הפנים המכוערות של הרשת החברתית

השבוע הוכח עד כמה אין גבולות לעולם הקיברנטי, ובעיקר אין גבולות מוסריים לגולשים עצמם ● ה-"תיקון" לטעם הרע שהשאירו הרשתות החברתיות נמצא בהשתתפות רבתי בהלוויות של החיילים הבודדים, שהתחילה בפייסבוק ● וגם: קצת על תקשורת במלחמה ● השבוע שהיה

אחד הנושאים שעוד רבות ידובר פה ואולי אף נושא למחקר הוא השימוש שעשו גורמים שונים ברשתות החברתיות, למשל בפייסבוק (Facebook), ובווטסאפ (WhatsApp). אפשר לומר שמדינת ישראל, על גולשיה, הפכה למעין מעבדת מחקר שהוכיחה עד כמה אין גבולות לעולם הקיברנטי, ובעיקר אין גבולות מוסריים לגולשים עצמם.

זה החל מיד לאחר הידיעה על חטיפת שלושת הנערים ונמשך עם פתיחת מבצע צוק איתן. אתמול (ד') עצרו שלטונות הצבא שלושה חיילים שחשודים בכך שהיו מעורבים בהדלפת שמות של חללים מהמבצע דרך ווטסאפ. במקביל, קבוצות של האקרים מטעם החמאס שלחו הודעות למשפחת הנעדר ולגורמים שונים בארץ במסגרת לוחמה פסיכולוגית. גם רשת הציוצים טוויטר (Twitter) נכנסה לתמונה כשהעבירה גלי שמועות, מידע לא נכון על תקריות שבהן נהרגו חיילינו השבוע ועוד מידע הזוי, שראוי שנחסוך אותו מכם, הקוראים, אם לא נחשפתם אליו.

גם רשת הפייסבוק לא עמדה מהצד בפסטיבל המכוער הזה. מיד לאחר דבר העדרו של החייל אורון שאול פורסמו ברשת החברתית פרופילים מזויפים שלו, כולל טקסטים בערבית ובאנגלית. העקבות של אלה שעשו זאת עדין לא נמצאו, אולם פה ראוי לציין את הפעילות של איגוד האינטרנט הישראלי. בעקבות פניות שהגיעו לאיגוד על כמה פרופילים מזויפים של החייל ושל דמויות אחרות ברשת פנו מנהליו לפייסבוק, דרך ארגונים בינלאומיים שישראל חברה בהם, והפרופילים הוסרו. העובדה הזו היא בגדר חידוש מרענן לאחר שבמקרים דומים, שבהם פורסמו תמונות או פרופילים של אנשים, מבלי ידיעתם ובמצבים מביכים, סירבה הנהלת פייסבוק להיענות לבקשה. גם מקרים דומים שהופנו לגוגל (Google) העולמית נתקלו בקשיים.

בכנסת מונחת הצעת חוק שמציעה לחייב במקרים מסוימים את הרשתות החברתיות להוריד דפים או פרופילים של גולשים, לאחר שיוכיחו כי אכן נגרם להם נזק. זו הצעת חוק חיובית מצד אחד אבל מצד שני מעוררת לא מעט שאלות, כמו: מי הגורם המוסמך להחליט על צעדים כאלה ומה המשמעות לגבי עקרון הפומביות החופשית שהיא אבן היסוד של האינטרנט בכלל?

במקביל, הועלתה השבוע הצעה חלופית, רחבה יותר, שקוראת לגולשים עצמם, כל אחד מאיתנו, לגלות אחריות חברתית, לחשוב פעמיים בטרם אנחנו מצייצים, כותבים פוסטים על הקיר שלנו או שולחים מסרים בווטסאפ. צה"ל והשלטונות האחרים יצאו בהודעות הסברה שקוראות לנו לא למהר ולשתף כל ציוץ חולני שאנו מקבלים מגורם בלתי ידוע.

הלוויות חברתיות

למרות הכול, היה השבוע "תיקון" לטעם הרע שהשאירו הרשתות החברתיות. קרוב ל-50 אלף ישראלים, מכל קצווי הארץ, השתתפו השבוע בשתי הלוויות של חיילים בודדים, שנערכו בחיפה ובירושלים. הם הגיעו לשם בעקבות הודעות שפורסמו בפייסבוק וברשתות האחרות.

הלוויות הן לא אירוע קל לאף אחד. בדרך כלל, אנשים משתתפים בהן בעקבות קשר כלשהו לנפטר או למשפחתו. שתי ההלוויות שהתקיימו השבוע הוכיחו שכאשר חברים או קרובי משפחה של הנפטר קוראים לבוא להלוויה כדי לכבד את זכרו, המוני הגולשים עוזבים הכול ונוסעים לבית העלמין, מזילים בשקט דמעה על אובדן הצעירים, חיילים ומפקדים אמיצים שחייהם נגדעו באחת.

אירועים אלה הוכיחו כי פייסבוק יכול להיות גורם מניע לא רק להפיכות כמו האביב הערבי או, להבדיל, מחאת האוהלים, אלא גם גורם מאחד, מגשר על מחלוקות וחילופי מהלומות מילוליות. הצד היפה של הגולש הישראלי, שאינו וירטואלי אלא חי נושם ובעיקר מחבק.

עיתונות בשעת מלחמה

עבודתם של העיתונאים וכלי התקשורת בשעת מלחמה היא קשה יותר ומאתגרת, בוודאי לאלה שמכסים את אירועי צוק איתן ומה שמסביב להם. גם אנחנו, בחלקת האלוהים הקטנה שלנו, ממשיכים להכין מדי יום את המהדורה של הדיילי מיילי ובאופן טבעי, היא כוללת חדשות ומאמרים שקשורים למצב הכללי, מההיבט שלנו, וסיפורים מרגשים על פעילות למען החיילים. עם זאת, חלק מהידיעות משדרות מסר חשוב: המשק עושה מאמצים לשדר עסקים כרגיל. זה לא קל, כי המחשבות והלב נתונים הרחק ממרכז הארץ, לכל אחד יש מכר, חבר או ידיד שמגויס או קשור לאירועים בעזה, ואתה צריך לנתק את עצמך ולהתרכז בחומרים ובפעילות השוטפת.

כותרות העיתונות היומית, שאיתן אנחנו נוהגים לפתוח את הבוקר, אינן משמחות בעליל. אבל דווקא העיסוק באותם דברים שלכאורה שייכים לשגרה אחרת הם אלה שמעודדים ומחזקים אותנו. הכלכלה הישראלית, שסופגת ללא ספק מכה קשה, לא מוותרת וממשיכה לפעול. במיוחד הדברים נכונים לגבי ענף ההיי-טק. הקטר שמוביל את המשק לא נרתע מטילים ויריות באזורים שונים.

למרבה השמחה, רוב הארגונים מדווחים כי העולם הנאור יודע להבדיל בין עמדות פוליטיות של ממשלות לבין הערכה לטכנולוגיה הישראלית ולמוצרים שיוצאים מפה. אם תרצו, זו תמצית מהות החיים שלנו: נלחמים על הבית אבל לא מוותרים על הכלכלה והחיים בכלל, שיחזרו למסלולם מיד לאחר המלחמה.

כמו בימי רגיעה, גם כעת אנשים ומחשבים, הפועלת בענף מזה 33 שנים, ממשיכה לעבוד בשבילכם ולמענכם.

סוף שבוע שקט לכולנו.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים