שנה לנשיאות טראמפ: כיצד הושפעה תעשיית ההיי-טק?

הוא מרבה לצייץ בטוויטר (Twitter) ולמרות זאת, מעורבותו בעולם הטכנולוגיה של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שסוגר בימים אלה שנה ראשונה בבית הלבן, אינה רבה. זאת, אם מתעלמים מהמעורבות לכאורה, שנחקרת, של צבא ההאקרים הרוסיים שפעלו לבחירתו – בשליחות נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין.

כמועמד לנשיאות, טראמפ מיעט עד מאוד לציין את המונח "טק" או "היי-טק". גם בשנה שחלפה מאז כניסתו לחדר הסגלגל הוא לא שינה ממנהגו. אלא שלמרות זאת, פועלו בתחום, לטובת תאגידי הענק הטכנולוגיים וספקיות השירות, עלול לשנות לרעה את יכולות המעצמה לייצר חדשנות לטווח הארוך.

טראמפ גם לא שש להעצים את כוח האדם הטכנולוגי בממשל. כך, תפקיד מנהל הטכנולוגיה הראשי במשרד למדיניות המדע והטכנולוגיה נותר בלתי מאויש. בנוסף, יועצו הבכיר וחתנו, ג'ארד קושנר, חנך את משרד החדשנות האמריקנית, אך המיקוד של המשרד הזעיר הוא במודרניזציה של הממשלה, ואינו מסייע לחדשנות במדינות ארצות הברית.

טראמפ וענקיות הטכנולוגיה – לא חברים

לנשיא ארצות הברית מעולם לא היו יחסים חמים עם ענקיות ה-IT והטכנולוגיה. במהלך הקמפיין לנשיאות, בעוד המועמדת הדמוקרטית, הילרי קלינטון, קיבלה תמיכה וליווי מבכירי גוגל (Google), פייסבוק (Facebook) וטוויטר – תקף טראמפ את אפל (Apple) על שהיא מייצרת את מוצריה בסין, והאשים את אמזון (Amazon) ואת המנכ"ל, ג'ף בזוס, שהוא גם הבעלים של הוושינגטון פוסט (Washington Post), שהם עושים שימוש בעיתון כדי לשמור על רמת מס נמוכה של ענקית המסחר ברשת. כך, באחד מציוציו כתב: "קלינטון המושחתת הוציאה מאות מיליונים יותר ממני על הבחירות. גם פייסבוק הייתה לטובתה, לא שאכפת לי".

יחסיו של טראמפ עם ענקיות הטכנולוגיה התערערו בשל עמדותיו על הגירה, שינויי אקלים ועוד נושאים שנויים במחלוקת בציבוריות האמריקנית. בפברואר האחרון, חברות טכנולוגיה רבות נלחמו נגד הצו שהוא הוציא, שאוסר על כניסתם למדינה של אזרחי שבע מדינות מוסלמיות. 97 חברות, בהן ענקיות טכנולוגיה רבות, דוגמת אפל, פייסבוק, אובר (Uber), נטפליקס (Netflix), גוגל, Airbnb, אינטל (Intel), מיקרוסופט (Microsoft), טוויטר וסנאפ (Snap) – הגישו לבית המשפט תצהיר שבו הן מביעות את התנגדותן לצו.

בתצהיר טענו החברות שלא רק שהצו יפגע בהן ובכלכלת ארצות הברית בכלל, אלא הוא גם נוגד את החוק ואת חוקת המדינה. הן כתבו בו כי "ההשפעה העצומה של המהגרים על אמריקה ועל העסקים האמריקניים איננה מקרית. אנשים שבוחרים לעזוב את כל מה שהם מכירים לטובת מסע לארץ לא נודעת, על מנת להתחיל בחיים חדשים, הם בהכרח בעלי יוזמה, יצירתיות, נחישות ואומץ בלתי רגיל".

"האנרגיה שהם מביאים איתם לאמריקה היא סיבת מפתח מדוע הכלכלה האמריקנית היא המנוע הגדול ביותר בהיסטוריה לשגשוג ולחדשנות", נטען בתצהיר.

בנוסף, נתונים מחקריים שפורסמו העלו שמהגרים וילדיהם אחראים להקמה של 40% מחברות פורצ'ן 500 (Fortune 500), ויזמים-מהגרים הקימו את יותר ממחצית הסטארט-אפים שהגיעו לשווי של מיליארד דולרים או יותר בארצות הברית.
בסופו של דבר, בדצמבר האחרון אושר הצו בגרסתו השלישית.

הרשת כבר לא ניטרלית

באותו החודש, לאחר שבועות סוערים של מחלוקות ומחאה, ביטלה ועדת התקשורת הפדרלית של ארצות הברית, ה-FCC, את תקנות ניטרליות הרשת. הדבר הושג בזכות הרוב הרפובליקני שיש בוועדה, שביטל את התקנות, שמקורן בעידן אובמה.

תקנות ניטרליות הרשת נכנסו לתוקף ב-2015 ואסרו על חברות הכבלים והטלקום (קרי, חברות הפס הרחב) האמריקניות לחסום או להאט כל אתר או אפליקציה. הן גם אסרו עליהן להוציא לפועל עסקות מיוחדות שיקנו לאתרים או ליישומים מסוימים עדיפות על פני אחרים. המטרה הייתה פשוטה: לדאוג לאיזון ובקרה על קצבי החיבור, ההעלאה וההורדה באינטרנט.

המנוע לביטול הוא אג'יט פאי, ראש ה-FCC, שמאמין שהתקנות הללו מסרסות את התחרות החופשית בשוק. הוא טען שהתקנות הציבו את ספקיות הפס הרחב תחת הפיקוח המחמיר ביותר, שלדבריו הביא את הממשל האמריקני להיות גורם שמבצע "ניהול מיקרו של האינטרנט". הוא והחברות טענו שהתקנות חונקות חדשנות והשקעות ברשתות פס רחב.

חברות הפס הרחב כבר הודיעו שהן לא מתכוונות לחסום, להאט או לתעדף כל תעבורת אינטרנט כתוצאה מהביטול, בטענה שאין זה האינטרס שלהן לקומם את המשתמשים שלהן על ידי התעסקות בנושא. אקטיביסטים שפועלים בעד ניטרליות הרשת, לעומת זאת, ארגנו מחאות נרחבות נגד ההצבעה, ואמרו שהביטול יעניק לחברות הפס הרחב אפשרות לקבוע את סדר העדיפויות שלהן באינטרנט ולתעדף גורם אחד על פני האחר.

ענקיות הטכנולוגיה קידמו ב-2017 תמיכה בהשארת כללי ניטרליות הרשת הקפדניים על כנם. כמו כן, חברות וארגונים רבים נקטו במחאת רשת ושינו את אתרי האינטרנט שלהם ב-12 ביולי, בכדי להעלות את המודעות לכוונת ה-FCC לערער, לטענתם, את תחום הטלקום ואת תעשיות הכבלים.

המקרה שבו תעשיית הטכנולוגיה הריעה לטראמפ

למרות הקרבות המתמשכים הללו, מגזר הטכנולוגיה הריע פעם אחת לניצחון שהשיג טראמפ. הרפורמה במס, שהנשיא דחף והקונגרס אישר בסוף השנה שעברה, עשתה ותעשה לענקיות ההיי-טק רק טוב.

לפי תקנות המס הקודמות, חברות כמו אפל, שמפקידות מאות מיליארדי דולרים מחוץ לארצות הברית, נאלצו לשלם על הכסף הזה מס בשיעור של 35% – כשהחזירו אותו לארצות הברית. הרפורמה שאושרה קובעת את הפחתת המס ל-15.5%. אנליסטים ציינו שההפחתה עשויה לסייע לחברות היי-טק קטנות יותר להתחרות בשוק.

השורה התחתונה

לסיכום, הכל נמדד בדבר אחד: הנתונים הכספיים. וכאן אין לענקיות הטכנולוגיה על מה להתלונן. על פי CNBC, בשנת הנשיאות הראשונה של טראמפ, המניות שלהן שברו שיאים: אפל, אלפבית (החברה האם של גוגל), מיקרוסופט, פייסבוק ואמזון היו לחמש התורמות המובילות למדד S&P 500 ב-2017, שבמצטבר הביאו ל-28% מהגידול בו. הנתון משקף גידול של יותר מטריליון דולר בשווי השוק הכולל שלהן.

כך או כך, על דבר אחד מסכימים אנליסטים רבים: תחומי המדע והטכנולוגיה, והעידוד שלהם לטווח הארוך – אינם בראש סדר העדיפויות של טראמפ וממשלו.