קמפיין סמישינג עולמי מתחזה לרשויות ממשלתיות – והגיע גם לישראל

ההאקרים שולחים הודעות SMS, שבהן הם מודיעים למשתמש שקיבל החזר מס, או מתריעים על אי תשלום דו"ח תנועה, משלוח או אגרת כביש ● בין היתר, הם התחזו למשטרת התנועה של ישראל ● חוקרי ריזון לאבס גילו שמדובר בהונאה

סמישינג.

חוקרים חשפו באחרונה רשת שמפיצה הודעות SMS שמתחזות לגופים ממשלתיים – המשטרה, רשויות המס, כבישי אגרה וכדומה, ומפנה את הקורבנות לאתרים מזויפים, שנראים כמעט זהים לאתרים הרשמיים. מטרת הרשת היא לגנוב פרטי כרטיסי אשראי וככלל, מידע אישי של אזרחים. פעילות הרשת זוהתה במדינות רבות בעולם, וביניהן בישראל.

חוקרי ריזון לאבס, שמפתחת טכנולוגיה לזיהוי וחסימת הונאות, הם אלה שזיהו את הרשת, כולל את פעילותה בארץ. המחקר שלהם העלה כי רשת ההונאות מפיצה הודעות SMS שנחזות להודעה רשמית של גוף ממשלתי זה או אחר (פעולה שנקראת סמישינג), ובהן דרישה לטפל במהירות בחוב קטן יחסית, מהסוג שאנשים לפעמים שוכחים שהוא קיים, כמו דו"ח תנועה, אגרת כביש שלא שולמה, החזר מס או תשלום עבור משלוח. להודעה מצורף קישור שנחזה ללינק לאתר רשמי של אותו גוף, ולעתים אף משלב בשמו מילים כמו "gov" ושמות של רשויות מוכרות. לאחר הלחיצה, המשתמש מגיע לאתר מזויף, שמחקה כמעט באופן מלא את האתר הממשלתי האמיתי.

ה-SMS "ממשטרת התנועה".

ה-SMS "ממשטרת התנועה". צילום: ריזון לאבס

במקרה שזוהה בישראל, משתמשים קיבלו הודעה המתחזה למשטרת התנועה, שלפיה קיים על שמם דו"ח תנועה שלא שולם. בהודעה נכתב כי אם הקנס לא ישולם בתוך 24 שעות, התיק יועבר לבית המשפט לתעבורה. הקישור שצורף הוביל לאתר מתחזה, שהעתיק את שירות תשלום דו"חות התעבורה של משטרת ישראל באתר הממשלתי gov.il – במטרה לגרום לקורבן להזין את פרטי כרטיס האשראי שלו.

"תשתית רחבה של הונאות"

לדברי החוקרים, "המקרה הישראלי אינו אירוע נקודתי, אלא מהווה חלק מתשתית רחבה, המשמשת לביצוע הונאות דומות במדינות רבות, בהן ארצות הברית, קנדה ובריטניה". הם מצאו כי התשתית פועלת מסין, ומאפשרת להקים במהירות אתרים מתחזים ולהחליף אותם לאחר שנחסמו.

החוקרים החלו לעקוב אחרי הרשת באוקטובר 2024. הם מצאו כי ההאקרים מתחזים לכמה גופים בארצות הברית: רשויות אגרה, רשות המסים ורשויות המס, ומשרדי הרישוי וההכנסות המדינתיות, וכן למובילי דואר וחבילות בארבע מדינות, שירותי ממשלת בריטניה וכאמור, משטרת התנועה של ישראל. בסך הכול, החוקרים בדקו אלפי הודעות SMS.

הם ממליצים "לא לשלם דרך הקישור, שהתקבל בהודעה לא צפויה". לדבריהם, "אם התקבלה הודעה כזו, אפשר לבדוק אותה באפליקציה שפיתחה ריזון לאבס, MOZO, ולגלות האם מדובר בהונאה או בהודעה אמיתית. האפליקציה מסוגלת לזהות ולחסום באופן אוטומטי ניסיונות הונאה שמגיעים לטלפון, ובהם הודעות וקישורים חשודים. בנוסף, היא מאפשרת למשתמש לבדוק בלחיצה האם ההודעה שקיבל היא הודעה אמיתית או ניסיון הונאה".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים