ההימורים הבלתי-חוקיים ברשת פורחים – רק שמונה שוטרים מטפלים בתופעה

כוח המשטרה המרכז את נושא הטיפול בהימורים בלתי חוקיים ברשת מונה שמונה אנשים בלבד, החקיקה הקיימת אינה מעגנת עבירות הימורים ברשת והחקיקה – שאמורה להסדיר את הלחימה בתופעה, המגלגלת לפי הערכות בין 12 ל-15 מיליארד שקלים בשנה – מתעכבת במשרד המשפטים; כך עלה בדיון בנושא של ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת, שנערך אתמול (ב').

הדיון בנושא בוועדת המדע והטכנולוגיה, נערך לבקשת ח"כ יואל רזבוזוב. רפ"ק אופיר לישנסקי, ראש חוליית מחקר פשיעת אינטרנט, במשטרת ישראל, אמר כי "אנחנו עוקבים אחר התופעה יותר מעשור, יש בה חלק של ארגוני פשיעה וזה כולל גביה בכוח, הלבנת הון ועוד".

"מ-2012 ניקינו יותר מ-70 אתרים, השנה ניקינו 23 אתרים. אחד הקשיים הוא דרך הפעולה של היריב, הפקת הלקחים. העבריינים היום פשוט מחליפים את שם האתר. פרילנסרים רבים עובדים עבור אתרי הימורים רבים. ישנה החלטת ממשלה שנמצאת בעבודה – להקצות יחידה שתתמודד מול התופעה בתקצוב של 20 מיליון שקלים. בנוסף, ביקשנו לקדם ענישה מנהלית והחמרת החקיקה".

עיקר המחסום שלנו הוא כוח אדם

לדברי אורי קנר, קצין חקירות במשטרת ישראל, "טיפלנו פלילית בשלושה אתרים השנה, שני אתרי הימורים ועוד אתר הימורים בענף הכדורעף. סך הכל אנחנו שמונה אנשים שאמונים על טיפול באתר, בניית התיק, אסיפת ראיות והעברתו לטיפול של זרוע חקירות שתופסת פיקוד ועוצרת ומנהלת את החקירה בליווי שלנו. לפני חודש טיפלנו באתר ווין 9, אתר מאוד גדול, הגענו לראש הפירמידה, עצרנו את ההנהלה הבכירה אך כמה שעות אחר כך נפתח אותו אתר עם אותו לוגו בשם אחר. לסגור אתרים באמת זה כמו להוציא מים מהים עם כפית. עיקר המחסום שלנו הוא כוח אדם, אם הוא היה גדל – יכולנו לטפל ביותר מקרים".

"הפעילות מחו"ל מאוד מקשה עלינו", אמר קנר. "עבירת ההימורים, שהינה מסוג עוון, לא מאפשרת לנו להפעיל אמצעים מתקדמים של מודיעין, ואם אני רוצה לעשות באמצעים אלה שימוש, עלי לבנות תיק של הלבנת הון, כדי שהעבירה תוגדר כפשע. לצורך כך אני צריך להגיע לשרתים שכאמור פעמים רבות הם בחו"ל", הוסיף קנר.

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב אמר כי "אנחנו דנים בנושא המוכר לנו, הוא צף שוב בעקבות תחקיר עיתונאי שהגיע לגורמים העומדים מאחורי תופעת ההימורים. כל פעם מחדש אנחנו נחשפים לסדר הגודל ולהשלכות הקשות של התופעה. זה צריך גם להעסיק וגם להדאיג את כלל הגורמים. יש את נושא הסמכות שלנו מבחינה חוקית בה יש בעיות, ובמצב כזה מוצאים העבריינים את הפרצות והדרכים להפיל ברשת ההימורים את הציבור הרחב. מכאן הבקשה לקיים את הדיון".

לקדם החמרה בענישה

ח"כ יואל רזבוזוב אמר כי "התחקיר בחדשות העצים את התחושות סביב נושא ההימורים ברשת. בתחקיר הגיעו בקלות לאנשים שעומדים מאחורי האתרים. קל מאוד ליפול לרשת ההימורים באינטרנט – אך קשה לאכוף את החוק. יש כמה הצעות חוק בנידון, ביניהן גם הצעה שלי, אנסה יחד עם יו"ר הוועדה לקדם חקיקה. נבקש להכניס את נושא האינטרנט ולקדם החמרה בענישה. נבקש לדעת במה עוד ניתן לסייע לגורמי האכיפה, מבחינת כוח אדם ותקצוב".

לדברי עו"ד אסנת חיטרון ממשרד המשפטים, "לפני כחודשיים נכנס לתוקף החוק למניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, המקנה את הסמכות לשופט בית משפט מחוזי להוציא צו החוסם אתר האינטרנט המשמש לביצוע עבירות מאתרים מחו"ל. כך, אם אתרים אלה היו פועלים בישראל – הם היו נחשבים לעוברי עבירה כאן. הצו מורה לספקית הגישה לחסום את האתר עם הופעת הכיתוב: 'אתר זה נחסם בהוראת משטרת ישראל'. בסוף החודש יתקיים דיון ויקודמו התקנות של דרך הפרסום של חסימות האתרים".

לדברי עו"ד חיטרון, "החוק החדש מאפשר להתמודד גם עם תופעה של כתובת מתגלגלת – אתר שנחסם ונפתח בשם אחר. הצו הראשון לחסימה ניתן על ידי בית המשפט, אך משם השוטר יוכל לקבוע שההחלטה תחול גם לגבי כתובת נוספת אליה התגלגלה הפעילות. במקביל, השוטר צריך לפנות לביהמ"ש, אך יש לו את היכולת לחסום קודם לכן – זה משמעותי".

עוזי דיין, יו"ר מפעל הפיס, אמר כי "היקף ההימורים הבלתי חוקיים בישראל הוא בין 12 ל-15 מיליארד שקלים בשנה, פי 1.5 מההימורים החוקיים. יש מצב מעניין שלכל אחד מותר למכור ברשת – חוץ ממפעל הפיס. הצענו לסייע להגדלת כוח האדם במשטרה בתחום, יחד עם האוצר והטוטו. משרד האוצר השיב שאי אפשר לעשות זאת כי אנחנו בעלי עניין".