CISO יקר, סומך על שכבת ה-IT? גם ההאקרים "סומכים" עליה

מדרייבר נטוש של דיפנדר ועד פריצה לסוכני AI: חוקרי צ'ק פוינט הציגו ב-Black Hat איך ההאקרים מנצלים את הרכיבים שכולנו סומכים עליהם כדי לחדור לארגון

גם כאן, ההאקר אורב ל-CISO.

העובדה שההאקרים מנצלים את כלי ההגנה של ארגונים ליכולות התקפיות טובות יותר אינה חדשה. כבר שנים רבות הם משתמשים בכלי ההגנה הלגיטימיים של הארגון כדי לתקוף אותם מבלי לעורר חשד. אלא שבתקופה האחרונה, היכולות האלה הולכות ומשתכללות: ההאקרים מנצלים גם את סוכני האבטחה ואת מסגרות העבודה של ה-AI כדי לפגוע בארגון שהם מוטמעים בו.

במשך יומיים, חוקרי האיומים של צ'ק פוינט (Check Point Research) "פירקו" וניתחו לעומק בכנס Black Hat את רכיבי ה-IT, וכן את שכבות המחשוב שנמצאות מתחת למסגרות העבודה של סוכני בינה מלאכותית ואת כלי האבטחה שסביבם. החוקרים מצאו את אותו דפוס פעולה של הרעים: הם נכנסים לשכבות IT שצוותי האבטחה בארגונים סומכים עליהן כברירת מחדל, ומנצלים אותן לצורכיהם הזדוניים. "הטכנולוגיה ההגנתית הפכה ליכולת ההתקפה", אמרו חוקרי ענקית הגנת הסייבר הישראלית.

כנס Black Hat התקיים בסוף השבוע בלאס וגאס, וכבכל שנה, כינס בעיר ההימורים והשעשועים את מיטב מומחי האבטחה והסייבר. אלה הגיעו לשם כדי לשמוע התפתחויות ומחקרים חדשים – בין היתר אלה שעליהם התבססה הפרזנטציה של אנשי צ'ק פוינט. כמו במקרים רבים בזמן האחרון, המחקרים הללו קשורים לאיומי הסייבר בעידן ה-AI.

"הדרייבר שאף אחד לא הביט בו"

במצגת הראשונה, החוקרים ניתחו דרייבר Windows בן 10 שנים – דרייבר שהם כינו "זה שאף אחד לא הביט בו". לדבריהם, "סביבת המחשוב הזו עוצבה מחדש על ידי הרעים, ואיש אינו יודע זאת".

בעולם אבטחת המידע של מיקרוסופט, BTR (ר"ת Boot-Time Removal) הוא מנגנון שמופעל ברמת הליבה (Kernel Mode) כדי לנקות ולהסיר קבצים זדוניים, ומפתחות רישום (Registry) שחמקו ושרדו מחיקה רגילה. המנגנון נמצא בתוך רכיב האבטחה Windows Defender. הוא מקבל פקודות מוצפנות מהדיסק ומוחק את עצמו כשהמשימה מסתיימת. על אף שהוא יושב על כל מחשב מבוסס Windows במשך יותר מעשור, איש מעולם לא פרסם ניתוח כיצד הוא עובד. חוקר מצ'ק פוינט ביקש "לענות על הפער" הזה. הוא "כפה" על מנגנון המחיקה ללמוד לדבר בשפת הדרייבר ולאחר מכן נתן לו הוראות, במקום אלה שהיו אמורות להגיע מה-Defender. כך, נוצר מצב שבו החוקר היה יכול לדמות פעולות של האקר, לקבוע מה מהקבצים למחוק ומה לא, למחוק כלים ופקודות אבטחה – ומנגד, להותיר קבצים מזוהמים בתוך המערכת. הוא ציין ש-"במצב שכזה, אין כל טלאי ועדכון הגנה, ואין תיקונים שמגיעים. במקרה הזה, יכולת הגנתית הפכה להתקפית".

12 חולשות בכלי בניית הסוכנים הכי פופולריים

במצגת נוספת, שחר טל וירדן פורת מענקית הגנת הסייבר הישראלית הראו לקהל למה ההאקרים לא תמיד צריכים כלי תקיפה כדי לבצע את זממם, והסבירו אודות ניצול סוכני בינה מלאכותית, לאחר שסביבתם הורעלה בנוזקות. לדבריהם, "התייחסות לניצול שכזה רק כבעיית התנהגות של מודלי AI או כשימוש לרעה בכלים מפספסת את המקום שבו הנזק האמיתי קורה: הוא מתחולל כאשר תוכן שהתוקף שולט בו מצליח להגיע למקומות עמוקים, שלא נבנו כדי להתמודד עם קלטים מזוהמים".

החוקרים: שחר טל (מימין), עודד ואנונו וירדן פורת.

החוקרים: שחר טל (מימין), עודד ואנונו וירדן פורת. צילום: יח"צ

החוקרים הסבירו כי "בדקנו את הכלים שבהם רוב התעשייה משתמשת לבניית סוכנים: LangChain ,ADK של גוגל, Microsoft Agent Framework ו-CrewAI. מצאנו בארבעת הכלים הנפוצים האלה 12 חולשות. או אז הבנו כמה מעט פעולות נדרשות מהתוקף, כאשר מסמך מורעל נוחת בזיכרון של סוכן ה-AI, ומסגרת העבודה משחררת מטענים זדונים בעצמה". לדבריהם, "רוב הבאגים הללו הם כאלה שקהילת האבטחה כבר יודעת איך לתקן. האתגר הוא לזהות אותם ברגע שהם עוברים לחלק חדש בערמת ה-IT".

תשובה על שאלה "פשוטה ומתסכלת"

המקרה השלישי שהוצג הוא פיצוח נוזקות נדירות. המחקר נבנה סביב שאלה שאותה כינו החוקרים "פשוטה ומתסכלת": מה עושים כשצריך לנתח פורמט זדוני לא טיפוסי? אנשי צ'ק פוינט סיפרו כי נתקלו בסוגיה בזמן שעקבו אחרי JSCeal – חברה שעוסקת בגניבת מטבעות קריפטוגרפיים, שהם עוקבים אחריה מאז תחילת 2025.

לדברי החוקרים, הניתוח במקרים שכאלה קשה, כי המטענים הזדוניים מוסתרים. הם החליטו שלא להסתפק רק בניתוח התנהגותי, אלא לערוך פעולות כך ש-"ניתן יהיה לשחזר את הקוד הזדוני, ואז לקרוא אותו – ושלא ייראה כאילו הוא נכתב בג'יבריש. שיהיה משהו שהאנליסט יכול לעקוב אחריו".

עוד הם אמרו כי "נוזקות לא חייבות להישאר קופסה אטומה. עם הציוד והכלים הנכונים, ניתן להשיב את המצב כך שאפשר לנתח את הקוד".

עודד ואנונו, ראש מחקר חולשות מוצרים בצ'ק פוינט, אמר לסיכום כי "הרעיון המרכזי של כל ההרצאות שלנו בכנס השנה הוא שנקודות התורפה לא היו בקוד שאותו כתבו התוקפים, אלא בקוד שכבר הסכמנו שניתן לסמוך עליו: דרייבר שאיש לא חשב להטיל ספק בו, פורמט נוזקות שרוב הכלים אפילו לא יכולים לקרוא ומערכת פנימית של מסגרת סוכני AI. לכן, פיקוח ובקרה – ולא רק הגנה – הם אלה שיסגרו את פערי האבטחה הללו".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים