כך התחלתי: רן רייכברג, מנהל חטיבת הדיגיטל והחדשנות של וואן

ספר בקצרה על עצמך ועל הרקע ממנו באת.
שמי רן, אני מתגורר בבנימינה עם אשתי, שני ילדי וארבעה חתולים. בשעות הפנאי אני מצלם, בעיקר בעלי חיים בטבע, מעצב עצי בונסאי ולומד על תרבויות חדשות. הסקרנות הזו הביאה אותי לבקר במדינות רבות.

גדלתי בראשון לציון, בצבא הייתי בנ.מ. ולאחר מכן למדתי מדעי המחשב. בהמשך למדתי גם לימודי עיצוב מוצר, והשילוב עם מדעי המחשב הוכח כמנצח בדרך להגדיר מוצר מתפקד, מקצה לקצה.

בתיכון, בצבא ולאחר השחרור התנדבתי במד"א ובאותה תקופה הייתי משוכנע שהקריירה שלי תתפתח לעולם הרפואה. מאידך, מאז שאני זוכר את עצמי היה לי חיבור טוב למחשבים, החל מתכנות בשפות הפרה-היסטוריות בייסיק ופסקל ועד היום.

מה הייתה העבודה הראשונה שלך בענף ההיי-טק ושאר התפקידים עד היום?
בסוף שנות ה- 90 התחלתי לעבוד כמנהל פיתוח בקבוצת תפוז, מראשוני אתרי האינטרנט בארץ. זמן קצר לאחר שהתפוגג האיום של באג 2000, סיימתי את הקדנציה שלי בתפוז, ואז מכר משותף הפגיש אותי עם ד"ר אביאם סלע, שרבים ודאי מכירים.

אביאם הוא טייס לשעבר ותת-אלוף במילואים בחיל האוויר. בין שאר עיסוקיו בצבא הוא נמנה על מתכנני המבצע לתקיפת הכור הגרעיני בעיראק ושימש כמפעילו של יונתן פולארד. באותה תקופה אביאם היה הבעלים של חברת סיבם, שעסקה בייעוץ אסטרטגי בתחומי מערכות מידע וביטחון. ההיכרות בינינו הולידה הקמה משותפת של בית תוכנה, שהתמחה בעולם הביטחוני, וכעבור 4 שנים, בשנת 2004, מכרנו אותו למטריקס. סיבם הפכה לחטיבת הביטחון של מטריקס, ובמשך השנתיים הראשונות שלי בחברה שימשתי כ-CTO של חטיבה זו. לאחר מכן, עוד לפני המצאת ה-iPhone הראשון, הקמתי במטריקס את פעילות פיתוח התוכנה לעולמות המובייל, ואת 10 השנים הבאות שלי בחברה הקדשתי לנושא.

ב-2015 עזבתי את מטריקס ואז התחיל השלב המעניין יותר בקריירה שלי. לאחר התייעצויות עם מספר אנשים הגעתי למסקנה ש-IoT ומוצרים חכמים – זו הנישה הבאה שלי' ובעקבות זה הקמתי את טינגז (Tingz). על רקע זה גייסתי את בעלי חברת קוד אואזיס – אמיר גולן ורונן פישר – כשותפים וכמשקיעים בטינגז. במשך שלוש שנים החברה התפתחה בצורה משמעותית, התרחבנו למגוון מגזרים, עבדנו (עד היום)  עם סטארט-אפים כמו מיטרוניקס, שפיתחה רובוט לניקוי בריכות, או רובומו, שמציעה מכסחת דשא רובוטית, סטארקי האמריקנית, שמפתחת מכשירי שמיעה מתקדמים, וגם עם לקוחות מסורתיים כמו מכבי שירותי בריאות, ישראכרט והבנק הבינלאומי. 

ב-2019 מכרנו את טינגז ל-וואן (ONE) ועל בסיסה הקמנו את חטיבת הדיגיטל והחדשנות של וואן. המוצרים שאנו מתכננים, מעצבים ומפתחים נמכרים בכל העולם ומגיעים למיליוני משתמשים, החל מחקלאים בהודו, שמעוניינים לדעת אם הגידולים שלהם קבלו את כמות הדשן המספיקה, ועד קשישים המתפעלים את מכשיר השמיעה שלהם, ועושים תרגילי שיווי משקל עם אפליקציה ייעודית שפיתחנו עבורם, ומתקשרת בזמן אמת עם מכשיר השמיעה המשוכלל שאך רכשו. רחפנים, מחשוב לביש, רובוטים אוטונומיים, מערכות פיננסיות, בלוקצ'יין – אצלנו בחטיבה אף פעם לא משעמם.

מה היה הרגע המכונן, המינוי או ההחלטה שקיבלת שהזניק את הקריירה שלך?
אני מאוד אוהב ללמוד מאנשים אחרים. היכולת לרכוש ידע בתחום מסוים בזמן שאתה עובד לצידם של בעלי ניסיון בתחום היא המפתח להתפתחות שלנו כבני אדם ובעלי מקצוע, ממש כמו תינוק שלומד לעשות את צעדיו הראשונים בעולם, תוך התבוננות בהוריו.

החבירה לאביאם סלע ואנשיו, והיכולת ללמוד מהם כיצד לנתח תהליכים מורכבים, היו שלב מכונן בקריירה שלי. רגע מכונן נוסף היה ההחלטה להקים את טינגז ולנהל חברה עצמאית מא' ועד ת', כאשר כל האחריות מוטלת על כתפיי, כולל ניהול תהליך המכירה ל-וואן.

ממי שאבת השראה במהלך הקריירה שלך?
אין ספק שאביאם סלע היה המנטור המשמעותי ביותר שהיה לי בחיים, והוא וחבריו עד היום מהווים מקור השראה עבורי. הייתי מאוד צעיר כאשר נפגשתי איתם – שורה של אנשים מנוסים עם קילומטראז' עצום במחשוב ובביטחון. היו שם גיא שלו (שלי), אלוף משנה ומוותיקי הקצינים הטכניים של חיל האוויר; אלי גונן, תת אלוף ומפקד ממר"ם בזמנו; ישראל יהלום, שהיה אלוף משנה ומפקד בסיס תל-נוף; ואחרים. מה שמדהים זה שלמרות הפער בניסיון ובגיל בינינו באותה תקופה, הם נתנו לי מקום משמעותי בנבחרת ואפשרו לי להוביל פיתוח של מערכות מאתגרות.

שתף אותנו בעצה טובה שקיבלת, שיכולה לעזור גם לאחרים.
אחד הדברים שלמדתי באותה תקופה היה כיצד להתמודד עם בעיות מורכבות. במקום גישת 'זבנג וגמרנו' למדתי כי בעיות גדולות יש לפרק לבעיות קטנות ולמצוא פתרון לכל תת בעיה, בהתאם לרמת החשיבות שלה בהיררכיית הבעיות, תוך נטרול רעשים והימנעות ממוקשים. בנוסף, בשנים האחרונות, גם בזכות תחביב עיצוב הבונסאי שלי, פיתחתי את הסבלנות הנדרשת להתמודדות עם אתגרים מורכבים.

בונסאי הוא חומר גלם חי ומתפתח, ולכן האופן בו אני מעצב אותו חייב להתחשב בהתפתחות הטבעית שלו. כאשר לוקחים את הגישה הזו לאנשים, לטכנולוגיה ולחדשנות עסקית – מגיעים לתוצאות מדהימות.