גם במלחמה "העסק פשוט חייב להמשיך לעבוד"

"שימוש ביכולות שצריכות לפגוש את אחרון החיילים בשדה הקרב, זה היה תרחיש שלא תכננו לפני המלחמה. לא חשבנו שנדרש לזה. אפשר גם לספר על החלטות שונות לגבי אמצעים במרחב שתוכננו לפעול בצורה מסוימת וברגע האמת זה לא כל כך קרה, אבל אז עברנו מהר לשילוב של מערכות ויכולות עם החלטות ששינו את פני המערכה", כך ענתה תא"ל יעל גרוסמן, ראש מטה אגף התקשוב, לשאלה מהיר. גם כשאנחנו כבר שנים בתוך עידן טכנולוגי מפותח, בתקופה של מלחמה, אותה נקודה לה צריך לתת מענה שמוביל מהר לשינויים.

את השאלה הפנתה אל תא, גרוסמן מונירה סרנה, מנהלת קהילת הממ"רמניקיות, ומנהלת מוצר בכירה ב-Cal.platform, וזאת בפאנל הכל-נשי "האבולוציה של החדשנות: בעיצומו של מסע מרתק", שנערך במסגרת כנס עמותת בוגרי ממר"ם השנתי הענק, שנערך לאחרונה, כמו בכל שנה, בהפקת אנשים ומחשבים.

"בשבועות לפני שהתחיל 'עם כלביא', כשהמפקדים הבכירים מבינים לאן זה הולך עם תחזיות מורכבות, הדבר שהכי העסיק את כולם, כולל אותנו, היה איך להבטיח שהכל ימשיך לפעול גם הרבה מעבר לגבולות ישראל, ויחד עם זה לדאוג לכל האנשים שיהיו במקום מוגן – אלו היו הרגעים שפשוט הדירו יותר מכל שינה מעיני. הסיפור הזה, בו רק מעטים יודעים לאן זה הולך, ואתה אחד מהם, זה אחד הדברים הכי קשים שצריך לעבור כי העסק פשוט חייב להמשיך לעבוד", סיפרה גרוסמן.

דליה פרשקר, יזמית על ובוגרת קורס התכנות השלישי, נשאלה בפאנל כיצד היסודות שקיבלה בממר"ם נתנו לה את הכלים לפרוץ את תקרת הזכוכית. היא ענתה ש-"כל מה שיש לי לומר נמצא בעצם גוף השאלה. ללא ספק הממר"ם העניק לי המון, ולמעשה התווה את מהלך חיי. אפילו את בעלי מצאתי שם, מחזור אחד מעליי. כולנו יודעים שהממר"ם הוא מקום שדחף אותנו לתת הספק מאוד משמעותי, ואני מאוד שמחה לשמוע שכיום כ-50% מהמגיעים לקורסים זה נשים, כי בקורס שלי היה רק חמש ורק שלוש הפכו לתוכנתיות בפועל".

היא גם ציינה שלדעתה הממר"ם הוא הסיבה לכינוי שניתן לישראל, Startup Nation.

"זה בכל מקום ונותנים הרבה קרדיט לממר"ם. אולי בעצם הכי הרבה קרדיט מגיע לנשיא, חיים ויצמן, שהחליט ב-1951 שצריך לבנות מחשב-על בישראל, ושכנע את כל המערכות בכך, למרות שגם אלברט איינשטיין אמר שלא צריך מחשב כזה גדול בארץ. אני תמיד אוהבת לספר את זה כי זה דבר מאוד חשוב", היא אמרה.

משתתפות פאנל הנשים באירוע של עמותת בוגרי ממר"ם. מימין עם כיוון השעון: טל קולנדר, יזמת ומנכ"לית Remedio; דליה פרשקר, יזמית על ובוגרת קורס התכנות השלישי; אל"מ במיל', טלי כספי, מנהלת חטיבת הדאטה והדיגיטל ב-נס; ו-מונירה סרנה, מנהלת קהילת הממ"רמניקיות, ומנהלת מוצר בכירה ב-Cal.platform. צילום: ניב קנטור

"נתונים זה הנכס הכי גדול: לצד המלחמה הפיזית מתנהלת מלחמת סייבר"

אל"מ במיל', טלי כספי, מנהלת חטיבת הדאטה והדיגיטל ב-נס, והאישה הראשונה שמונתה למפקדת יחידת שח"ר, סיפרה בפאנל כי: "כשמדברים על דאטה, וגם אם קודם כל שמים בראש את הדאטה, זה לא רק על הנתונים, אלא גם על ה-AI שהיא שכבה מעל. יש לי דוגמה על לקוח שאני אוהבת לספר – הלקוח שאחראי להשמה של מחפשי עבודה בישראל. הדאטה מאפשרת לו לבקר תהליכים. השכבה של הדאטה אפשרה לו להבין היכן צווארי הבקבוק שלו, אבל שכבת ה-AI אפשרה לו להשתמש בדאטה כדי לפתור את זה. ה-AI פורצת גבול, ומאפשרת לעשות משהו אחר לגמרי, כמו דיוק ביצירת הפרופיל של מבקשי העבודה, עם אפשרות לספק להם מענה אישי מותאם. האומץ באתגר היה ונשאר לקחת את הארגון השלם, לשכנע עובדים שעבדו בצורה מסוימת לבצע שינוי, וזה קשה".

טל קולנדר, יזמת ומנכ"לית Remedio, הזכירה למשתתפי הפאנל ולקהל שבעולם בו הכל מחובר, ונתונים זה הנכס הכי גדול, לא היה ספק שזה יהיה יעד ראשי לתקיפה, כשלצד המלחמה הפיזית מתנהלת מלחמת סייבר.

"בחברה שלנו התחלנו ללא גיוס במשך שש שנים, והיינו רווחיים וזה לא טיפוסי. בכוונה לא רצינו מימון, והשגנו לקוחות גדולים, למרות שמדובר בחברה קטנה עם עשרים ומשהו איש. מה שעשה לנו את השינוי זה שפשוט הבנו שאנחנו רוצים להיכנס לעולם מאוד גדול, שיש לנו יכולת להגיע לשוק ענק עם כמה חידושים וכלים שונים, אבל הבנו שצריך לגייס כסף כדי לבצע את המהלכים הללו – וגייסנו 65 מיליון דולר, וגדלנו כבר ל-80 איש. ולשמור במקביל על ה-DNA זה מאוד לא פשוט. איפה ממר"ם הצליחה להשפיע? להבין שכדי להציע מוצר הוא צריך להיות מוכן היטב לתחום שלו, במקרה שלנו – לארגונים, והרקע עזר לי להבין כמה כוח ומה צריך לעשות כדי להשיג את המטרות", היא סיפרה.