"מנמ"רים וארגונים שלא יסתכלו על דיפ-טק כבר היום – יישארו מאחור"

"מנמ"רים וארגונים שלא יסתכלו כבר כיום על תחום הדיפ-טק – יישארו מאחור. זאת, מפני שחברות שפועלות על בסיס טכנולוגיות עמוקות מאפשרות לארגונים לבצע תהליכים עם הרבה פחות משאבים. זה חוצה מגזרים: פיננסים, בריאות, תעשיה ועוד. זה גם משפיע על תהליכים, תשתיות, אופן חלוקת התקציבים ובכלל על עבודת המנמ"רים", כך אמר ד"ר דור לי-לו בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים.

ד"ר לי-לו הוא המנהל האקדמי של המסלול החדש להתמחות בדיפ-טק, שנפתח החודש בפקולטה לניהול על שם קולר באוניברסיטת תל אביב, במסגרת לימודי תואר שני. התוכנית נותנת כלי ניהול מתקדמים לסטודנטים שבאים מעולמות הטכנולוגיה ורוצים להשתלב בחברות הדיפ-טק, לטובת הובלת תהליכי מסחור וצמיחה של טכנולוגיות מתקדמות. בטקס השקת התוכנית, שנערך בשבוע שעבר, השתתפו בכירים בתעשייה, נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' אריאל פורת, דיקנית הפקולטה לניהול, פרופ' יעל שטיינהרט, ובכירים נוספים.

בראיון הסביר ד"ר לי-לו מהי טכנולוגיית הדיפ-טק, מדוע חשוב להכשיר כעת אנשים לתחום צומח זה, למה קרנות הון-הסיכון מתעניינות בתחום, ואיך זה משפיע על תהליכים ארגוניים בכלל ועל ה-IT בארגון בפרט.

מהו תחום הדיפ-טק ומדוע מדברים עליו עכשיו כל כך הרבה?
"הדיפ-טק הוא תחום שמאפיין חברות שהמוצר שלהן נשען על טכנולוגיה יחסית מורכבת, ויש שם מרכיב משמעותי של מחקר. מדובר בפיתוח ארוך טווח ברחבי העולם. זהו תחום הולך ומתפתח, וגם בישראל יש לא מעט חברת שעוסקות בכך. היישום של הדיפ-טק הוא בתחומים שונים. דוגמה להשפעות שלו על התעשיה הן בעולמות המחשוב הקוונטי, הרפואה, הביו-טק ובעוד תחומים. אין ספק שהבינה המלאכותית היא פקטור מאוד משמעותי, כי היא מכילה מודלים שמאפשרים להריץ תהליכים – דבר שלא היה אפשרי בעבר".

איך הקרנות, שבדרך כלל לא משקיעות בפרויקטים כאלה, מתייחסות לנושא?
"הן עוקבות אחרי הטכנולוגיה, והסיבה שהן, וגם ארגונים, עושים זאת נובעת מהעובדה שהן מבינות שהעלות השולית של פיתוח תוכנה הולכת ונעלמת, חסמי הכניסה קטנים, ובאופן טבעי נדרשים פחות עובדים. ואז, כאשר מסתכלים קדימה, משקיעים מחפשים את הדבר הבא, שהפיתוח שלו יביא אימפקט.

יש כאן טכנולוגיות מאוד מורכבות, שמשלבות מחקרים מאוד מעמיקים, בדרך כלל ארוכי טווח, ולכן בעבר לא היו בהם השקעות רבות.

הקרנות מוגבלות בזמן, והן מקבלות כסף וצריכות להחזיר כסף למשקיעים, והן מבינות שבתחום הזה יש פוטנציאל. אלא שיש בו גם לא מעט סיכון. גם הממשלה, דרך רשות החדשנות, מפעילה מספר תוכניות, על בסיס מאצ'ינג בצורת מענקים ודרך ערוצים אחרים, ובארץ יש לא מעט חברות שכבר עוסקות בזה".

מה עומד מאחורי הרעיון של התוכנית החדשה, שאתה המנהל האקדמי שלה?
"הרעיון לתוכנית נולד במוחו של ג'רמי קולר, שתורם לפקולטה לניהול. החזון שלו הוא לקחת אנשים עם בסיס טכנולוגי, לתת להם כלים כדי שיהפכו לדמויות דומיננטיות בשוק האזרחי, בחברות שנשענות על טכנולוגיות עמוקות, אבל שיהיה להם ידע רחב בניהול. לכן, זה הפרופיל של הסטודנטים שהחלו השנה ללמוד בתוכנית: הם כולם תלמידי המסלול באנגלית לתואר שנה.

התוכנית נמשכת שנתיים, כאשר 60% ממנה הם אונליין. זאת, כדי לאפשר לתלמידים להמשיך בקריירה המקצועית שלהם. חלק אחר בתוכנית הוא התמחויות בנושאים שונים, שניתנות, ברובן, על ידי בכירים בתעשייה, מתחומים שונים.

המטרה שלנו היא לכוון לכך שבוגרי התוכנית יתפסו עמדות מפתח בחברות דיפ-טק, ובעיקר להוציא יזמים בתחום".

מה פרופיל הלומדים בתוכנית זו השנה?
"פרופיל הלומדים הוא של כאלה שכבר עובדים בחברות טכנולוגיות ורוצים לעבור לעולם העסקי, או כאלה שרוצים להקים חברות ורוצים לדעת איך לעשות את זה.

התוכנית מיועדת לאנשי מקצוע בטכנולוגיות הדיפ-טק, בעלי ניסיון טכנולוגי, ששואפים להתקדם לתפקידים ניהוליים בכירים, להוביל ולנהל מיזמים פורצי דרך בחברות – כיזמים בסטארט-אפים, וכמנהלי טכנולוגיה בחברות ובתאגידים רב לאומיים, ובארגונים מונעי מחקר. עם המחזור הראשון של הלומדות והלומדים נמנים מנהלי מוצר, מובילי צוותי פיתוח מוצר, מנהלי עסקיים ואסטרטגיים בחברות טכנולוגיה, ועוד".

אתה גם שותף בקרן הון-סיכון. מה מצב ההשקעות עכשיו, אחרי המלחמה?
"אני מפריד בין חברות לקרנות הון-סיכון. חברות טובות ויציבות הצליחו לגייס כסף בתקופה זו, שהייתה מורכבת. החברות הפחות טובות מתקשות יותר, אבל ברור שהמלחמה השפיעה על כולם. לגבי הקרנות, אכן היה יותר קשה, אבל זה מתחיל להשתנות לטובה".