למחצית מהמורים למדעים וטכנולוגיה בחטיבות הביניים אין הכשרה מתאימה

כ-50% מהמורים המלמדים מקצועות מדעיים וטכנולוגיים בחטיבות הביניים אינם בעלי הכשרה מתאימה, ובחלק מבתי הספר מלמדים את המקצועות האלה מורים שלא מגיעים ממקצועות ה-STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). העובדות העגומות הללו נמסרו על ידי ד"ר דוד מעגן מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בדיון שערכה אתמול (ב') ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת על עתיד החינוך בתחומים אלה במדינת ישראל.

ד"ר מעגן ציין כי "אנחנו רואים בשנים האחרונות עלייה משמעותית בשיעורי העזיבה של מורים למדעים וטכנולוגיה, בעיקר בחטיבות הביניים, בקצב הגבוה מקצב הגיוס של מורים חדשים".

האם ישראל אמנם ריאלית?

הדיון עסק ב-"ישראל ריאלית" – תוכנית לאומית רב שנתית בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקלים, שנועדה לחזק את החינוך המדעי והטכנולוגי בישראל, להרחיב את מעגל הלומדים את מקצועות ה-STEM, לשפר את איכות ההוראה ולהחזיר את המדינה לעשירייה הפותחת במבחנים הבינלאומיים בתוך חמש שנים. זאת, אל מול הציונים העגומים ביותר שתלמידי ישראל מקבלים בבחינות במדעים בשנים האחרונות – בכלל ובמדדים בינלאומיים בפרט.

ד"ר מאיה גורדין, מנהלת אגף STEM במשרד החינוך, אמרה כי "זיהינו את חטיבות הביניים כחוליה החלשה במערכת. השנה הצלחנו להביא כ-50% ממורי המתמטיקה והמדעים ללמידה מקצועית, אבל זה עדיין לא מספק. היעד שלנו הוא להגיע ל-100% מהמורים".

מנתונים נוספים שהיא הציגה עולה כי תמונת המצב בבתי הספר היסודיים טובה יותר. "הגדלנו את תוכנית ההסבה מההיי-טק להוראה: היעד היה להכפיל את מספר המוסבים מ-300 ל-600, ובפועל נכנסו למערכת 867 מוסבים. בשנה הבאה היעד כבר יעמוד על 1,000", אמרה.

"חינוך מדעי-טכנולוגי הוא לא עוד מקצוע במערכת. כל פער שאנחנו רואים בנתונים הוא לא רק חינוכי, אלא שאלה של חוסן לאומי, כלכלי וביטחוני. תוצאות מבחני TIMSS ו-PISA היו עבורנו קריאת השכמה", הוסיפה ד"ר גורדין. כך, למשל, במבחן TIMSS, שמודד את ההישגים של תלמידי כיתות ח', ישראל צנחה מהמקום התשיעי למקום ה-23 במתמטיקה, וירדה מהמקום ה-16 ל-25 במדעים.

ד"ר גורדין ציינה שבעקבות אישור תוכנית "ישראל ריאלית" פועלים כיום 181 מסלולי היי-טק ב-50 רשויות מקומיות, וכי הושקעו משאבים משמעותיים בפריפריה ובחברה הערבית.

יו"ר הוועדה, ח"כ יאסר חוג'יראת, סיכם: "הנתונים שהוצגו כאן מדאיגים. ראינו שיש מורים שמלמדים את מקצועות המדעים והטכנולוגיה מבלי שהוכשרו לכך באופן מתאים, וזו אחת הסיבות לפערים, שנוצרים כבר בגיל צעיר. על משרד החינוך לחשוב כיצד להרחיב את החינוך המדעי והטכנולוגי כבר בגיל הרך ובבתי הספר היסודיים, משום שמדובר ברצף חינוכי שחייב להתחיל מוקדם. מה שהציג משרד החינוך לגבי התוכניות הקיימות הוא דבר חיובי, ואנחנו מצפים שהן אכן ייושמו בשטח. אנחנו מקווים לראות שינוי משמעותי בשנים הקרובות".