נשים ומחשבים: מילי גפני, אוטודסק

שם ותפקיד: מילי גפני,  מעצבת UX מובילה באוטודסק.

השכלה: תואר ראשון בתקשורת חזותית, ויצ״ו, חיפה. תואר שני ב HCI, אוניברסיטת רייכמן.

שירות צבאי: מדריכת חי״ר: צלפים.

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה?

אחרי כעשור בעולם המיתוג והדפוס, ובמקביל – עם כניסתו של תחום ה-UX לארץ לפני יותר מעשור – הבנתי שזה תחום חדש מרתק עם פוטנציאל התפתחות משמעותי. החיבור בין עיצוב (Form Follow Function) לעולם הלוגי שיש בו תיאוריות מדעיות (פסיכולוגיות), מחקר וחיבור אנושי לצורכי לקוחות סקרן אותי מאוד והיה נראה לי כמו משהו שיכול להתאים לי.

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק?

אפליית נשים בעולם העבודה, ובמיוחד בהיי-טק, נותרת אתגר משמעותי למרות התקדמות מסוימת לאורך השנים. הפער מתחיל מעצם העובדה שנשים נדרשות לעצור את הקריירה שלהן לתקופות ארוכות לצורך לידה וגידול ילדים, מה שיוצר חוסר איזון מובנה. בעוד שההייטק מתהדר בהיותו סביבת עבודה מתקדמת ושוויונית, המציאות מורכבת יותר: החל ממודעות דרושים בלשון זכר (עם כוכבית קטנה לנשים), דרך קשיים בהתמודדות עם שעות עבודה ארוכות ונסיעות לחו"ל, ועד להטיות בראיונות עבודה שבהם רוב המראיינים הם גברים. אפילו סביבת העבודה עצמה לעיתים אינה מותאמת לצרכי נשים, כמו במקרה של היעדר חדרי הנקה נגישים. עם זאת, יש גם דוגמאות חיוביות, כמו המקרה של אוטודסק, שקידמה נשים בהריון תוך הבנה שיצאו לחופשת לידה ויחזרו לתפקיד חדש – גישה שביכולתה להוכיח כי ניתן לנהל את הקריירה אחרת, בלי לראות בהריון ובחופשת לידה מחסום להתפתחות מקצועית.

האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה?

כשהאיזון בין קריירה למשפחה מתערער, לעיתים נדרשת רק אוזן קשבת והבנה ניהולית כדי למצוא את הפתרון המיטבי. כך גיליתי באוטודסק, כשמצאתי עצמי בתפקיד תובעני שכלל שיתוף פעולה עם צוות גדול בחוף המערבי של ארה"ב. פער השעות של עשר שעות והצורך לתמוך במעצבות ג'וניוריות הובילו לשעות עבודה ארוכות, שגבו מחיר משפחתי כבד. המילים הכנות של בתי בת השש – "אמא, אני מתגעגעת אלייך" למרות שנפגשנו מדי יום, היו תמרור אזהרה שאי אפשר היה להתעלם ממנו. כשהעליתי את הקושי בפני ההנהלה, התגובה הייתה מיידית ומקיפה: מנהלי העיצוב התגייסו לסייע בתעדוף משימות והאצלת סמכויות, ובמקביל אותרה עבורי משרה בצוות מקומי. כך התאפשר לי להמשיך לעבוד בחברה שאני מעריכה ואוהבת, מבלי לוותר על הנוכחות המשפחתית החשובה כל כך – סיפור שממחיש כיצד תרבות ארגונית תומכת יכולה לאפשר איזון אמיתי בין קריירה למשפחה.