נשים ומחשבים: מירב נחמני, בוסטון סיינטיפיק ישראל

מדור מיוחד על נשים בתפקידים שונים בתעשייה: מיהן? מה הביא אותן לעולם הטכנולוגיה? והאם הן חושבות שיש בענף אפליה? ● והפעם: מירב נחמני, מנהלת תוכנה בבוסטון סיינטיפיק ישראל

מירב נחמני, מנהלת תוכנה בבוסטון סיינטיפיק ישראל.

שם ותפקיד: מירב נחמני, מנהלת תוכנה בבוסטון סיינטיפיק ישראל.

ותק בתפקיד: שבע שנים.

השכלה ושירות צבאי: שירתי כקצינה ביחידה הצבאית ברפאל, בוגרת תואר בהנדסת תוכנה ממכללת אורט בראודה.

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? תמיד הייתי, מצד אחד, יצירתית, מה שבאופן טבעי הוביל אותי ללמוד עיצוב גרפי אחרי הצבא, ומצד שני, מציאותית בחשיבה שלי, שבאה לידי ביטוי באהבה יוצאת הדופן למתמטיקה בבית הספר. ההאצה בתחום המחשבים גרמה לי להיות מאוד סקרנית, וחיפשתי ללמוד עוד משהו שיאתגר אותי וישלב יצירתיות וסקרנות יחד עם חדשנות. פניתי להנדסת תוכנה, למרות שתחושת השייכות לתחום לא תמיד הייתה שם, ובתחילת דרכי היא לוותה בתחושות אמביוולנטיות, האם זה התחום הנכון עבורי. ההשתלבות בתחום הרפואה, יחד עם הניהול, חיזקו את תחושת השייכות וההבנה שהיא מקומית.

את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? מדובר בסוגיה מורכבת ולא פשוטה, והתשובה אינה ברורה. אני חושב שיש הבנה ורצון לשינוי. ניכר שהדיון עומד על הפרק, אך עדיין ארוך יותר. למעשה, קיים חוסר איזון ברור בענף, במיוחד במחלקות הפיתוח ובתחומי ההנדסה. יש לא מעט עבודה לעשות, החל מחשיפה, שוויון הזדמנויות אמיתי, שינוי תפישתי ובעיקר חינוך. התמזל מזלי וקיבלתי השראה ודוגמה ממספר לא מבוטל של נשים בהנהלה הבכירה של חברה בה עבדתי. לשמחתי, במקום בו אני עובדת כיום, עקרון שוויון ההזדמנויות הוא אחד העקרונות החשובים ביותר, והחברה מספקת סביבה תומכת לכולם, ללא הבדל מין, דת וכיוצא בזה. אני באופן אישי מנסה לדחוף ולקדם נשים בדרכים שונות, בין היתר בהבטחת ייצוג נשי בלוחות מועמדים לראיונות, מתן הרצאות לסטודנטים לשם חשיפה לתחומי התעשייה ומתן דוגמה אישית. בעבר התנדבתי גם בעמותה שפועלת לקידום שוויון הזדמנויות ולעידוד מעורבות ציבורית.

האם נתקלת באפליה נגדך? אני לא חושבת שאני חווה את זה. היו פעמים שהרגשתי מופלית לרעה, הן בשכר והן ביחס למעסיקים קודמים, אבל קשה לי לייחס זאת לרקע המגדרי שלי. כאישה רציונלית, אני מסתכלת על מצבים מנקודת מבט עובדתית – מחפשת עובדות וראיות – כאשר הרגשתי אפליה, ברוב המקרים, ייחסתי את זה לכך שאולי אני לא טובה בלקחים שאני צריכה להסיק. באופן כללי, אני מנסה לראות את הטוב ולהיות אופטימית, לא ייחסתי את המקרים האלה ללחץ, אלא לקחתי אותם על עצמי, וזה גם מה שהיה עבורי מנוע של צמיחה ושאפתנות, להיות מקצועית ומצליחה. היום אני מרגישה מאוד מוערכת והעובדה שאני אישה – רק מרגישה לי כמו נכס.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים