שרה צפריר מסכמת 30 שנה כמנמ"רית רמב"ם: "השארתי חותם"

שרה צפריר, מנמ"רית בית החולים רמב"ם, פורשת לגמלאות לאחר 29 שנים בתפקיד. כמחליפתה מונתה אל"מ (מיל') הגר טראו, לשעבר רמ"ח ארכיטקטורה באגף התקשוב בצה"ל. צפריר מסכמת בראיון לאנשים ומחשבים את שנותיה הרבות בתפקיד – מהניהול היומיומי ועד לפרויקטים הגדולים, מהמהפך הדיגיטלי שעבר על בית החולים רמב"ם ועד להיבט המחשובי בטיפול באירועי החירום בבית החולים הגדול בצפון ומהגדולים במדינה כולה.

צפריר החלה את עבודתה ברמב"ם מיד לאחר שסיימה לימודי הנדסת תעשייה וניהול ומערכות מידע בטכניון, בתחילת שנות ה-80. בתחילה היא עבדה במחלקת או"ש, שטיפלה גם בתחום המחשוב, שהיה אז בחיתוליו בבית החולים. לאחר שהוחלט להקים יחידה נפרדת למחשוב, היא מונתה לאחראית מחלקת או"ש.

ב-1994 עזבה צפריר את בית החולים לטובת נסיעה לארצות הברית, בעקבות שליחות של בעלה ממקום עבודתו. צפריר מספרת שגם שם היא עבדה בארגון בריאות גדול, וכן בבית חולים גריאטרי. לאחר ששבה לארץ עם משפחתה ב-1997, היא חזרה לעבוד ברמב"ם, כמנמ"רית, בתחילה תחת איתן מלמד, שבהמשך שימש כמנמ"ר משרד הבריאות. כעת, כאמור, היא פורשת מתפקיד זה.

רמב"ם – החלוץ בפרויקטי הרשומה הרפואית האחודה

לדברי צפריר, היו כמה פרויקטים גדולים, שאותם היא הובילה בשנותיה בתפקיד והשאירו חותם עד ימינו אלה. "אחד הפרויקטים, שהובלתי כבר מההתחלה ופועל עד היום, הוא הרשומה הרפואית האחודה – תיק רפואי ממוחשב אחוד לכל בית החולים. כאשר התחלתי בתפקיד, לכל מחלקה הייתה מערכת מקומית משלה, וזיהיתי את הצורך בפלטפורמה אחת שתחבר בין המערכות. בתקופה ההיא, לא היו מערכות כאלה בשוק", אמרה.

היא הוסיפה כי "נכנסתי לתפקיד עם חזון מאוד ברור: למחלקות שונות ולדיסציפלינות שונות יש צרכים שונים, וכדי לתת מענה מתאים וישים לכולם, המערכת צריכה להיות גנרית – מה שמחייב פיתוח מנוע גנרי, שבאמצעותו ניתן לבצע התאמות לכל אחת מהמחלקות בבית החולים, מבלי לערב מתכנתים".

במשך 10 חודשים ב-1999, מתחת לרדאר וללא תקציבים ייעודיים, פיתחו צפריר וצוותה את הפרוטוטייפ הראשון, שהתקבל בהתלהבות על ידי מנהלי המחלקות הכירורגית והפנימית, ואלה החליטו ליישם את הפתרון מיידית בשתי המחלקות, עם ליווי צמוד של אנשי ה-IT של רמב"ם. "זו הייתה ההתחלה של הרשומה הרפואית של רמב"ם, שנקראת פרומתיאוס – שהלכה והתרחבה עם השנים", אמרה צפריר.

לדבריה, "העיקרון של מנוע גנרי מאפשר הכנסת מחלקות חדשות למערכת בצורה מהירה ופשוטה. המערכת פועלת עד היום ברמב"ם ובעוד 15 בתי חולים, והיא ממשיכה להתפתח בהתאם לצרכים. באחרונה התחלנו במהלך לשדרוג ומודרניזציה של התיק הרפואי לצרכי ההווה והעתיד, וזו אחת המשימות הרבות שהמחליפה שלי תעסוק בהן".

בית החולים רמב"ם. צילום: ShutterStock

לאורך השנים היו ניסיונות לייצר רשומה רפואית אחודה, ואתם הייתם מעין "אי בודד". במשרד הבריאות לא ממש אהבו את זה.
"במשרד הבריאות בחרו בתחילה בפלטפורמת סאפ, כהרחבה של מערכת נמ"ר, ליישום רשומה רפואית אחודה לבתי החולים הממשלתיים. אנחנו, ברמב"ם, בחרנו שלא להצטרף ליוזמה זו, שכן הייתה לנו מערכת שמילאה את כל הפונקציונליות הנדרשת, עם שביעות רצון גבוהה, ולא ראינו סיבה להתחבר למערכת חדשה, שרק התחילו לפתח אותה".

תהליכים נוספים שהביאו לשינוי בארגון הם פיתוח תחום ה-BI, ובהמשך עולם הביג דאטה, שמהווה התשתית למהפכת הבינה המלאכותית שבית החולים עובר.

מה עשיתם בנושא זה?
"המידע הוא אחד הנכסים המרכזיים של בית החולים, וזיהינו את הצורך בפלטפורמה אחת שתשרת את כולם. הלכתי ללמוד את הנושא בשירותי בריאות כללית, שהיו חלוצים בתחום.

תשתית ה-BI מחוברת למחסני הנתונים ומייצרת אמת ארגונית אחת. מעליה פיתחנו, בין השאר, דשבורדים למנהלים, ששימשו אותם גם במלחמות האחרונות, שבהן קלטנו בתי חולים נוספים, על צוותיהם ומטופליהם, כדי שיעבדו באזור הממוגן שלנו. שיקפנו ותכללנו את כל המידע לטובת תהליכי קבלת ההחלטות ברמב"ם ובבתי החולים הנוספים".

ככלל, טיפול במצבי חירום היה חלק גדול מהעיסוק שלך. איך אגף ה-IT השתלב בכך?
"אירוע החירום הראשון שאיתו התמודדתי היה מלחמת לבנון השנייה. אז גובשה תפיסת המיגון והורדת מחלקות לתת קרקע. בהיבט שלנו, נדרשנו לפתח מערכת מרכזית לחמ"ל, שתשמש את כל הגורמים ברמב"ם שפועלים בחירום. כיום, כל פעילות בית החולים, מרגע ההכרזה על מצב חירום – ואף קודם לכן – מתנהלת מחדר מצב ייעודי, על בסיס מערכת שו"ב שפיתחנו.

גם בחרבות ברזל ובמלחמות עם איראן היינו מעורבים במעבר לתת קרקע. זה היה מהלך לוגיסטי מורכב, שדרש מענה לתשתיות, למערכות ולציוד המחשוב. סימנו מראש את כל הציוד שעבר לתת קרקע. צריך לציין שבכל מחלקה יש מחשב ייעודי לחירום, שמחובר לגנרטור ולמדפסת, והנתונים נשמרים בו בשגרה אחת לשעה. במעבר לתת קרקע, מחשבים אלה הם הראשונים שיורדים ומחוברים לרשת".

מה את משאירה למחליפה שלך? אילו אתגרים מצפים לה?
"ראשית, הנושא המרכזי הוא אסטרטגיית הדאטה – לוודא שהמערכות שלנו מוכנות לדור הבא של הטכנולוגיה. יש לא מעט מערכות לגאסי שצריך לשלב בסביבת בינה מלאכותית.

בנוסף, בית החולים זקוק לאסטרטגיית דאטה מקצה לקצה, כולל טיפול בחדשנות, סטארט-אפים ושיתופי פעולה. המחליפה שלי גם תיישם את תוכניות העבודה של האגף, שבנינו במשותף, כדי לעמוד ביעדי ההנהלה, בהתאם לסדרי עדיפויות ותקציבים".

לסיום, מה את לוקחת איתך מכל השנים הללו בתפקיד?
"אי אפשר לתמצת את זה במשפט אחד. ברמה האישית, יש לי תחושת סיפוק עצומה. אני לא מתחרטת על אף רגע שנשארתי ברמב"ם כל כך הרבה שנים. אני מאמינה שהשארתי חותם, יחד עם הצוותים המצוינים שניהלתי, בארגון שעוסק בהצלת חיים. בכל פרויקט זה היה הדבר שעמד לנגד עינינו".

אל"מ (מיל') הגר טראו, המנמ"רית הנכנסת של בית החולים רמב"ם. צילום: דוברות בית החולים רמב"ם

אל"מ (מיל) טראו, כיצד את רואה את תפקידך החדש?
"ראשית, להמשיך את המורשת של קודמתי, שרה צפריר, שהותירה נכס אנושי ומקצועי המחובר ל-'ביזנס' של בית החולים, וכן תשתית טכנולוגית חזקה. המשימה שלי היא לקחת את המורשת הזו ולוודא שהיא ממשיכה ומתפתחת לעידן הבינה המלאכותית, תוך התמקדות בחדשנות בעלת ערך ולא בחדשנות לשמה. נהיה ממוקדים בפרויקטים ארוכי טווח, שמטרתם לחולל שינוי עמוק ומשמעותי באופן הגישה לרפואה הדיגיטלית, ולא ב-'ניצחונות קטנים' מיידיים.

אני חייבת לציין שזכיתי לקבלת פנים חמה מכל עובדי האגף והנהלת בית החולים, ומרגישה שמצאתי בית חדש".