"מי שלא עושה דברים מעבר לקריירה שלו בסופו של דבר זה יפגע בו"

עופר עוז, הבעלים והמנכ"ל של טריפל טי, מציג תערוכת ציורים חדשה שיצר, ומדבר עליהם, על זמן פנוי ועל העצמת עובדים

עופר עוז, הבעלים והמנכ"ל של חברת טריפל טי'

ענף ההיי-טק מזוהה בדרך כלל ככזה שהעובדים המועסקים בו שוהים במשרדים שעות רבות, ככזה שלעובדיו אין זמן לשעות פנאי ולהגשים את עצמם. העבודה היא תובענית ואינה נפסקת גם ברגע שיצאת מהמשרד. אבל יש מנהלים ועובדים בענף ששוברים את הסטיגמה והציבו לעצמם כדרך חיים לשלב עבודה עם תחביבים בחלק אינטגרלי משגרת היום יום שלהם. את התחביבים הם משלבים במהלך השבוע, ככל האפשר, ובעיקר בסופי שבוע.

אחד מהם הוא עופר עוז, הבעלים והמנכ"ל של טריפל טי, העוסקת בעיצוב ותכנון דטה סנטרים ופרויקטים בתחומים של ערים חכמות, הקמת מרכזי שליטה ובקרה ופרויקטים שונים בארץ ובחו"ל. אין ספק שזו עבודה תובענית. אבל בסוף היום ובעיקר בסופי השבוע, עוז מתפנה לעסוק בשלושה תחביבים שלו: ספורט ימי, ספורט אתגרי (טאף מאדר) והתחביב השלישי – ציור. בימים אלה מוצגת באוניברסיטת תל אביב תערוכת ציורים שלו, השלישית במספר, שעונה לשם הנאיבי שבי.

עוז סבור שכל אדם, ובמיוחד העמיתים למקצוע שלו, חייבים לעשות את ההפרדה בין העבודה לתחביבים ולהגשמת החלומות שלהם. "לדעתי, אדם שלא עושה דברים מעבר לעיסוק בקריירה, בסופו של דבר זה יפגע בקריירה והוא ישקע", אמר עוז בראיון שקיימנו השבוע, ליד הקירות של הספרייה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב, שם מוצגים ציוריו.

ממתי אתה עוסק בציור?
"במשך שנים ציירתי למגירה. אני בא ממשפחה של אומנים. אמי, שהייתה גננת, עוסקת שנים באומנות והאומן משה קזז הוא דוד שלי. בקיצור, ספגתי את זה מהבית. אף פעם לא למדתי. הרעיונות לציורים באים מהבטן. אני מצייר בדרך כלל בסגנון אבסקרטי, לוקח דמויות או חוויות מהכרך העירוני או מכל תחום אחר ומפרק אותן לקווים וכתמים, כמו שיש בתערוכה הנוכחית שלי".

מה גרם לך לצאת לאור?
"יש לי חבר טוב, אומן דרוזי מוכשר ביותר בשם סאלח אל קארא, והתחלתי לצייר איתו וללמוד טכניקות שונות של ציור, נגיעה בצבעים ועוד. ב-2017 עשיתי את התערוכה הראשונה שלי בגלריה בן עמי בתל אביב, שנקראה דו שיח בעיר. היו בה תמונות נוף עירוניות שציירתי. אחת מהן הייתה השריפה בכרמל – אירוע שהותיר בי רושם עז. התערוכה השנייה התקיימה בינואר השנה בגלריית החלונות ברמת אביב, והיא כללה חלק מהציורים שהיו בתערוכה הראשונה".

יש בתערוכה הנוכחית שלך מוטיבים של מסיכות. מאין זה?
"אני שואב את זה מהתקופה הנוכחית, שבו הרשתות החברתיות והאינטרנט זמינים לכל אחד. זה מאפשר לנו ללבוש מסיכה על פנינו ולתפקד כישות לא ממש אמיתית. הלייקים והטוקבקים מתאפשרים מאחר שהטכנולוגיה מאפשרת לנו להיות אנונימיים במידה מסוימת, אבל גם לקבל התייחסות מהרבה אנשים ולרכז תשומת לב סביבנו".

איפה הנאיביות שלך, כפי שזה בא לידי ביטוי בשם התערוכה שלך?
"הציורים שלי די דומים לסגנון הציורים של ילדים, שהם נאיבים, ואני מאוד מחובר לזה. בכך באה הנאיביות שלי לידי ביטוי, והיא דבר נפלא. הנאיביות גם קיימת ברשת החברתית. הפעילות שם די באה ממקום של נאיביות, של מציאת משהו אחר, וזה מתבטא למשל אצל בני נוער. היא קיימת אגב גם בחיים האמיתיים ואנחנו נתקלים בה יום יום, למשל אנשים שלא מבינים שהמקצוע שלהם לא רלוונטי או שהם צריכים ללמוד ולהתקדם. אבל יותר מכל, אני מתחבר, ללא ספק, לנאיביות שבי".

מה עם התחביבים האחרים? מתי אתה מוצא זמן לכל זה?
"אני אוהב להפליג. יש לי חברים שאיתם אני יוצא להפלגות. אני כבר מומחה בהשטת ספינות, על אף שאני לא סקיפר, ולפעמים אני עושה הפלגות של מחברת וצבע ומתחיל לצייר. הדברים באים פתאום, אני לא מתכנן מראש. הספורט האתגרי הוא חלק בלתי נפרד מחיי, אני עושה הרבה ספורט, מה גם שזה משלב תרומה לקהילה. אני מתנדב ותורם במסגרות שונות, כי אני חושב שזה דבר שכל אחד מאתנו חייב לעשות. זה גם דבר שינקתי מהבית – אמי עד היום מתנדבת במקומות שונים".

ספר קצת על הרקע שלך? איפה התחלת?
"אני בוגר ממר"ם, ועשיתי תואר ראשון במחשבים ותואר שני במנהל עסקים בחו"ל. שירתתי בקבע תשע שנים, בחיל האוויר, ולאחר שחרורי עבדתי במשך שלוש שנים ב-תים. אחר כך הספקתי לעשות שני אקזיטים וב-1998 הקמתי את טריפל טי".

האם גם העובדים שלך יכולים למצוא פנאי לתחביבים?
"בהחלט. לא רק שאני ממליץ, אני גם מעודד אותם ומשתף אותם בפעילויות שונות. זה חלק מהעצמת העובדים, ואני מאוד ממליץ לכל חבריי בענף למצוא זמן לשעות הפנאי וגם לעובדים".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים