כך פועל התקשוב הישראלי בשמי טהרן

אתמול (ב') היה היום השלישי למלחמה עם איראן. היום (ג') לפני 23 שנים, ב-3.3.2003, הוקם אגף התקשוב. שכנותיה של ישראל לא זרות לאלוף אביעד דגן רייס, ראש אגף התקשוב וההגנה בסייבר. נווט הקרב דגן פגש את הכור הגרעיני בסוריה ב-2007, ו"בילה" בשמי איראן – באוקטובר 2024 (ימי תשובה) וביוני 2025 (עם כלביא). טרם פורסם היכן היה האלוף דגן בשבת האחרונה. ראש מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית באגף לשעבר, היה בעברו היי-טקיסט ושותף בהקמת שלוש חברות הזנק, ביניהן – פנגו (Pango).

פתגם סיני עתיק גורס כי "החיים הם כמו משחק שחמט, משתנים אחרי כל צעד", ואילו המושג "מהלך משולש" לקוח ממשחק הדמקה. האתגר של קצינות וחיילי התקשוב בצבא, לפני "שאגת הארי" היה משולש: להגן על הצבא בסייבר; לסנכרן, לתאם ולתזמר בין זרועות ויחידות הצבא השונות.

אתגר ה"בונוס" במבצע דרש להתממשק למערכות השליטה והבקרה של סנטקום (CENTCOM) – פיקוד המרכז של צבא ארה"ב – ולפעול בתיאום עם סייברקום (CYBERCOM) – פיקוד הסייבר האמריקני. נכון להבוקר (ג'), המט אמנם עדיין לא הגיע – אבל המהלך הוכתר בהצלחה.

האלוף אביעד דגן רייס, ראש אגף התקשוב וההגנה בסייבר. צילום: ניב קנטור

"לא הצלחנו להביא את הבשורה הרצויה"

חודש לאחר הקמתו, אמר האלוף יצחק (חקי) הראל, ראש האגף הראשון, לאנשים ומחשבים: "צה"ל לא מתקדם בתחומי המידע והמחשוב… הבעיה העיקרית היא שהצבא לא היה ממוקד בתחומי הטכנולוגיה, המיכון והמחשוב במשך הרבה מאוד שנים… לא הייתה תפישה כוללת ומרכזית לתקשוב, נוצרו פערים בין היחידות והחילות השונים. נכשלנו בהבאת המהפכה: לא הצלחנו להביא את הבשורה הרצויה… אני רוצה להפוך את הצבא לגוף מרושת… עם דיבור בשפה אחת, עם התאחדות והתייעלות".

"במלחמת המפרץ", ציין האלוף הראל, "האמריקנים גילו יכולות איסוף מידע מסנסורים, שהפכו במהירות למטרות. היכולת ליצור תמונה אינטראקטיבית ולהפעיל אש חזקה על בסיסה – זה ה'קונץ פטנט' של צבא ארה"ב".

בדבריו כיוון הראל לכמה מושגים נושקים: שילוביות, שיתופיות, לחימה בין-חילית, תיאום רב-זרועי ומערכה רב-ממדית, המלווה במודיעין מבצעי המגיע עד השטח, לקצה – בזמן אמת. כל אלה חוו קפיצת מדרגה ב-2025.

מוסד המטות המשולבים (JCS) האמריקני הוקם במלחמת העולם השנייה, להעמקת שיתוף הפעולה במערכה. אחריה באה שילוביות בין-זרועית, שהועמקה במלחמת המפרץ.

הסייבר וסביבתו המשיכו להתפתח, וה-RMA (המהפכה בעניינים צבאיים) – תפישה שהופיעה כלקח מהמערכות העקובות מדם בקוריאה ובווייטנאם – הביאה לדיגיטציה של שדה הקרב המודרני משנות ה-80' במאה הקודמת.

ה-C4ISR, ראשי תיבות של פיקוד, שליטה, תקשורת, מחשבים, מודיעין, מעקב וסיור – מימש תפישות לשליטה ולשילוביות להפעלת כוחות, וחיבר בין המלחמה ל-IT, תקיפה מדויקת, לוויינות ופעילות בחלל, שליטה בתמרון ולוחמת מידע – בשכבת המחשבים, ברובד האלקטרוני ובלוחמה פסיכולוגית. התשתית ליכולות הפכה לחשובה יותר: הטכנולוגיה העניקה בשדה הקרב עליונות צבאית, עם יכולת תקיפה סימולטנית, מדויקת, יעילה, בעומק ובחזית. הסייבר היה לחזית נוספת, ממד חמישי, והיה לחלק מהלוחמה ההיברידית: שילוב מתקפות סייבר בתקיפות פיזיות באוויר וביבשה.

המברק יעבור – גם בדיגיטל: תזמורת ה-IT של צה"ל

ברוח המוטו "המברק עבור יעבור", התקשוב עשה קפיצת מדרגה במימוש, והמהלך התבטא בשנתיים האחרונות בטהרן, לבנון, סוריה וגם תימן: מטוסי חיל האוויר חגים מעל בירת הרפובליקה האסלאמית, תוקפים מתקני אנרגיה, תשתיות קריטיות וסמלי שלטון; כטב"מים קטלניים מעופפים גם הם; פוליטיקאים ומפקדים בכירים עולים לגן עדן בהתנקשויות מתואמות ומדויקות.

קצינות וחיילי התקשוב אכלו, שתו ונשמו AI יותר מעשור שנים לפני הופעת הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI). התקשוב הנחיל לצבא את חשיבות המידע, הררי הנתונים, הניתוח שלהם, ומיצוי יכולות והפקת תובנות. התממש החזון של צבא דיגיטלי עתידי, מבוסס מידע וידע, מבוסס טכנולוגיות: עם פלטפורמות ושכבות דיגיטל, יכולות לשינוע מידע וקבלת החלטות בזמן אמת, ושינוע ועיבוד וידיאו. התקשוב בנה "מפעל מידע" – פלטפורמות מידע לאפקטיביות מבצעית, האוחזת במרחב הדיגיטל.

מעל המידע, הניתוח שלו ותובנות ה-AI, התקשוב התמקד בעוד מרכיב חשוב: התזמור. היכולת לסנכרן בין כלל המערכות המצויות ביחידות השונות – בים, באוויר וביבשה, לצד גופים חוץ צבאיים, כגון לוחמי הקומנדו של המוסד. עם השילוביות והקישוריות, כלל ה"לקוחות" תוכננו לפעול כתזמורת מיומנת ומתואמת.

מבלי להמעיט בכישלונות ה-7 באוקטובר, התקשוב בנה בשנים האחרונות יכולת לפעול ברציפות מבצעית ובלא הפרעה בממד הסייבר: לפגיעה באויב, להשגת עליונות במידע ולהגנה מפני איומים בממד ומחוצה לו.

הפעילות של צה"ל בשנתיים וקצת האחרונות, מעידה על התקדמות בחזון: תקשוב מסנכרן (מידע, ידע ותובנות), מתזמר (כוחות, בצבא ומחוצה לו) ומתאם (בין כלל הפעולות, ובזמן אמת).

במבצע האחרון הועמק שיתוף הפעולה בין צה"ל וצבא נוסף, ארה"ב, בדגש על שו"ב ופו"ש (ר"ת שליטה ובקרה ופיקוד ושליטה). האפקטיביות של שני הצבאות תלויה בשיתוף הפעולה ביניהם, ומתבססת על שיתוף מידע וקבלת החלטות מתואמת. ערוצי השיח ושיתופי הפעולה בין שני אגפי התקשוב עובדים ובהצלחה כבר שנים, לרבות בתרגילים משותפים.

ונסיים בדברי האלוף (מיל') עמוס מלכא, שהיה ראש אמ"ן, שכתב שבועות אחרים אחרי טבח ה-7 באוקטובר: "ב-2006 (מלחמת לבנון השניה) הייתה ביקורת שהמפקדים נצמדו אל מסכי הפלזמה מאחור.  ב-2023 מערכות שליטה ובקרה מספקות תמונת מצב אינטגרטיבית, המקלה על הלחימה, התיאום ומיצוי הכוח. (בניגוד ל-2006, הרי שכיום – י"ה) הפלזמות נמצאות בכלי הלחימה. למרות כל השינויים וההישגים שהם מסייעים להביא – לא הכל מושלם".