2025: שנה שבה ה-AI הייתה, ובגדול, על סדר יומם של המנמ"רים

2025 הייתה שנה שבה התבססה ה-מהפכה הטכנולוגית של הדור הנוכחי: מהפכת הבינה המלאכותית. היא העמיקה את חדירתה, לארגונים ולמגזר הצרכני כאחד, סוכני ה-AI הפכו להיות דבר שיש ברבים מאוד מהארגונים הגדולים, וגם הקטנים יותר, ויש גורם אחד מרכזי שאחראי לתפעול של כל זה בארגון ולרתימתו לצרכים העסקיים – המנמ"ר.

זו הייתה שנה מאתגרת עבור המנמ"רים, שבה הם הצטרכו להתמודד עם הבינה המלאכותית, שהיא אתגר לא קטן עבור ארגונים, בלשון המעטה. סקר שערך האתר CIO לסיכום השנה הראה שמנהלי מערכות המידע הם אלה שהובילו בארגונם את תהליכי המחקר ובדיקת מוצרי הבינה המלאכותית. הם גם אלה שאחראים כלפי ההנהלה לעבור משלב הפיילוט לשלב הביצוע.

המנכ"לים של הארגונים רואים את יישום הבינה המלאכותית כמנוע שיגדיל את הצמיחה ואת הרווחיות של הארגון, תוך כדי התייעלות והגברת התפוקה. זה משפיע גם על מעמדם של המנמ"רים בארגונים, משום שהאחריות שלהם לתרום לתוצאות עסקיות טובות בארגון גדלה בהרבה. או, כמו שאומרים כיום, בסקייל. בהתאם לכך, הסקר הראה שהמנמ"רים שמים בסוף 2025 דגש רב יותר על מנהיגות אסטרטגית בעבודה שלהם, בנוסף למצוינות התפעולית השוטפת.

המסקנות האלה נכונות, מן הסתם, גם בישראל. אלא שאצלנו, המנמ"רים התמודדו עם אתגרים נוספים, כמו המציאות הביטחונית המשתנה. גם בשנה זו, כמו בשנת המלחמה הראשונה, הוכיח ענף ה-IT את היציבות שלו, שבאה לידי ביטוי בתמיכה, סיוע והטמעת פרויקטים שעזרו לארגונים להמשיך לתפקד.

שילוב הבינה המלאכותית בתהליכים עסקיים הוא חלק מכלל היעדים של ארגוני ה-IT, שכוללים גם טרנספורמציה דיגיטלית, אוטומציה של שירותים ומעבר לענן.

מה קורה במגזר הממשלתי?

משרדי וגופי הממשלה הולכים עם הזרם, ומשקיעים בשנתיים האחרונות משאבים ומאמצים רבים לשילוב כלי בינה מלאכותית בעבודתם. דוגמאות לכך הוצגו בכנס AI-e-Gov של אנשים ומחשבים, שנערך בתחילת החודש. ששון סופרי, מנמ"ר משרד המשפטים, סיפר כי בתחילת 2026 יעלה לאוויר צ'טבוט, שישרת את העובדים ואת הלקוחות החיצוניים שמשתמשים בשירותי המשרד. אריה רימיני, מנהל שע"מ, זרוע המחשוב של רשות המיסים, תיאר כיצד תהליכי דיגיטציה שהוטמעו ברשות תרמו להגדלת הגבייה בהיקפים משמעותיים, בסדרי גודל של עשרות מיליארדי שקלים.

מהפכה אחרת שקורית, או יותר נכון ממשיכה, בממשלה היא מהפכת הנימבוס. קצב העלאת הפרויקטים על ידי המשרדים לענן הלאומי הולך וגובר, בסיוע הפתרונות שספקיות ה-IT מציעות, לרבות כלי ושימושי בינה מלאכותית. משרדי וגופי הממשלה לא זקוקים למכרז כדי להשתמש בפתרונות הללו, וזה יתרון גדול בגופים ציבוריים, ובפרט בממשלה. השנה נכנס ביתר שאת רובד 5 בנימבוס, וב-10 בפברואר הקרוב תוכלו להתעדכן בחידושים בתחום זה בכנס מיוחד של אנשים ומחשבים.

מהפכת הבינה המלאכותית ותהליכי החדשנות הם חלק מתוכניות העבודה של משרדי הממשלה לשנת 2026. צריך לשים כאן כוכבית ולהדגיש שחלק גדול מהפעילות תלויה בהעברת תקציב המדינה על ידי הכנסת – דבר שעדיין כלל לא בטוח, עקב הקשיים שבהם נתקלת הקואליציה.

המשך השפעת ה-AI במגזרי הבריאות והפיננסים

מהפכת הבינה המלאכותית תמשיך גם השנה להשפיע על מגזרי הפעילות האחרים במשק. כך, למשל, במגזר הבריאות, פיילוטים מוצלחים שהובילו אגפי המחשוב של הארגונים השונים ב-2025 צפויים לעבור ב-2026 לפרודקשן, עם דגש על העצמת השירותים מרחוק עבור המבוטחים. זה יסייע להגביר את התחרותיות בין קופות החולים.

גם הבנקים וחברת הביטוח הבינו שמה שמבדל אותם הוא רמת ופשטות השירות שהלקוחות שלהם חווים בקשר איתם. גם כאן, הארגונים משקיעים רבות בבינה מלאכותית ובדיגיטל באופן כללי, לרבות בשילוב בוטים ומערכות חכמות נוספות במוקדי השירות שלהם. בסוף 2025 אנחנו מבצעים יותר ויותר פעולות מול החברות הפיננסיות בדיגיטל, ורבים מאתנו לא הגיעו השנה, ובשנים האחרונות, לסניף הבנק שלנו ולו פעם אחת. עדיין, ההצלחה בכך לא מלאה, אבל הבנקים ימשיכו להשקיע בתהליכים הללו.

דאטה סנטרים

זו גם הייתה שנה שבה התשתיות הפכו להיות שחקן מרכזי, בין היתר עם מספר רב של דאטה סנטרים חדשים שהוקמו – וגם כאן הבינה המלאכותית היא המלכה. למעשה, השיח בשוק הוא שעקב הצורך ההולך וגובר, התשתיות והאחסון יהיו ה-נושא הטכנולוגי של 2026. חברות כמו אנבידיה, OpenAI, אורקל וקרן העושר של יורש העוצר הסעודי, מוחמד בן סלמן, משקיעות בכך הרבה מאוד דולרים, ויש לזכור גם את פרויקט סטארגייט בן חצי טריליון הדולרים של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ.

יותר AI = יותר צורך בכוח מחשוב = יותר דאטה סנטרים. צילום: Gorodenkoff, ShutterStock

גם בארץ הנושא קורם עור וגידים, מאחר שיש לא מעט חברות שרוצות לשמור על הנתונים שלהן בישראל, או שמוצאות שזה יותר כדאי להן. עם זאת, מומחים רבים מזהירים מכך שתשתיות ה-IT והדאטה סנטרים לא מוכנים לעידן ה-AI, וזה נכון גם בארץ.

שנה של השקעות

2025 מסתיימת עם אופטימיות, בעקבות שיפור משמעתי בהיקף ההשקעות, שמתחילות לחזור לישראל. דו"חות שפורסמו לסיכום השנה מלמדים שב-2025, ההון חזר להיי-טק, וכנראה שזה יימשך בשנה הבאה. זו גם הייתה שנה של אקזיטים – בפרט בישראל, עם שתי עסקאות בסכומים שעד לא מזמן נראו לנו דימיוניים, בטח ברכישה של חברות ישראליות: גוגל קנתה את וויז תמורת 32 מיליארד דולר ופאלו אלטו את סייברארק תמורת 25 מיליארד.

"בן גוריון בנה את המדינה, אתם תבנו את העתיד". עם אמירה זו אפשר לסכם את 2025, שמשאירה אותנו עם תקווה ואופטימיות להמשך צמיחה של הקטר של המשק גם ב-2026

אחת ההשקעות המרכזיות בישראל, שנסגרה השנה ונראה את פירותיה בשנים הבאות, היא הקמת הקמפוס החדש של אנבידיה בקריית טבעון. המהלך הזה צפוי להוסיף להיי-טק הישראלי 10,000 עובדים, לתת בוסט לצפון ולחזק את מעמדה של ישראל כאומת היי-טק – גם בתחום הבינה המלאכותית, שבו נשרכנו מאחור עד לפני שנה בערך.

בנוסף, רשות החדשנות המשיכה השנה להשקיע בחברות סטארט-אפ ישראליות, במיוחד בתחומים שהגופים הפרטיים לא כל כך שמים בהם את הכסף, כמו דיפ-טק ואגרו-טק.

לטפח את הג'וניורים

אחת המגמות הבולטות בעולם הטכנולוגיה ב-2025, בארץ ובעולם בכלל, הייתה הירידה התלולה בגיוסי הג'וניורים לעבודה, כמעט עד כדי מחיקה. חברות בארץ ומעבר לים פיטרו עובדים וצמצמו את הגיוסים של עובדים אחרים, ובפרט ג'וניורים, בעיקר מאחר שהבינה המלאכותית עושה את העבודה שלהם בהרבה פחות זמן, ולעתים גם טוב יותר. מהצד השני, החדירה הגוברת של ה-AI יוצרת דרישה לכוח אדם עם כישורים ייחודיים. עד שמספיק כוח אדם יוכשר לתחום, מדובר במשאב חסר – מה שגורם לעלייה בשכר ולעלייה בתחרות על מי שכבר יש לו את הכישורים האלה.

רוצים להצליח בעולם העבודה? תעמיקו את הכישורים שלכם. צילום: Nichcha, ShutterStock

היחידות הטכנולוגיות של צה"ל הוסיפו גם השנה להיות אחד ממקורות גיוסי העובדים המרכזיים בהיי-טק הישראלי. בתחילת השבוע נערך הכנס השנתי השלישי של עמותת בוגרי ממר"ם, בהפקת אנשים ומחשבים. אולם הכנסים לאגו בראשון לציון היה מלא בצעירים וצעירות, חיילי היחידה ובוגריה, שצבאו על ביתני חברות הטק, שמחפשות את הטאנלנטים הבאים. קבוצת אמן, שהציגה בכנס זה, תלתה על הביתן שלה שלט יצירתי: "בן גוריון בנה את המדינה, אתם תבנו את העתיד". עם אמירה זו אפשר לסכם את 2025, שמשאירה אותנו עם תקווה ואופטימיות להמשך צמיחה של הקטר של המשק גם ב-2026.