ינקי מרגלית: "אם לא נצמצם את הפערים בחברה לא יהיה פה היי-טק ב-2024"

"הפערים בחברה הישראלית גדולים וההיי-טק לא יכול לחיות בסביבה כזו. אם לא נתמודד עם הבעיה הזו, לא יהיה לנו פה היי-טק ב-2024", הזהיר ינקי מרגלית, יו"ר SpaceIL ומייסד חברת התוכנה אלדין.

מרגלית השתתף בפנל שהתקיים במסגרת יום הדיונים הראשון של כנס הרצליה וניסה להשיב על השאלה האם בעוד 10 שנים מהיום ישראל עדיין תהיה אומת סטארט-אפים. "כרגע הכול נראה נפלא", ציין. "בכל יום צומחות פה חברות חדשות, השנה שעברה וזו הנוכחית הן שנים מצוינות מבחינת אקזיטים. אלא שיש דברים שיכולים בכל זאת לקלקל את המסיבה".

"האקו סיסטם של ההיי-טק מורכב משורה של תחומים שונים, לא רק ההגדרה הצרה של ה-ICT. ההיי-טק צריך להסתכל על הבעיות של העולם, כקהילה אחת גדולה, ולבחון איך פותרים אותן", אמר. לטענתו, "ההיי-טק בישראל עדיין לא יודע לעבוד כחלק מאקו סיסטם ועדיין לא בוחן אילו בעיות קיימות בחברה הישראלית ואיך ניתן לפתור אותן". בנוסף, לדברי מרגלית, על ההיי-טק הישראלי לצאת מהלוקליות שלו ולכוון את עצמו להיות חלק מקהילה גלובלית. "יותר מדי מדברים על מוחות יהודיים במדינת ישראל, רוצים לייצר מעין גטו יהודי של חדשנות. זה לא עובד ככה", אמר. הוא הוסיף כי "ב-2024, על ישראל להיות מרכז גלובלי שמייצא ידע לעולם, ומייבא לפה חדשנות וחברות רב לאומיות".

במהלך דבריו התייחס מרגלית למצב החינוך בישראל ואמר כי "כדי שיהיו לנו טאלנטים, צריך להתחיל ללמד אותם מדעים, תכנות ואנגלית כבר מגן הילדים, כי זו הסביבה שהם יחיו בה. לצערי הרב, זה לא קיים כיום".

דבר נוסף שהעדרו עלול להשפיע לרעה על ההיי-טק הישראלי הוא השלום באזור. "אנחנו לא נותנים מספיק משקל לחשיבות השלום והשפעתו על הכלכלה הישראלית. בלעדיו, תעשיית ההיי-טק לא תוכל להתקיים פה לאורך שנים", אמר מרגלית.

מדינת גז או מדינת היי-טק
היזם שי אגסי דיבר אף הוא בפנל והזהיר כי ישראל מתקרבת לפרשת דרכים מסוכנת, שממנה היא תצטרך להחליט לאן היא הולכת – האם לתעשיית ההיי-טק או לתעשיית הגז. לטענתו, אם וכאשר הגז יתחיל להניב רווחים לקופת המדינה, התוצאה תהיה המשך פיחות השקל מול הדולר – מצב שכבר כיום הוא קשה. "אם הממשלה לא תדע להפנות את כספי הרווחים מהגז, ישראל תפסיק להיות מדינה חדשנית, כפי שזה קרה ללא מעט מדינות באירופה, שביום אחד שינו כיוון והשקיעו משאבים בדברים אחרים", אמר. "החברות הרב לאומיות, שמעסיקות פה 100 אלף איש במחקר ופיתוח, לא יהססו לצמצם פעילות ולהעביר אותה למדינות אחרות".

בדומה למרגלית, גם אגסי התייחס בדבריו לפערים הגדולים בחברה הישראלית. "יש בארץ שני משולשי אוכלוסיות: האחד עם בסיס צר, עם 350 אלף עובדי היי-טק, כשכל אחד מייצר הכנסה של 200 אלף דולר, והמשולש השני, שבו מצויים החרדים, הערבים והעניים. חלק גדול מהם לא עובדים, כי הרגילו אותם שטוב לחיות מתרומות, אבל הם צורכים את מרבית שירותי הרווחה, הבריאות והחינוך", אמר אגסי.

לדבריו, ענף ההיי-טק חייב לעשות כל מאמץ לקלוט אליו את החרדים, "כי אי אפשר יהיה להמשיך במציאות הנוכחית לאורך שנים". כמו כן קרא אגסי לממשלה לחזור ולקים את קרן הון-הסיכון יוזמה, שבשנות ה-90 הביאה לארץ משקיעים מחו"ל.

מחקר ללא גבולות
דובר נוסף היה פרופ' דניאל זייטמן, נשיא מכון ויצמן. הוא קרא להגביר את החופש האקדמי של המחקר ויצא נגד התפיסה הקיימת במסגרתה השיקול מה לחקור הוא כלכלי בלבד. "כל ההמצאות הגדולות בעולם לא נבעו מכך שמישהו קם וראה שחסר משהו ואז המציא אותו", אמר. "מחקרים יכולים להועיל בעוד שנה או בעוד 20 שנה".

פרופ' זייטמן אף הביע התנגדות לכך שמוסדות אקדמיים יקימו סטארט-אפים ויעסקו בשיווק ובמכירות. "תפקידה של האקדמיה הוא לקחת כסף ולהפוך אותו למידע ותפקידה של התעשייה הוא לקחת את המידע שמפתחים באקדמיה ולייצר ממנו כסף", אמר.

משתתפים נוספים בפנל היו שלושה אנשי המרכז הבינתחומי בהרצליה: פרופ' רון שחר, דיקן בית הספר אריסון למנהל עסקים, פרופ' יאיר טאומן, דיקן בית הספר אדלסון ליזמות, והמנחה, עו"ד ליאת אהרונסון, ראש תוכנית דל ליזמות.