שוק הקריפטו צומח במהירות, אבל הרגולציה עדיין זוחלת ומעכבת

שוב, הטכנולוגיה מתפתחת במהירות והרגולציה נשרכת מאחור: דיון שהתקיים היום (א') בוועדת המשנה לבינה מלאכותית של הכנסת העלה שבעוד שתעשיית הקריפטו "רצה", הרגולטורים ישנים.

דיון הוועדה עסק באסדרת טכנולוגיות ותעשיות ה-ווב 3, הבלוקצ'יין והקריפטו. היו"רית, ח"כ אורית פרקש הכהן, ציינה כי "מדובר בשוק עם פוטנציאל גדול, שמאופיין בריבוי רגולטורים". מנכ"ל הפורום שעוסק בתחומים אלה, ניר הירשמן, ציין שהרגולציה בישראל עדיין לא עשתה אסדרה לתחום – מה שקרה במדינות אחרות.

הירשמן הזהיר מהמצב: "שליש מחברות הקריפטו עוזבות את הארץ. ישראל נמצאת בסטגנציה – אם המצב ימשיך כמו כיום, עד 2035 נפסיד 30-40 מיליון שקלים במונחי התמ"ג. בנוסף, 25% מהחברות הישראליות החליטו שלא יגייסו יותר עובדים בישראל. החברות הישראליות שבונות את התשתיות והטכנולוגיות של עולם הקריפטו יצליחו – השאלה אם הן יצליחו בישראל או בחו"ל".

יובל רואש, מנכ"ל ביטס אוף גולד, העיד על ההתמודדות של החברה שהוא מנהל עם הרגולציה. "חשבונות של לקוחות נחסמו כשהם העבירו כספים אלינו, ונאלצנו לתבוע את הבנקים בבתי משפט. גם כספים שאנחנו מעבירים ללקוחות נתקעים בדרך, לפעמים חודש, ולעתים אפילו הכסף מוחזר אלינו. אנחנו משרתים מעל רבע מיליון לקוחות ישראלים ומעריכים שיש בישראל כ-600 אלף בעלי מטבעות קריפטוגרפיים, כשחלקם קנו את המטבעות בחו"ל", אמר.

החלטת הממשלה התקבלה לפני שנתיים – וטרם יושמה

ח"כ פרקש הכהן קראה לנציגי בנק ישראל, משרד האוצר והגופים האחרים שאמורים לטפל בנושא להאיץ את קצב הכנת הרגולציה שקשורה אליו. היא ציינה את החלטת הממשלה, שהטילה עליהם את המשימה לטפל בחסמים לתחום הקריפטו, ואמרה כי היא התקבלה לפני שנתיים, ועדיין אין פתרונות באופק.

"בעוד שבעולם התעשייה פורחת, מצער לראות שאיבדנו 12% מהעובדים ו-7% מהחברות בענף הקריפטו הישראלי בשנה האחרונה. למרות החלטת הממשלה, שהתקבלה בתחילת 2023, אין גוף ממשלתי שהשלים את העבודה בנושא", הוסיפה.

"הלקוחות והמשקיעים צריכים כללים ברורים, גם כדי להגן עליהם מפני הסיכונים. ישראל נמצאת בתקופה כלכלית מאוד מאתגרת ואסור לוותר על שום מנוע צמיחה. אחרי שנים ארוכות של שולחנות עגולים ושיח עם התעשייה – צריך פשוט לסיים את העבודה", אמרה ח"כ פרקש הכהן.