"לא מספיק לדעת להשתמש ב-AI – צריך לדעת לבנות טכנולוגיות חדשות"
תת-אלוף (מיל') עומר דגן בפודקאסט על שילוב AI בחינוך, חיזוק לימודי המתמטיקה והמדעים והצורך להכשיר את הדור הבא לא רק להשתמש בבינה מלאכותית – אלא לבנות טכנולוגיות חדשות
בפרק זה של הפודקאסט התארח תת-אלוף (במיל') עומר דגן, יו"ר המועצה הלאומית לחינוך מדעי וטכנולוגי ובעבר מפקד יחידת לוט"ם בצה"ל. בשיחה עימו דנו בפעילות הציבורית של המועצה, באתגרי שילוב הבינה המלאכותית במערכת החינוך ובדרכים להתמודד עם המחסור במורים למקצועות המדע והטכנולוגיה.
דגן נולד בקיבוץ גת וכיום מתגורר ברעננה. הוא שירת כ-30 שנה בצה"ל, רובן באגף התקשוב, ופרש לפני כשלוש שנים. תפקידו האחרון היה מפקד יחידת לוט"ם. לצד פעילותו בתחום החינוך, הוא עוסק בהשקעות בסטארט-אפים ובמאבק באנטישמיות.
דגן מספר כי בצעירותו כלל לא תכנן לעסוק בהיי-טק, ואף התכוון להתגייס לשירות קרבי. "לצערי, מסיבות בריאותיות, הפרופיל שלי ירד ונשלחתי למיונים לממר"ם. עברתי אותם בהצלחה, ומאז המשכתי במסלולים השונים במשך 30 שנות שירות בצה"ל", הוא אומר.
מה הביא אותך להיענות לבקשה לעמוד בראש המועצה?
"מה שמשך אותי הוא החיבור בין טכנולוגיה לערכים, והאמונה שהכשרת הדור הבא לעתיד היא המשימה החשובה ביותר. לדעתי, זו גם אחת הסיבות שנשארתי בצבא כל כך הרבה שנים. מצאתי בתפקיד במועצה את החיבור הזה בין טכנולוגיה לערכים. אני חושב שהכשרת הדור שלנו לקראת העתיד היא אולי המשימה החשובה ביותר שעומדת כיום לפתחנו".
מהי מטרת הקמת המועצה?
"המועצה הוקמה, בין היתר, כדי לתת מענה לירידה בהישגי תלמידי ישראל במבחנים בינלאומיים, במסגרת התפישה שמקדמת תוכנית 'ישראל ריאלית'.
התפקיד שלנו הוא אסטרטגי וארוך טווח. המשימה היא לכוון את המערכת ולהכשיר את כל מרכיבי האקו-סיסטם בתחומי ה-STEM – מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה.
בין היתר, אנחנו עוסקים ביישום תפישה חדשה של לימודי הליבה, בהשראת ארגון ה-OECD. התפישה כוללת שילוב של ידע, מיומנויות, ערכים ועמדות, בדגש על יישום בפועל ולא רק על שינון. לשם כך הקמנו צוותי פעולה העוסקים בתוכניות לימודים, בפדגוגיה, בהערכת כשירויות, בהתמודדות עם המחסור במורים ובשמירה על הרלוונטיות של הלימודים. כמובן, אנחנו עוסקים גם בשילוב AI וטכנולוגיות נוספות, ברתימת האקו-סיסטם ובשילוב אוכלוסיות שאינן מיוצגות דיין בתחומים האלה".
הזכרת דו"חות קודמים ואת העבודה שנעשית כיום. כיצד אתם מתכוונים להמליץ על שיפור המצב?
"עסקנו בשני נושאים מרכזיים. הראשון הוא התפישה החדשה: איך מלמדים את מקצועות ה-STEM ומשלבים בינה מלאכותית בחינוך. הנושא השני הוא שורה של תחומים שבהם עוסקים צוותי הפעולה שהקמנו, ובהם מרכיבי הליבה של יישום התפישה: תוכניות הלימודים, הפדגוגיה והכשירויות".
למה הכוונה במושג 'כשירויות'?
"המושג לקוח במידה רבה מה-OECD, עם הרחבה להיבטים ישראליים ייחודיים. הרעיון הוא לשלב ידע, מיומנויות, ערכים וגם עמדות. במילים פשוטות, אנחנו רוצים להוביל שינוי: מעבר מצריכת ידע ומהיכולת לדקלם אותו, כפי שקורה לא פעם כיום, ליכולת להבין את הידע וליישם אותו במקומות שבהם הוא נדרש".
אלה רעיונות חשובים, אבל כיצד אפשר ליישם אותם במערכת החינוך, שהיא מערכת מורכבת?
"המערכת מגוונת מאוד, ולא בהכרח מורכבת יותר ממערכות אחרות. כבר כיום מתרחשים לא מעט שינויים, שמוביל מינהל החינוך בראשות מירב זרביב.
עד כה נערכו פיילוטים מוצלחים למדי, והחל מהשנה מרחיבים אותם בבתי הספר. הפעילות נעשית בסיוע עמותות וארגונים המתמחים בתחומים האלה, ובהם קרן טראמפ, תוכנית ניצנים ותוכנית מגשימים, לצד גופים נוספים".
אתה יכול לתת דוגמאות לשינויים?
"אחת הדוגמאות היא 'פרויקט 720', העוסק בלמידה מותאמת אישית. הפרויקט משנה את תפקיד המורה מ'מומחה על הבמה' ל'מנחה מהצד' (Guide on the Side), ומאפשר להקדיש זמן אישי משמעותי יותר לתלמידים. המשוב מהשטח חיובי, והפרויקט מתרחב.
כבר השנה מיושמים שינויים ראשוניים במתמטיקה ובבינה מלאכותית. הדגש הוא על חיזוק היסודות – מתמטיקה, פיזיקה, כימיה ומדעי המחשב – ולא רק על ריצה למודלים של AI. המטרה היא להכשיר תלמידים שיוכלו לבנות טכנולוגיות, ולא רק להשתמש בהן.
בתוך כך, אנחנו עוסקים גם בשימוש נכון ב-AI ובמניעת שימוש לרעה בה. חשוב ללמד את התלמידים להשתמש ב-AI ככלי ללמידה ולהבנה, ולא רק כאמצעי לקבלת תשובות ישירות. הדבר מחייב, כמובן, שינויים פדגוגיים והתאמות בתוכניות הלימודים. ברור שהמצב עדיין רחוק מלהיות מושלם. שינויים במערכת החינוך מתרחשים לאט, אבל הם קורים.
אחד הדברים שאנחנו מדגישים הוא הצורך להיזהר מלרוץ מהר מדי בכל הקשור לחדשנות ולבינה מלאכותית. כדי שנמשיך להיות אומת החדשנות, עלינו לחזק את הבסיס, ובכלל זה את לימודי המתמטיקה והפיזיקה. אלה מקצועות יסוד שעליהם נשענים תחומי החדשנות האחרים. לא מספיק לדעת להשתמש בבינה מלאכותית. צריך גם לדעת לפתח טכנולוגיות וליצור תחומי ידע חדשים".
איך אתם מתכוונים להתמודד עם בעיית המחסור במורים?
"זו בעיה מורכבת, ואנחנו פועלים בכמה מישורים. אחד מהם הוא הבאת אוכלוסיות חדשות להוראה, בין היתר במסגרת הסבת קריירה, ובהן פורשי צבא ומשטרה, אנשי היי-טק ודוקטורנטים".
התנדבות במועצה היא פעילות ציבורית. במה אתה עוסק ביום-יום?
"יש לי שני תפקידים מרכזיים. הראשון הוא CTO בקרן ההשקעות וינטג' (Vintage Investment Ventures), אחת מקרנות ההון סיכון הגדולות בישראל, שמשקיעה בסטארט-אפים בתחומי הבינה המלאכותית, הסייבר, הפינטק, התשתיות והדיפ-טק.
התפקיד השני הוא ניהול עמותה שהקמנו אחרי השבעה באוקטובר. העמותה מפתחת טכנולוגיות למאבק באנטישמיות ולקידום נרטיבים פרו-ישראליים, פרו-יהודיים ופרו-ציוניים. רבים מהאנשים שעובדים בה הם יוצאי יחידות טכנולוגיות בצה"ל.
הרעיון נולד מתוך ההבנה שבישראל קיימות יכולות טכנולוגיות מתקדמות מאוד, שאפשר לנצל טוב יותר כדי להתמודד עם האתגרים הניצבים בפנינו בזירה הבינלאומית. הטכנולוגיה יכולה להפוך קהילות וארגונים הנאבקים באנטישמיות, ואת הפעילויות הנלוות לכך, לאפקטיביים הרבה יותר".











תגובות
(0)