תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » מדוע באמת המגזר הממשלתי מפגר בחדשנות ובניהול פרויקטים?
יואב גלנט, שר הבינוי והשיכון, בכנס העמותה לניהול פרויקטים בישראל, PMI 2018. צילום: ניב קנטור.

מדוע באמת המגזר הממשלתי מפגר בחדשנות ובניהול פרויקטים?

השר גלנט התלונן שבתחום זה, הממשלה נמצאת הרבה מאחורי צה"ל - שבו שירת שנים רבות ● מהן הסיבות האמיתיות לכך?

מאת 6 ביוני 2018, 18:02 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר גוגל+ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

כפי שנכתב בטור זה אין סוף פעמים, קצב החדשנות האיטי במגזר הממשלתי אינו נובע מסיבות טכנולוגיות או תקציביות, אלא מסיבות אנושיות ומבעיות ניהול. השר גלנט יכול לקחת על עצמו להוביל בממשלה תהליך שישנה את המציאות הזו

שר השיכון, האלוף (מיל') יואב גלנט, הופיע אתמול (ג') בכנס השנתי של העמותה לניהול פרויקטים, PMI ישראל, והעלה טענה חשובה בכל מה שקשור לחדשנות ולקדמה במגזר הממשלתי-ציבורי. הוא חלק עם משתתפי הכנס את ניסיונו כמי שעמד בראש מערכות צבאיות גדולות, שם נחשף לתקשוב הצבאי, ואף יזם פרויקטים. בין היתר, הוא ציין את פרויקט צי"ד (ר"ת צבא יבשה דיגיטלי), שהחל לפעול כשהוא היה אלוף פיקוד הדרום.

לאחר שגלנט יצא לאזרחות ומונה לשר השיכון, הוא נדהם לגלות את הפערים שיש בין המחשוב והתקשוב במשרד זה ובמשרדי הממשלה לבין מה שחווה בהיותו במדים. הוא גילה כי איש לא יכול היה לתת לו נתונים בכמה פרויקטים מעורב משרד השיכון ואיש לא יכול היה לעדכן אותו מה מצבם של פרויקטים אלה, באיזה שלב תכנוני הם ועוד.

הטיעון של גלנט נכון ואינו דבר חדש, לפחות למי שמכיר את המערכות הממשלתיות והציבוריות. הפער הבלתי נסבל בין הקצב האיטי של החדשנות שמוטמעת בממשלה, בכל המשרדים, לבין מה שקורה בסקטור האזרחי, בהיי-טק ובארגונים העסקיים, וגם בצבא, זועק לשמיים. אבל כדי לשנות את המציאות צריך השר ללמוד לעומק את הסיבות ולזהות את אלה שאחראים לכך.

בנוסף, לא ממש הוגן להשוות בין המערכות הצבאיות לאלה האזרחיות. ההבדל המהותי הוא שהצבא הוא מערכת היררכית, המבוססת על שרשרת פיקוד מאוד ברורה. לכן, כאשר מפקד כמו גלנט מגיע למערכת כזו ומנחית פקודות, הסיכוי שהן יבוצעו טוב יותר מאשר בסקטור הממשלתי-ציבורי.

דיבורים יפים לרוב, אבל היישום פרובלמטי

כאן אנחנו מגיעים לנקודה שיכולה להסביר לגלנט ולאחרים מדוע יש פערים כל כך גדולים: הסיבה היא שעל אף שחלפו כמעט 25 שנים מאז שהחלו לדבר על תקשוב ממשלתי וממשל זמין, ועל אף שנעשו ונעשים מאז פרויקטים רבים, היישום של החדשנות והמחשוב בכל משרד הוא באחריות המנכ"ל והשר, שמאציל לו סמכויות. במשרדים שבהם השר ו/או המנכ"ל מסמנים את החדשנות כיעד אסטרטגי של המשרד, מערכות המידע והמחשוב משתכללות ופועלות לא רע. אבל כשזה לא המצב – הדברים בהתאם.

כל שר יכול להציץ בדו"ח השנתי של ממשל זמין, שבו מדורגים המשרדים על פי רמת החדשנות ויישום המחשוב בפעילותם, ולראות איך זה מקדם את המשרד למטרה המרכזית: שיפור השירות לאזרח.

עוד סיבה מרכזית למצב היא שכשהוקמה רשות התקשוב הממשלתי, לא ניתנו לה סמכויות מנהליות וסמכויות אכיפה, כדי ליישם את מדיניות הממשלה. הרשות היא גוף מייעץ, כאשר המנמ"רים במשרדי הממשלה חייבים להיוועץ עם אנשיה, אבל המנכ"לים והשרים לא כפופים אליה. זוהי אחת התוצאות של הביורוקרטיה הממשלתית, שהשר גלנט הוא חלק ממנה.

גם בצה"ל, שגלנט שירת בו שנים רבות, לא חסרה ביורוקרטיה, ויש לא מעט פרויקטים שהושקעו בהם מיליונים והפכו לפיל לבן. אבל צבא הוא גוף שמסוגל להכיל טעויות, תקלות ולתקן אותן, גם אם המשמעות היא תוספת תקציב

השורה התחתונה: כפי שנכתב בטור זה אין סוף פעמים, קצב החדשנות האיטי במגזר הממשלתי אינו נובע מסיבות טכנולוגיות או תקציביות, אלא מסיבות אנושיות ומבעיות ניהול. השר גלנט, שדיבר כל כך יפה אתמול, יכול לקחת על עצמו להוביל בממשלה תהליך שישנה את המציאות הזו. זה לא בשמיים.

 

מדוע באמת המגזר הממשלתי מפגר בחדשנות ובניהול פרויקטים? Reviewed by on . שר השיכון, האלוף (מיל') יואב גלנט, הופיע אתמול (ג') בכנס השנתי של העמותה לניהול פרויקטים, PMI ישראל, והעלה טענה חשובה בכל מה שקשור לחדשנות ולקדמה במגזר הממשלתי- שר השיכון, האלוף (מיל') יואב גלנט, הופיע אתמול (ג') בכנס השנתי של העמותה לניהול פרויקטים, PMI ישראל, והעלה טענה חשובה בכל מה שקשור לחדשנות ולקדמה במגזר הממשלתי- Rating: 0

תגובות (1)

  • זיו

    הבעיה המרכזית בממשלה היא כח אדם נחות בהרבה מול הצבא או השוק האזרחי.
    בארגון בו משלמים בין 1/2 – 1/3 למקובל בשוק, זו איכות כח האדם ואלה התוצאות של החלטה אומללה זו.
    הממשלה, כגוף מוביל במשק, וכגוף המעסיק כל כך הרבה אנשים, צריכה להתבייש בשכר העלוב המשולם לעובדים במגזר זה.

הגיבו


!!!!