כיצד לנהל את העבודה של הצעירים ולחזור הביתה בשלום

עד שנת 2025 עובדים צעירים יהוו 75% מכלל כוח העבודה ב-IT - לעומת 34% שהם כבר כיום ● מהם המאפיינים של הדור הצעיר, מהם הרגלי העבודה שלהם, וכיצד ניתן לגשר על הפער ביניהם ובין העובדים והמנהלים הוותיקים יותר?

העסקת אנשי טכנולוגיה, צעירים המשתייכים לדור המילניום, מהווה אתגר לא פשוט למנהלים מבוגרים יותר, שקולטים אותם לעבודה במרכזי פיתוח, או במסגרות מובנות של חברות ותיקות וגדולות. ההמלצה המרכזית היא לתת להם מרחב פעילות ולהשתדל ללכת "בראש שלהם" ולא ללכת איתם "ראש בראש".

מגזר עובדים צעיר וחדש זה מגיע לעבודה עם מטענים שונים מאלו שמשתייכים לדור ה-X או הדור שלפניו. הם צעירים שהחיים הפרטיים שלהם משולבים עם החיים המקצועיים. בהיבט הכמותי, עד שנת 2025 עובדים צעירים אלה יהוו 75% מכלל כוח העבודה ב-IT – לעומת 34% שהם כבר כיום.

הצרכים המיוחדים של הדור החדש ב-IT מתחילים קודם כל במקום העבודה עצמו, במרחב האישי שצריך לתת לכל אחד מהם. אלה הם מרחבים שמאופיינים בחללים פתוחים, ללא מחיצות, שיש בהם פינות עבודה לצד חדרי משחקים, חדרי אוכל ומזנונים שמתאימים את התפריט שלהם לדור הצעיר ולהעדפותיו. כיום כבר מקובל להעמיד חדרי אוכל מיוחדים לצמחונים, לטבעונים, לצד שאר העובדים.

התובנות הללו לא ממש ברורות מאליהן למנהלים של אותם צעירים. הדבר נכון במיוחד בחברות ותיקות, רב לאומיות, עם מסורת ואחידות קפדניות ביותר לגבי מיקומו של כל כסא. הקונפליקטים בנושא באים לידי ביטוי כאשר ענקיות IT רוכשות חברות צעירות. או אז מגיעה השאלה היכן יעבדו העובדים החדשים. רובם רוצים להישאר במרחב הנעים שלהם, שיושבים על שטחי נדל"ן יקרים ביותר. לעומתם מנהלי הכספים של החברות הרוכשות לא מוכנים לאשר להם מרחבי נוחות כאלה. בדרך כלל הצעירים הם אלה שמנצחים. אפשר לראות את זה גם בישראל, כאשר חברות צעירות עשו אקזיט והן משמשות כמרכז פיתוח קטן עבור החברות הגדולות. חלק מהן תמצאו באזורים יוקרתיים בגוש דן, במגדלי משרדים, ובשאר מקומות שעלות הנדל"ן שלהם יקרה בטירוף. אבל הנהלות החברות מבינות שכדי שהצעירים האלו יפיקו את המירב, עליהן לוותר בנושא הזה, גם הם מכפילים את עלויות האחזקה שלהם.

ואחרי שהתגברו על בעיית הנדל"ן, נוצר קונפליקט חדש: בקרה על העובדים, פיקוח על שעות העבודה, ובקרה ומעקב על המשימות שלהם. ידוע שילדי המילניום, מגיעים בשעות מאוחרות לעבודה אבל נשארים לעבוד אל תוך הלילה, אם צריך. זאת כי לרוב הם נמדדים על תפוקות ולוח זמנים לפרויקטים. הבעיה היא עם המנהלים הוותיקים יותר, אלו שעדיין עובדים בהיררכיות הארגוניות שמוכרות בחברות ענק, המבוססות על שרשרת דיווחים לשורה של מנהלים בדרגי ביניים. הפתרון נמצא כרגיל באמצע, כאשר העובדים מדווחים למנהלים הישירים שלהם, שגם הם בדרך כלל ילידי דור המילניום, ואלו מעבירים את הדיווחים הלאה.

ילדי המילניום הולכים לישון בלילה וקמים בבוקר עם הרשת החברתית שלהם. באופן טבעי הם ממשיכים להיות מחוברים אליה גם במקום העבודה, שם הם מבלים את רוב שעות היום. כל הניסיונות למנוע זאת מהם רק ישיגו את התוצאה ההפוכה, כלומר יפגעו בפרודקטיביות שלהם. כיום, הרשת החברתית אינה משרתת רק את המרחב האישי, אלא היא כלי עבודה מצוין, כזה שמעסיקים רבים מעודדים את עובדיהם לגלוש אליה גם בשעות העבודה, כדי למצוא הזדמנויות עסקיות, מידע יקר ערך, תגובות של לקוחות ועוד.

ונקודה נוספת ואחרונה שמומלצת למנהלים: דברו עם הצעירים על חייהם הפרטיים, עודדו אותם לספר מה עובר עליהם, חלקם מצויים בסיומה של תקופת התבגרות, שבה הם רוצים לבנות את חייהם, להקים בית ולהיכנס למסלול החיים הבוגר והמוכר לכולם. לעובדים האלה חשוב מאוד לדעת שיש מישהו שמוכן להקשיב להם, להשיא להם עצות וסתם לפטפט.

דור המילניום הוא דור שגדל בסביבות נוחות, עם אפשרויות וכלים שלא היו להוריהם. הם שואפים לממש את עצמם ולהגדיל את העצמאות שלהם, תוך כדי זה שהם נרתמים למסגרות ארגוניות מובנות. זאת, בתנאי שהמעסיק יידע להבין את הראש שלהם.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים