תוכן פרסומי
ראשי » דעות וניתוחים » שובו של מרטן גר

שובו של מרטן גר

"אומרים כי אני אינני אני, אז מי אני בכלל", שר קוני למל ● על הקשר שבין מרטן גר, שזהותו נגנבה ומתחזה חלק את יצועה של אשתו, ובין קווין מיטניק - האקר מפורסם וגנב זהויות בזכות עצמו, ששב לכותרות השבוע

מאת 22 במרץ 2009, 10:55 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

מנהג ההתחפשות בפורים, שנחוג לפני כשבועיים, אמנם אינו חדש, אבל היהדות לא המציאה אותו. מדובר במסורת ש-"הועתקה" מתרבות הקרנבלים, כשזו "העתיקה" ממקור קדום יותר – המיתולוגיה. התחפושת מבטאת את הפחדים הכי קמאיים שלנו, אלה של הפגיעה בעצם זהותנו.

התחזויות וגניבת זהויות אינן דבר חדש, והן לא נולדו ברשת – ראו הגרסאות הרבות ל-"בן המלך והעני" ול-"אורה כפולה". אחת המפורסמות שבהן היא זו של מרטן גר (ולא מרטין), איכר צרפתי מהמאה ה-16. גר לא שיער, כי 400 שנים אחרי חייו ומותו יהפוך למפורסם. בהיותו נער בן 14, התחתן גר עם ברטראנד, בת למשפחה אמידה, ונולד להם ילד בכפר בו התגוררו בדרום צרפת. עשור לאחר מכן נעלם בפתאומיות, לאחר שהואשם בגניבת חיטה מאביו ואשתו נותרה לבדה.

שמונה שנים לאחר שנעלם, הופיע בכפר אדם שטען, כי הוא מרטן גר. המתחזה הצליח במעשיו, וסייעו לו הדמיון בין השניים, ובקיאותו בחיי גר. המתחזה חי עם "אשתו" ו-"בנם" שלוש שנים ואף נולדו להם ילדים. מעשה ההתחזות לא היה מתגלה, אלמלא סכסוך ירושה משפחתי, שגרר הסתבכות משפטית. במשפט הראשון זוכה המתחזה, בשל תמיכת "אשתו" בו. משפט נוסף שנערך, הביא לחשיפה: הוא התגלה כ-ארנו דה טיל – איש בעל עבר מפוקפק מכפר סמוך. הוא נידון למוות, ועתר לחנינה. אז כמעט שזוכה, לאחר שהצליח להוכיח, כי הוא-הוא מרטן גר.

לרוע מזלו, במהלך הערעור, חל מפנה דרמטי: לפתע שב מרטן גר האמיתי – וזוהה בוודאות על ידי משפחתו. נסיבות היעדרותו הממושכת של גר לא הובררו עד תום, מעבר להיותו חייל שנפצע. דה טיל המתחזה הורשע בניאוף ובהונאה, ובטרם הוצא להורג, הודה בהתחזות.

במשך שנים רבות משך הסיפור את תשומת לבם של היסטוריונים, סופרים ומחזאים – ביניהם אלכסנדר דיומא האב. הסיבה: במהלך המשפטים עלו פרטים אינטימיים, "צהובים", שעוררו ספק בדבר אמונתה של האשה בשאלה האם ידעה עם מי חלקה את יצועה. בשנות השמונים של המאה הקודמת פרסמה נטלי זימון דייוויס, פרופסור להיסטוריה מאוניברסיטת פרינסטון, תחקיר מפורט של המעשה. היא הייתה שותפה לכתיבת התסריט לסרט "שובו של מרטין גר", בכיכובם של ז'ראר דפארדיה ונטלי ביי. "סומרסבי", גרסה הוליוודית לסיפור, יצאה ב-1993, עם ג'ודי פוסטר וריצ'רד גיר.

כעבור 400 שנה
בערך בזמן שהסרט הצרפתי ראה אור, היה כבר קווין מיטניק נער והאקר בפרברי לוס אנג'לס, והתמחה בפריצה למערכות טלפוניה. מאוחר יותר נפוצו עליו סיפורים רבים, חלקם בדויים: סופר שפרץ למחשבי מפקדת ההגנה האווירית של ארה"ב, למערכות הטלפוניה ולתאים הקוליים של ה-FBI ועוד. מיטניק מכחיש עד היום פריצות אלו ולא הואשם בהן. התמחותו היא "הנדסה חברתית": התחזות לאחרים כדי להשיג פרטי גישה לרשתות מחשב ולפרוץ אליהן.

בעקבות כמה פריצות שלו בסוף שנות השמונים, נעצר ונכלא. לאחר שב-1992 מיטניק נחשד בגישה לא מורשית למערכות של חברת הטלפוניה פסיפיק בל, הוא ירד למחתרת, והחליף בתדירות את זהותו ומקום מגוריו. חוקרי ה-FBI רדפו אחריו יותר משנתיים, עד שנתפס. מיטניק נעצר בלא משפט למשך ארבע שנים, כחשוד בפריצה לרשתות של נובל, מוטורולה, סאן ונוקיה. לבסוף הסכים לעסקת טיעון, בה הודה בחלק מהעבירות – הקלות שבהן, ושוחרר ב-2000. כמיטב המסורת של ההאקרים, הוא עוסק בייעוץ לאבטחת מידע. מיטניק עורר רעש ציבורי רב וצבר אוהדים ויצר לעצמו תדמית תמימה, מעין "רובין הודית": הוא טען – ככל הנראה בצדק – שפעל מטעמי סקרנות, ומעולם לא השתמש בכישוריו כדי לגנוב כסף.

השבוע שב מיטניק לכותרות, ושוב – שלא בטובתו. באתר פייסבוק סירבו להעניק לו גישה לחשבון שלו, כי לא האמינו שהוא אכן קווין מיטניק האמיתי. הוא משתמש בשירותי הרשת החברתית של פייסבוק כשנתיים, ולפני חודש גילה, שאינו מצליח להיכנס לחשבון שלו. כשבירר את מקור הבעיה, נמסר לו, כי הפר את תנאי השימוש של האתר בכך שנרשם בשם כוזב. "זה מתסכל מאוד", אמר, "פעמים כה רבות הצלחתי לשכנע שאני מישהו אחר – וכעת אינני מצליח לשכנע שאני קווין מיטניק האמיתי".

"אומרים כי אני, אינני אני – על כן אני נבהל. כי אם אני, אינני אני – אז מי אני בכלל?", גמגם קונילמל, כאשר נמצא לו כפיל, ואז חש שאיבד את זהותו. לבי לבי עליך, מר מיטניק. אתה כמו ההוא במעשייה של הקניבל, שאכל את הוריו לארוחת צהריים. בתום הסעודה פרץ בזעקות בכי ונהי ברחבי הכפר: "יתום, יתום הנני!"…

שובו של מרטן גר Reviewed by on . מנהג ההתחפשות בפורים, שנחוג לפני כשבועיים, אמנם אינו חדש, אבל היהדות לא המציאה אותו. מדובר במסורת ש-"הועתקה" מתרבות הקרנבלים, כשזו "העתיקה" ממקור קדום יותר - המ מנהג ההתחפשות בפורים, שנחוג לפני כשבועיים, אמנם אינו חדש, אבל היהדות לא המציאה אותו. מדובר במסורת ש-"הועתקה" מתרבות הקרנבלים, כשזו "העתיקה" ממקור קדום יותר - המ Rating:

הגיבו