הן בחומרה והן בתוכנה".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים