סקר: ארגונים בישראל אינם מנהלים את החדשנות בתהליך מוסדר ומובנה

כ-87% מהארגונים בישראל לא מנהלים את החדשנות בתהליך מוסדר ומובנה, וללא כלים טכנולוגיים מתאימים, ומרבית הפעילות בתחום זה היא התכתבות פנימית בדואר אלקטרוני, כך עולה מסקר שבוצע על ידי חברת המחקר, STKI.

"הארגונים אמנם מבינים את הצורך בניהול מסודר של יישום החדשנות בארגון, וחלק מהם אף הקימו צוותים יעודיים לנושא זה, אך בפועל לא קיימת מתודולוגיה מסודרת של הכנסת חדשנות ולא מיושמים כלים יעודיים לניהול החדשנות בארגון", אומרת גלית פיין, אנליסטית בכירה ב-STKI.

לדבריה, "ב-35% מהארגונים יש אמנם גוף שעוסק בחדשנות, אך מרבית הפעילות היא תכתובת פנימית ואין עבודת מטה מסודרת על הכנסת טכנולוגיות חדשניות לארגון".

הרבה יותר טוב – ובאותו תקציב

פיין מציינת כי בניגוד לישראל, בארצות הברית קיימים במרבית הארגונים תהליכים מסודרים של הכנסת חדשנות לארגון, וחלק גדול מהם אף מיישמים כלי תוכנה מיוחדים לתחום זה.

"תהליכי ניהול החדשנות והכלים המיוחדים מאפשרים לנהל ו'לתזמר' את שיתוף הפעולה בתחום זה בין גורמים רלוונטיים שונים בארגון, לברור מהרעיונות את אלו שיביאו לשיפור המשמעותי ביותר ובארגון, לעקוב לאחר מכן אחר הביצוע ולהפחית את הביורוקרטיה הארגונית הכרוכה ביישום החדשנות" מציינת פיין.

"עובדים רבים יכולים להעלות רעיונות יצירתיים שונים, אך אם אין תהליכי חדשנות מסודרים והארגון מסתפק רק בתכתובת אימיל, מרבית הרעיונות נשארים במגירה", מדגישה פיין.

לסיכום אמרה כי, "קיימת נטיה להאשים את היעדר החדשנות בתקציבים בלתי מספיקים, אך אם אין תהליכים מסודרים לניהול החדשנות, קורה לא אחת שאם הארגון כבר משקיע כסף בנושא, מסתבר שאפשר היה לעשות זאת הרבה יותר טוב, ובאותו תקציב".