מחאת הטאבלטים והחינוך המתוקשב

ועדת החינוך של הכנסת קיימה אתמול (ג') דיון סוער סביב סוגיית הטאבלטים שנכנסים לכיתות בתי הספר בארץ, במסגרת התוכניות להצעיד קדימה את החינוך בישראל ולהתאים אותו לעולמם של הילדים ובני הנוער.

הוועדה קיבלה תלונות מהורים מרחבי הארץ לפיהם בתי ספר מחייבים אותם לקנות לילדיהם טאבלטים כדי שיוכלו להשתתף בכיתות בתוכניות לימוד מקוונות וממוחשבות, שהועלו על מחשבי הלוח.

נושא הלימוד בעזרת טאבלטים הוא חדש יחסית, לא בגלל הטכנולוגיה אלא בגלל תוכניות הלימוד שמותאמות אליו רק באחרונה. הטאבלטים שההורים קונים או שבתי הספר מספקים בחלק מהרשויות אינם מחשבים רגילים אלא כאלה שמותאמים לתוכניות הלימוד. פוריה מערכות, שפיתחה תוכנות שהופכות את הטאבלט למדעי, זכתה בשנה שעברה בפרס מיוחד בכנס החינוך הבינלאומי BETT שנערך בכל שנה בבריטניה.

המחשבים האלה משלבים את היכולות של טאבלט רגיל עם מערכות המורכבות משמונה חיישנים פנימיים, כמו מד דופק, מד לחות ומד טמפרטורה, ויכולת להתממשק עם חיישנים חיצוניים.

להעצים את מעמד המורה באמצעות הטאבלטים

התפיסה הכוללת בהכנסת מערכות חכמות כמו טאבלטים לכיתות היא להעצים את מעמד המורה ולכוון אותו לתפקיד החדש שלו בעידן הדיגיטלי: לא עוד מורה שמרצה בכיתה ומקריא חומרים שחלקם קיימים באינטרנט וכל ילד יכול לקרוא אותם, אלא למידה מרחיבה שמשלבת כלים שמייצרים לתלמיד חוויה התנסותית אישית בחומרי הלימוד שהוא לומד. מחשב הלוח לא מתאים לכל מקצוע ולכל בית ספר, אבל הרצון להתקדם לעבר המאה ה-21 מניע יותר ויותר בתי ספר להיכנס לנושא. בחלק מהם זו יוזמה של ההורים, שקונים את הטאבלטים בין אם בעצמם או על ידי גיוס תרומות מחברות. צריך לזכור שמדובר כאן בכוח קנייה לא קטן, שנוצר כתוצאה מהעובדה שמדובר בכמה עשרות אם לא מאות יחידות כאלה בכל קנייה, מה שבוודאי מקנה הנחה משמעותית.

הורים רבים טוענים כי ילדים שהוריהם לא יכולים להרשות לעצמם לקנות את המחשב נפגעים. מן הראוי שהטענות האלה יישמעו וייבדקו, אבל אסור להיגרר לדיון פופוליסטי מסוכן. למשרד החינוך יש מספיק משאבים כדי לגשר על הפער הזה, אם כי לא צריך להסכים לדרישה שהמדינה תממן טאבלט לכל ילד בישראל. אין טעות חמורה מזו. לא רק שזה לא יתרום לשוויוניות, אלא תיווצר אפליה הפוכה: הורים באזורים מבוססים ייהנו מסובסידיה לרכישת מחשב שאין לה כל הצדקה והורים באזורים האחרים ממילא יכולים לקבל סיוע או תמיכה – מהרשויות, מתרומות או מתקציבים שמשרד החינוך מקצה.

אם יש חריגות בהתנהלות בכל הנוגע להצטיידות בתי הספר במחשבי לוח, טוב שוועדת החינוך תשמע אותם ותעקוב אחר ביצוע התיקונים, אבל תיזהר שלא לשפוך את התינוק עם האמבטיה.

התפקיד של ועדת החינוך

מערכת החינוך הולכת לקראת מהפכה מתוקשבת. אי אפשר לעצור את זה ואסור לעשות זאת. כל ילד שקם בבוקר מתחבר מיד לסביבה דיגיטלית עוד לפני שהוא יוצא מהבית. אולם, כשהוא מגיע לבית הספר הוא חש שהוא נכנס למעין שמורת טבע שבה אין כמעט זכר לסביבה המקוונת שאליה נולד ובה הוא חי.

ההורים קובלים, ובצדק, על רמת החינוך בבתי הספר. אותם הורים בוודאי תומכים בכל תוכנית שתקדם את הילדים שלהם ותכין אותם למאה ה-21, אבל, מצד שני, רובם לא מוכנים לממן את זה. זו סוגיה שהממשלה צריכה להכריע בה והיא לא בעיה תקציבית אלא בעיה של סדרי עדיפויות.

בעשור האחרון הוצעו לממשלה לא מעט תוכניות שמבוסוות על הנתונים שמראים שאם המדינה תרכוש שני מיליון מחשבי לוח לכל התלמידים, העלות תהיה זולה יותר מכל ספר לימוד שההורים קונים כל שנה, ומקטרים על כך.

לא רק הילדים מקבלים טאבלטים: למורים הם ניתנים במסגרת פרויקט מחשב לכל מורה של קרן אתנה, שמתקיים בתיאום עם משרד החינוך והסתדרות המורים. הענקת מחשבי לוח למורים מעלה את מעמדם בכיתה והופכת אותם לברי שיח שווים לתלמידים.

ולבסוף: מחשבי הלוח הם השער הראשי שדרכו ניתן יהיה להכשיר את מהנדסי העתיד של ישראל. שר החינוך, נפתלי בנט, העלה לראש סדר היום את נושא הגדלת מספר המהנדסים שייצאו ממערכת החינוך לאחר שילמדו 4-5 יחידות במתמטיקה. מוועדת החינוך מצופה שלצד טיפול בתלונות נקודתיות של הורים, תגבה את השר בתוכניותיו להמריץ ולקדם את מערכת החינוך אל יום המחר.