"אם ארצות הברית תתקוף – היא תעשה זאת גם בסייבר"

"ערפל הקרב שולט ואין לדעת מה יקרה כשאנחנו מדברים היום (ה'). מה שכן, אם דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית, יורה לתקוף את איראן, ובאופן מסיבי, יש להניח שמתקפות אלה יהיו מלוות גם בפעילות התקפית בסייבר", כך אמר ד"ר צ'ק פרייליך, לשעבר סגן ראש המטה לביטחון לאומי ומרצה באוניברסיטאות תל אביב וקולומביה.

ד"ר פרייליך אמר בראיון לאנשים ומחשבים כי "יש סיכוי שהממשל יחליט על תקיפה 'נטו' בסייבר. זו חלופה מעניינת, שעשויה להסב נזק משמעותי לאיראן, כי היא תדרוש מארצות הברית להשתמש ביכולות מתקדמות שלה בסייבר". הוא העריך שאם ישראל תתקוף את איראן, התגובה של מדינת האייתוללות נגדנו תהיה הן קיברנטית והן קינטית. כלומר, הן בסייבר והן באמצעות ירי טילים.

לדבריו, "עד אמש נטיתי לחשוב שהמתקפה היא שאלה של מתי, וסביר שתצא לפועל, אבל הדברים האחרונים של הנשיא טראמפ נשמעים כמו פתח מילוט מההבטחה לפעול. מנגד, בהחלט יכול להיות שדבריו הם חלק ממבצע הונאה, שנועד להביא לתחושת שאננות. דברי טראמפ אמש מזכירים את דבריו ביוני האחרון, לפני שארצות הברית תקפה את איראן. אז הוא דיבר רבות על ניהול המשא ומתן ושבשבועות הבאים לא יהיה דבר, ובסופו של דבר הוא תקף".

איראן – מהראשונות שגיבשו אסטרטגיית סייבר לאומית

פרייליך דיבר על אסטרטגיית הסייבר של איראן. "היא הייתה מהמדינות הראשונות שגיבשו אסטרטגיית סייבר לאומית סדורה, כולל הקמת המוסדות ופיתוח יכולות טכנולוגיות", אמר. "העניין האיראני בסייבר הופיע לאחר שתי התפתחויות עיקריות: האחת, ב-2009 – אז האופוזיציה עשתה שימוש יעיל באינטרנט כדי ללבות ולשמר לאורך זמן את ההפגנות ההמוניות, שנערכו בעקבות הזיוף של תוצאות הבחירות לנשיאות. השנייה היא מתקפת סטקסנט. המתקפה מ-2010 פגעה בתוכנית הגרעין האיראנית. מאז, יכולות הסייבר של איראן גדלו בהתמדה, והיא מדורגת בראש המעגל השני של מעצמות הסייבר העולמיות".

"האיראנים", הסביר, "רואים בסייבר אמצעי שמהווה איום על המשטר, אמצעי חתרני להפצת ערכי המערב ולהעצמת האופוזיציה הפנימית. הסייבר יכול לשמש את המפגינים לצרכי תקשורת ותיאום הפעילויות. מנגד, המרחב הפך בידי המשטר בטהרן לאמצעי יעיל לעיצוב דעת הקהל, וגם למרכיב חשוב באסטרטגיית העימות הא-סימטרי שלה. כיוון שאין ביכולתה להציב איום פיזי משמעותי על המערב, חשיבות הסייבר כמרכיב באסטרטגיית העימות שלה – גדלה. הסייבר גם הולם היטב את התרבות האסטרטגית האיראנית, ששמה דגש על העמימות, יכולת ההכחשה והשימוש בשלוחים (פרוקסיז). היא הגיבה בסייבר ב-2020 על ההתנקשות האמריקנית בקאסם סולימאני, בכיר במשמרות המהפכה. בשנים האחרונות היא מנהלת מול ישראל מערכה מתמשכת של מהלומות סייבר הדדיות".

"איראן ממשיכה להתקדם טכנולוגית ולפתח את יכולותיה בסייבר. בין ארבע הרעות בסייבר (השלוש האחרות הן רוסיה, סין וצפון קוריאה – י"ה), לאיראן יש מקום של כבוד מפוקפק", הוסיף.

עד כמה האיראנים מצליחים במלחמת הסייבר נגד ישראל?

"עד כה", אמר פרייליך, "ישראל עמדה באופן יפה בהגנה מפני תקיפות בסייבר. לא היו בממד זה מתקפות גדולות, אגרסיביות, שהצליחו לגרום להרס או לשיבוש".

"החוזק של מערך הסייבר האיראני הוא במבצעי השפעה ותודעה, ובפעילות שמטרתה ריגול ואיסוף מודיעין (דוגמת האנשים שנענו לפניות שלה, החלו בפעילויות איסוף מודיעין לטובתה – ונתפסו; י"ה). מבצעי תודעה בסייבר מהווים מרכיב הולך וגדל במאמצי המשטר להפיץ תעמולה ולהגביר את התמיכה באמונותיו ובמדיניותו באיראן עצמה, באזור וברחבי העולם. הם מספקים לאיראן ולשלוחיה מגוון פלטפורמות כדי להגיע להמונים במישרין, מיידית ובמחיר מזערי", הוסיף.

הוא ציין כי "הם אמנם גרמו לישראל נזקים, ופגעו, למשל, ב-IT של בתי חולים, אבל למרות הכול, האיראנים לא הצליחו לגרום לנו לנזקים קשים. זאת, לעומת ההצלחות שלהם במרחב הקינטי, שם הטילים ששוגרו הסבו נזק ניכר".

לסיכום אמר ד"ר פרייליך ש-"עם השנים, מבצעי הסייבר של איראן התרבו ועלתה רמת התחכום שלהם. יש לראות בסייבר מאיראן איום משמעותי אך מוגבל בהיבט ההתקפי, עם חוזקות בעולמות הסייבר והתודעה, ופוטנציאל לשיבוש ולנזק עתידיים".