השבוע שהיה

האקזיטים והפערים החברתיים

השבוע הקצר הזה עמד בסימן חגיגות יום העצמאות ה-66 למדינת ישראל. לרגל החג פרסמנו שני ראיונות: עם שר הכלכלה, נפתלי בנט, ועם ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, שר לשעבר, אישיות כלכלית בינלאומית וכיום יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת. שניהם התייחסו לתופעת האקזיטים ולהשפעתם על הפער החברתי- דיגיטלי.

בנט טען כי אקזיטים מסייעים לצמצם פערים. הוא אמר כי נכון שסף הכניסה הוא בעל פוטנציאל להגדלת הפערים, אבל מצד שני, סטארט-אפים מייצרים עבודה לענפים אחרים כמו מסעדנות, שירותי ניקיון והסעות. כלומר, השר בנט מוותר מראש על הסיכוי שחלק מאותם צעירים ייכנס למעגל העבודה בהיי-טק ומקווה שבגלל האקזיטים העתידיים הם יוכלו לעבוד בניקיון או בשירותים אחרים. במקרה הטוב יותר, הוא סבור, כוח התחרות של חברות יגדל והן יוכלו להעסיק יותר אנשים. קצת מוזר שהדברים האלה נאמרים על ידי בנט, שבעצמו התעשר מאקזיטים.

פרופ' ברוורמן הציג טענה ישנה של התעשיינים, לפיה תשומת הלב הציבורית והממשלתית לסטארט-אפים חסרת פרופורציה לתרומתם לייצוא הישראלי. מדובר בחברות קטנות שמעסיקות מן הסתם צעירים שהייתה להם האפשרות ללמוד ולהיות מוכשרים לעבוד בתחום.

מכירתן של אותן חברות מצמצמת את המעגל הפוטנציאלי של תעסוקה בהיי-טק. לדעת פרופ' ברוורמן והתעשיינים, אילו המדינה הייתה משקיעה יותר בחינוך טכנולוגי בפריפריה, מעלה את הסיוע שלה למפעלי ההיי-טק היצרניים ומאפשרת להם תנאי עבודה טובים יותר, אלה היו קולטים יותר צעירים, מגדילים את הייצוא ובכך מרחיבים את מעגל התעסוקה.

השורה התחתונה: האקזיטים הם תופעה קיימת, לא שלילית, אבל הם לא חזות הכול. הם מייצגים בעיקר את מדינת חדרה-גדרה ולא פתוחים לציבורים שלמים שלא גרים באזורים אלה או סמוך אליהם. סובלת מכך החברה הישראלית כולה.

איפה הכי טוב לעבוד?

אינטל (Intel), גוגל (Google) ו-HP הופיעו בצמרת רשימת החברות שהכי טוב לעבוד בהן בישראל, על פי העובדים עצמם. הסקר העלה שעובדים קובעים את יחסם למקום העבודה על פי מספר קריטריונים ובראשם השכר, היציבות התעסוקתית ויחסי העבודה. הפרמטרים הללו מהווים חומר לימוד עבור מנהלי משאבי האנוש בארגונים, שמבינים שחברה טכנולוגית מבוססת על ההון האנושי ושבלעדיו אין לה זכות קיום.

העובדים מאוד רגישים ליציבות התעסוקתית. אף עובד לא אוהב לבוא לעבודה בבוקר ולשמוע שהחברה שבה הוא מועסק או-טו-טו נמכרת או חלילה נסגרת. למרבה הצער, לא מעט חברות בתחום ההיי-טק נאלצו לעבור חוויה כזו, שהקשתה עליהן מאוד לגייס עובדים טובים. אינטל, שמככבת מזה שנים בצמרת הטבלה, הודיעה שהיא תגייס 1,000 עובדים לצורך הרחבת המפעל שלה בקריית גת. ערב יום העצמאות היא העניקה מתנה נאה למדינת ישראל, לאחר שהודיעה כי בחרה להרחיב מפעל שלה בארץ ולא במקומות שגם בהם יכולה הייתה לעשות כן. המהלך עשוי להוות אינדיקציה שמסבירה מדוע עובדי אינטל ישראל מרוצים ממקום עבודתם.

גם גוגל, שתנאי העבודה הטובים בה הם דבר ידוע, זוכה להערכה מצד עובדיה. היא מייצגת את התפיסה לפיה סביבת העבודה של העובד חשובה לא פחות מתלוש השכר שהוא מביא הביתה בכל חודש. החברה החליטה לתת לעובדים תנאים טובים משום שהעבודה בה תובענית ודורשת שהות ממושכת במקום העבודה.

מעניין שגם HP נמצאת תמיד בצמרת הרשימה. כנראה שיש משהו ב-DNA של העובדים בסניף הישראלי שלה שהופך אותם למרוצים לעומת חברות זרות אחרות שמופיעות בסקר.

מי המנכ"לים שתומכים במידה הרבה ביותר ב-IT?

בחודשים האחרונים ערכנו סקר מקיף בקרב מנמ"רים במשק וביקשנו מהם להעריך עד כמה יש למנכ"לים שלהם מודעות ל-IT ועד כמה הם רואים בו מחולל שינוי בארגון ומביא להצלחות עסקיות. הסקר בוצע לקראת אירוע מרכזי שייערך בקרוב, שבו יוענקו תעודות הוקרה לכ-20 מנכ"לים במשק, שהמנמ"רים שלהם המליצו עליהם בפני ועדה בראשותו של אבנר שטראוס, מנכ"ל שטראוס אסטרטגיה.

בשבוע הבא תתכנס ועדת האיתור בבית אנשים ומחשבים ותבחר את המנכ"לים שיוזמנו לקבל את אותות ההוקרה. תהיה זו הפעם הראשונה שבה המושג "תמיכת ההנהלה ב-IT" יקבל משמעות אמיתית ויזכה להערכה מצד הענף. כדאי לעקוב.