נדב יור, בנק הפועלים: "בגלל הטכנולוגיה, הבנקאות תיראה אחרת בעוד שנים ספורות"

"הבנקאות תתקיים אך ורק אם היא תהיה פתוחה, והיא תשתנה בתוך שנים ספורות", אמר יור, מנהל יחידת מו"פ וחדשנות בחטיבת האסטרטגיה של בנק הפועלים ● הוא סיפק הצצה לטכנולוגיה, בנקאות, הממשקים ביניהם וההשפעות שלהם אלה על אלה

נדב יור, מנהל יחידת מו"פ וחדשנות בחטיבת האסטרטגיה של בנק הפועלים

"בתוך שנים ספורות, הבנקים אולי יישאו את השם הזה, אך הבנקאות תיראה אחרת לגמרי. היא תתקיים רק אם היא תהיה פתוחה. הבנקים כבר מתחרים לא רק בינם לבין עצמם ועם חברות הביטוח, אלא עם מערכת שלמה של פתרונות טכנולוגיים שעלולים להפוך אותם למיותרים. לפיכך, הם יצטרכו להשתנות", כך אמר נדב יור, מנהל יחידת מו"פ וחדשנות בחטיבת האסטרטגיה של בנק הפועלים.

יור דיבר במסגרת מפגש פורום PMO של אנשים ומחשבים, שהתקיים אתמול (ג') במתחם yes Planet בראשון לציון. מנחה המפגש היה יו"ר הפורום, גילי רגב, מנכ"ל Proceed.

לדברי יור, "לאט לאט רואים מסביב את השינוי. כך, למשל, מספר בנקים כבר הודיעו כי יאפשרו הזדהות בחשבון הבנק באמצעות מנגנון זיהוי טביעת האצבע במכשיר הסלולרי. בנוסף, יש שימוש נרחב בפתרונות דוגמת PayPal וכניסה חזקה של חברות הטכנולוגיה הגדולות לתחום".

גם הלקוחות משנים את התנהגותם, טען. "הצעירים הולכים ותופסים את העמדות הבכירות במשק ואת שוק העבודה. בשנת 2020 יהוו אנשי דור ה-Y, שגדלו עם הטכנולוגיה וש-46% מהם משלמים בסלולר, למחצית משוק העבודה. ב-2030 כבר יתחילו ילדיהם להיכנס לשוק".

"יותר אנשים יעשו כסף מהמידע"

יור ציטט נתון של גרטנר (Gartner) לפיו בעוד כחמש שנים, 70% מהלקוחות יעשו כסף מהמידע שלהם. "המגמה היא שאנשים יבינו שהמידע שלהם שווה כסף", אמר. הוא ציין כי "אנשים מוכנים לוותר על הפרטיות כדי לקבל הצעות בעלות ערך. לדוגמה, כשנסעתי לחו"ל בפעם האחרונה, גוגל (Google) ייעצה לי מתי לנסוע לשדה התעופה ובאיזה כביש, וידעה לעשות זאת ולא, למשל, כיצד להגיע לעבודה בארץ".

הוא דיבר על פלטפורמות טכנולוגיות כמו Lending Club ואמר כי "מקום לערוך בדיקה של יכולת האשראי על ידי בני אדם, המחשב יכול להעריך זאת באמצעות הפרופיל של הלקוח בפייסבוק (Facebook) והגדרת התפקיד שלו בלינקדאין (LinkedIn) – הגדרה שמאפשרת להעריך את שכרו".

ככלל, אמר, "הטלפון החכם פורץ את החסמים. הכול נגיש דרך אפליקציות. במדינות רבות ניתן כיום לפתוח חשבון רק באמצעות הטלפון החכם. גם ל-Big Data יש חלק בכך: אחד הנכסים העתידיים של הבנק זה המידע – לא הסניפים, לא כוח האדם ולא תשתיות ה-IT הכבדות שלו".

אמצעי נוסף שגורם, לדבריו, לניתוק הציבור מהבנקים הוא הסלולר. "אמנם, יש רבים שמעדיפים שהארנק הסלולרי שהם משתמשים בו יבוא מהבנק או מחברת כרטיסי האשראי, אבל רבים מוכנים להסתפק בארנקים של PayPal, אפל (Apple), גוגל ודומיהם", אמר יור.

"צורה אחרת של תחרות היא האפשרות להלוות בשיטת P2P", הוסיף. "בזכות הטכנולוגיה כבר לא צריך את הבנקאי המתווך להעברות והלוואות. יש מערכת כמו EZBOB, שאין לה את כל התקורות שיש לבנק ומספיקים לה 2-3 אנשים שיושבים בבית וכותבים תוכנה. אנחנו, הבנקים, מבינים שאנחנו לא יכולים לנצח את הסטארט-אפים הקטנים. אנחנו מצויים בעידן שבו הזריז הרבה יותר מאיים מאשר הגדול והכבד".

יור ציין כי "לאור כל הנתונים הללו, אחת היוזמות הראשונות שהתחלנו היא Open API. אנחנו פותחים ממשק לעולם החיצון של המפתחים כדי שיוכלו לפתח מוצרים על בסיסי הפלטפורמה של בנק הפועלים. קיימנו באחרונה את תחרות BankApp, שבה סיפקנו לחברות המשתתפות מידע בנקאי של לקוחות בצורה אנונימית. ערבלנו חלק מהנתונים אך שמרנו על הדפוס ההתנהגות הצרכני של הלקוחות. כמעט 1,000 איש נרשמו לתחרות ובסופו של דבר פותחו במסגרתה 91 אפליקציות. ואולם, בניגוד לבנק, שקשה לו לוותר על מערכת שעבדו עליה קשה, פה נותנים לשוק להחליט אילו מערכות ישרדו ואילו לא, כמו המצב בשוק האפליקציות בסלולר".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים