600 אלף מסמכים: הארכיון הדיגיטלי שינגיש את מורשת יהדות סלוניקי

המרכז למורשת יהדות סלוניקי בפתח תקווה משלים בימים אלה פרויקט דיגיטציה בהשקעה של יותר מחצי מיליון שקלים, שינגיש לציבור מסמכים, שמות, כתובות ותעודות היסטוריות. המסמכים הללו מספרים את סיפורה של הקהילה המפוארת במשך מעל 1,000 שנה, כולל בתקופת השואה הנוראה.

זהו אחד המיזמים הדיגיטליים לתיעוד קהילות מהגדולים שנעשו בשנים האחרונות, והוא נערך בשיתוף אוניברסיטת תל אביב. הפרויקט מתעד היסטוריה, יצירה, תרבות ושפה של קהילה שהייתה ואיננה. הארכיון יהיה פתוח לציבור ללא תשלום. בשלב הראשון הוא צפוי לכלול כ-600 אלף מסמכים, ובהם שמות, כתובות, תעודות לידה ומסמכים היסטוריים נוספים, שחלקם מתוארכים לתקופה שלפני שנת 1900. בהמשך מתכנן המרכז לאפשר למשפחות ולחוקרים להוסיף מידע ומסמכים שברשותם, בכפוף למנגנוני בדיקה ואימות.

היוזמה היא חלק מפעילות רחבה יותר של המרכז למורשת יהדות סלוניקי, שפועל לשמר את התרבות, השפה – לדינו – והזיכרון של אחת הקהילות היהודיות המרכזיות והמשפיעות בתולדות יהדות אירופה והים התיכון.

"המטרה המרכזית שלנו היא לספר את הסיפור המלא של יהדות סלוניקי – של 1,000 שנות יצירה – ולא להתמקד בשואה בלבד", אמר רוני ארניה, שעומד בראש המרכז ומוביל את פרויקט הדיגיטציה. עם זאת, כאמור, הפרויקט כולל תיעוד גם מתקופת השואה.

מסמכים שניצלו מהשואה

הדרך להקמת הארכיון הדיגיטלי ואיסוף חלק מהמסמכים הייתה ארוכה ומורכבת. כאשר הנאצים כבשו את סלוניקי, הם לקחו חלקים גדולים מהארכיון ההיסטורי. בתום המלחמה, חלק מהם היו בידי הרוסים, שאחסנו אותם במוזיאון במוסקבה, וחלקם היו בידי ארצות הברית, שהעבירה את המסמכים למוזיאון בוושינגטון. נציגות של המרכז ושל אוניברסיטת תל אביב, בראשות פרופ' מינה רוזן ויעקב פייגרסון, קיבלה אישור לצלם את המסמכים במוסקבה ולהעלות אותם על מיקרופילם.

בשנים האחרונות, פרויקט הדיגיטציה של מסמכי יהדות סלוניקי התקדם באיטיות. עובדה זו גרמה למרכז לרכוש את התוכנה שעמדה בבסיס הפרויקט ולהמשיך אותו באופן עצמאי. המרכז כבר סרק אוספים פרטיים, ובהם מסמכים ממשפחות רקאנטי וקרסו. "קיבלנו ממש באחרונה את כל המסמכים של דוד רקאנטי, שתיעד במשך שנים את סיפורה של הקהילה, סרקנו את החומר והוא נמצא כעת אצלנו בדיגיטציה", מספר ארניה.

לדברי ארניה, מדובר בפרויקט מורכב, שכאמור, עלותו צפויה לעבור את חצי מיליון השקלים. המימון מגיע, בין היתר, מכספים שהמרכז קיבל ממכירת בית האבות על שם רקנאטי, מתרומות של משפחות רקנאטי ורוסו, וכן מתמיכה של משרד התרבות והספורט.

לא רק הארכיון

המרכז למורשת יהדות סלוניקי הוקם ב-1956, ביוזמת המשפחות קרסו ורקנאטי, במטרה לתת מענה לשורדי השואה ולבני הקהילה דוברי הלדינו. המרכז פועל כיום בבית האבות הוותיק על שם ליאון רקנאטי ז"ל, שנמצא בפתח תקווה.

הארכיון הדיגיטלי הוא רק אחד ממגוון הפרויקטים שמפעיל המרכז. בין היתר, הוא עוסק בהוצאה לאור של ספרים, מעניק סיוע ומלגות לכותבים, שותף להפקת סרטים, מפיק הקלטות של שירי לדינו ומפעיל מחלקת מחקר. במרכז פועלת גם ספרייה ובה קרוב ל-4,000 ספרים, בהם ספרים נדירים בלדינו, שחלקם בני מאות שנים. גם אוסף זה מיועד לעבור תהליך דיגיטציה ולהיות נגיש לציבור בעתיד.

אחד המיזמים הבולטים במרכז הוא סרט מציאות מדומה, שמאפשר למבקרים לחוות את סיפורה של יהדות סלוניקי באופן אינטראקטיבי. הרעיון נולד בעקבות ביקור של אנשי המרכז בבית עדות לגבורת יהדות הונגריה בניר גלים, שם הם נחשפו למיזם דומה. הדרך להגשמת הרעיון הזה לא הייתה פשוטה: "זו עבודה מורכבת ויקרה, ובנוסף היינו צריכים לפתור שאלות בינוי ולוגיסטיקה – איך אנחנו מקרינים ומפעילים את הטכנולוגיה?", מספר ארניה.

הפעילות השוטפת של המרכז מתמקדת באירוח קבוצות, תלמידים וסטודנטים בהרצאות ובאירועים. לדברי ארניה, "אנחנו מנסים לבנות מודל ייחודי של הנצחה חיה. אנחנו רוצים לפנות גם לדור שגדל בעולם הדיגיטלי – כזה שבו ההיסטוריה לא נשארת רק בארכיון, אלא הופכת למידע נגיש, לחוויה ולסיפור משפחתי, שניתן להמשיך ולהעשיר".