שר האוצר אישר לחברת החשמל להקים את רשת הסיבים האופטיים; גרטנר: "בשורה לשוק הישראלי"

עידן חדש בשוק התקשורת המקומי: שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, חתם הבוקר (א') על היתר המאשר לחברת החשמל לעסוק גם בפעילות תקשורת. ההיתר, שייכנס לתוקף לאחר חתימתו של שר האנרגיה והמים, מהווה את השלב האחרון בהיערכות הממשלתית להקמת תשתית כלל-ארצית של סיבים אופטיים.

הרשת העתידית תוכל לספק שירותי אינטרנט במהירות של כ-1 גיגה-ביט. היא תוקם על ידי חברה פרטית, במימון המוערך בכ-5 מיליארד שקלים, בשיתוף עם חברת החשמל ושימוש בתשתיותיה. פריסת הרשת צפויה להתחיל לקראת סוף 2013, עם השלמת היערכות משרדי הממשלה והשלמת ההליך המכרזי.

במכרז למשקיע פרטי שעורכת חברת חשמל ביחד עם משרד האוצר במהלך השנה האחרונה, הוגשה הצעה על ידי חברת ויה אירופה השבדית, בשיתוף עם חברות ציוד תקשורת נוספות מישראל ומחו"ל. מנכ"ל ויה אירופה הגיע באחרונה לישראל וקיים דיונים בנושא עם חברת החשמל ומשרד האוצר.

על פי שר האוצר, ד"ר שטייניץ, "מדובר באבן דרך משמעותית בתהליך להקמתה של תשתית אינטרנט מהיר מהמתקדמות בעולם בישראל. מדובר במנוע צמיחה חשוב שיתרום לחיזוקה של הכלכלה הישראלית".

"בכוונתנו לספק רשת תקשורת עם תשתיות ששירותים רבים יוכלו לרוץ עליה", אמר בעבר צבי חרפק – סמנכ"ל ארגון ולוגיסטיקה, ביטחון ומל"ח בחברת החשמל, בכנס של אנשים ומחשבים. חרפק היה מהדוחפים העיקריים לפרויקט, במסגרת תפקידו הקודם כמנמ"ר חברת החשמל. לדבריו, חברת החשמל תשמש כקבלן משנה של החברה החדשה להנחת התשתיות. חברה זו, אמר, תפעל מתוקף רישיון ותמכור שירותי תשתית לבעלי רישיון אחרים. היא לא תעבוד ישירות מול לקוח הקצה.

"כבר כיום יש לחברת החשמל תשתית של 2,700 קילומטרים של סיבים אופטיים המקשרים 150 אתרים שונים", ציין חרפק, "כל התקשורת הפנימית של חברת החשמל עובדת על רשת זו. התוכנית היא לפרוס עוד כ-25 אלף קילומטרים על גבי תשתיות מתח גבוה ומתח נמוך. יש בארץ רשת חשמל באורך 5,100 ק"מ ו-12 אלף עמודים ברשת ההולכה. הפריסה תגיע ל-65% מהרשת בתוך שבע שנים, כאשר כ-70% מהפריסה יהיו בעמודי החשמל והשאר – בתעלות תת קרקעיות. נתחיל את השירות במהירות 100 מגה-סימטרית, אבל בעולם מציעים כיום 200 ו-500 מגה, ואפילו ג'יגה".

"הפתרון למהירויות הגלישה הנמוכות הוא באמצעות סיבים אופטיים שיגיעו לכל תושבי המדינה", הוסיף חרפק. "יעד הפרויקט הוא להתניע מיזם תקשורת בפס אולטרא רחב על בסיס סיבים אופטיים לבתי המינויים. תהיה פריסה כלל ארצית, תוך מתן דגש על הפריסה בפריפריה ויצירת תחרות בתחום".

חרפק סיים בציינו את התועלות שיש, לדבריו, בפרויקט הענק: "צמצום הפער הדיגיטלי, קירוב הפריפריה למרכז, יצירת מקומות עבודה ופתרונות תעסוקתיים, יצירת הזדמנויות עסקיות חדשות, פתרונות הנגשה לאוכלוסייה מוגבלת, שדרוג מערכות החינוך והבריאות, פיתוח תרבות פנאי והעלאת ערך הנדל"ן".

לדברי שלומית הרט, מנכ"לית גרטנר (Gartner) ישראל, "זו בשורה חיובית לשוק הישראלי, ולצרכן המקומי, שכן חברת חשמל היא גוף יציב בקנה מידה לאומי. הפרויקט יוכל לתרום לשוק ולקדם את התקשורת בישראל".

"רובד שדרת התקשורת, ה-Back Bone, זקוק לדחיפה רצינית", אמרה הרט לאנשים ומחשבים. "בהשוואה למדינות רבות בחו"ל יש לנו למה לשאוף. האישור של שר האוצר וכניסת החברה לתחום הם בשורה מצויינת".

לשאלת אנשים ומחשבים, האין מדובר בפרויקט מאוחר מדי – לאור הרשת המהירה של בזק והכבל התת-ימי של בזק בינלאומי, השיבה הרט, כי "לא מאוחר, כי החברה יכולה לבוא עם טכנולוגיות חשובות ומתקדמות. זה שיש עוד שחקן משמעותי ורציני – זו בשורה. שוק התקשורת אמור לצמוח משמעותית, בשל 'אינטרנטיזציה' של דברים. תעבורת התקשורת רק תעלה".

היא סיימה בציינה, כי "ההצלחה היא תלויה. הצלחות זה עניין של כישרון ניהולי ויכולת תפעולית. יש להם כל התנאים כדי להצליח, אבל בסופו של דבר מדובר באנשים. איני יכולה להעריך אם המיזם יצליח. החוכמה היא לקחת טכנולוגיה, ולהפנותה בצורה נכונה ויעילה".

ד"ר ג'ימי שוורצקוף, מנכ"ל STKI, היה מעט סקפטי מעמיתתו: "זה לא עידן חדש, זו עוד רשת. עם כל הרשתות שיש כיום זו לא מהפכה מי יודע מה. לפני 3-5 שנים הייתי מתהפך מרוב התפעלות, אך לא כיום, כשיש תשתיות של הוט (HOT), בזק בינלאומי ובזק. הרשת הזו פשוט תהיה מעט טובה יותר".