בלק פריידיי? סייבר מאנדיי? אל תקנו!

תקופת הקניות המטורפת של סוף השנה כאן – ובענק: יום הרווקים הסיני כבר עבר, כך גם הגרסה המקומית (עם השם הלועזי) – שופינג איי אל. הבלק פריידיי חל מחר (ו') והסייבר מאנדיי – ביום ב' הקרוב. שלא לדבר על חג המולד וחגיגות השנה החדשה העומדים בפתח, שאמנם לא מוקדשים למכירות וירטואליות פר-סה ו-ודאי שלא התחילו מהרשת, אבל ענקיות הווב חוגגות גם בהם – לא את הולדת ישו, כי אם את הסכומים הניכרים שהלקוחות מוציאים מהכיסים גם במועדים אלה.

ימי הצריכה והעוד צריכה הללו התפשטו כבר לפני כמה שנים גם אל מחוץ למרחב הווירטואלי. חזרתי לפני כמה ימים מלונדון ומה אומר לכם? שבוע וחצי לפני הבלק פריידיי ורחוב אוקספורד המפורסם היה מלא במבצעים לקראת חג השופינג. מחשבים, בגדים, צעצועים, תכשיטים ומה שאתם (לא) רוצים. סיילים על גבי סיילים. גם בארץ אפשר למצוא אותם, אם כי בהיקף קטן יותר.

כל הסיילים האלה – און ואוף ליין – קורצים. אפילו מאוד. מוצרים שבדרך כלל נמכרים במחיר מסוים ניתנים להשגה בימים אלה בעבור סכומים נמוכים בהרבה (בהנחה שלא עובדים עלינו בעיניים). אבל לכל החגיגה הזו יש מחיר – ולא רק זה המוצג על התווית.

ימי הקניות הללו, והצריכה הכמעט אובססיבית שלנו בכל השנה, גובים מחיר יקר מכדור הארץ, מבעלי החיים וגם מעמיתינו למין האנושי. לא חסרות דוגמאות לכך. ייצור של כל כך הרבה מוצרים מזיק לסביבה ולבעלי החיים באופן בל ישוער. אמנם, מוצרי המזון – שמהווים מקור מרכזי לגזי החממה שהאדם פולט וגורמים להתחממות הגלובלית (בעיקר תעשיית הבשר) – לא נמצאים במוקד ימי הקניות, אבל מוצרי הפלסטיק, הנייר ואפילו העור שאנו רוכשים – בהחלט כן. בנוסף לנזק התדיר, בעקבות ימי הקניות הללו ייפלט עוד יותר רעל לאוויר, בעלי חיים נוספים יישחטו, וחתיכות או מיקרו-חתיכות של פלסטיק יגיעו לתוך גופם של דגים וחיות יבשה, שלא עשו כלום לאיש, ויגרמו למותם או, גרוע מכך, לסבל בל יתואר עבורם.

לא לצרוך סתם = לשמור על כדור הארץ ודיריו. אילוסטרציה: BigStock

אלא שבעלי החיים הם לא היחידים שסובלים מהצריכה המוגזמת: גם אנחנו. כוונתי היא פחות לעולם המערבי – שדי מלא במכורים לקניות ובאנשים שהשופינג גרם להם למצב כלכלי על הפנים – ויותר לעבדים המודרניים, אלו המועסקים עבור החברות הגדולות (לא בהעסקה ישירה, כמובן) ומייצרים את המוצרים שאנחנו אוהבים בתנאים מחפירים.

ענקיות הטק, ולא רק, אוהבות להתהדר בכך שהן "ירוקות", שומרות על זכויות אדם, מחבקות קהילות כאלה ואחרות, ועוד סופרלטיבים שבעיקר הן מחלקות לעצמן. יש מקרים שבהם זה נכון, וקיימים בהחלט חברות ומנהלים בהיי-טק שאסור לזלזל במאמצים שלהם למען הסביבה והאדם. מגיעים להם קרדיט רב והרבה מילים טובות על כך. אבל במקרים רבים אחרים, מדובר בלא הרבה יותר ממילות יח"צ ריקות מתוכן, שנועדו לפאר ולהאדיר את החברות הללו על לא הרבה, לפעמים אפילו על כלום ושום דבר.

איני תמים – הקריאה שלי מהכותרת לא תיענה, ודאי שלא במלואה. אני, ועוד רבים אחרים – עיתונאים, פעילי סביבה ושאר אנשים שיוצאים נגד הימים האלה – קטנים וחלשים אל מול החברות, שמרוויחות מהם הון תועפות. מהן וממערכי השיווק, הפרסום ויחסי הציבור הענקיים שלהן. מה גם שלעשות קאט כלל עולמי, בבת אחת, על הרגלים של רוב העולם (המערבי) מזה שנים – אינו דבר ישים או ריאלי. 

ובכל זאת, אני מקווה שהמילים והמשפטים שכתבתי כאן יגרמו לאלה מכם שרוצים לנצל את המחירים האטרקטיביים של הבלק פריידיי לשים יותר לב האם הם לא משלמים במקומם מחירים אחרים, או גורמים לאחרים לשלם מחירים כאלה. ואם כמה מכם, שקוראים את המשפטים האלה, לא יקנו – הרווחתי. בעצם, הרווחנו כולנו.