האם צ'ט בוטים בטוויטר ניצחו עבור טראמפ את הבחירות?

למרות שדונלד טראמפ, הנשיא הנבחר של ארצות הברית, סיפר לאומה ולעולם עם תום מערכת הבחירות כי הוא ניצח בזכות כישורי המדיה החברתיים שלו, עכשיו מתגלה שלא מדובר דווקא ביכולות האישיות של הנשיא הנבחר, אלא אולי יותר בכישורי המתכנתים שפעלו לצידו ובוטים שעבדו בעבורו קשה במיוחד.

טראמפ – שקבע שהרשתות החברתיות הן שהביאו לניצחונו, ושטען כי המפלגה הדמוקרטית ביססה את הקמפיין שלה על כסף גדול בעוד שהוא ביסס את יכולותיו על קדמה – אולי צדק.

תומכיו של המתמודד הפגינו מייצג מרשים ומפתיע מאין כמוהו ביום הבחירות, ה-8 בנובמבר, אך כעת מסתבר שהם עשו זאת לא רק בקלפיות – חשבונות טוויטר (Twitter) שמופעלים על ידי בוטים היוו כמעט רבע מכלל הציוצים שכללו האשטגים הקשורים בבחירות, כך עולה מניתוח שפורסם בסוף השבוע ושנעשה על ידי חוקרי אוניברסיטת Corvinus מאוקספורד ואוניברסיטת וושינגטון.

החוקרים גילו כי צבא אוטומטי של צ'ט בוטים (chatbots) פרו-טראמפים הממו תכניות דומות שנועדו לתמיכה בהילרי קלינטון, בעיקר משום שלטובת טראמפ "גויסו" חמישה בוטים על כל צ'אט-בוט אחד שפעל בשירותה של קלינטון בימים הסמוכים לבחירות.

שוטים צווחניים שמפיצים ידיעות כוזבות

הצ'ט בוטים הם למעשה תוכנות בסיסיות עם יכולות בינה מלאכותית פעוטות ומיומנויות תקשורת בסיסיות. התוכנות שולחות הודעות בטוויטר בנוגע לנושא שבדרך כלל מוגדר ברשתות החברתית על ידי מילה או מושג המתויגים בהאשטג, כמו למשל Clinton#.

מטרתם של הבוטים ברשת חברתית כמו טוויטר הוא לצעוק ולהשתולל, לבלבל אנשים באמצעות עובדות או דיונים טובעניים, הסביר פיליפ נ. הווארד, סוציולוג מ-Oxford Internet Institute ואחד ממחברי הדו"ח.

הווארד הבהיר כי מי שחיפש דיון אמיתי בנוגע לבעיות השונות שצפות בקמפיין בחירות, לא יכול היה לנהל כזה עם צ'ט בוט. "הם שוטים צווחניים והרבה ממה שהם מפיצים אלו ידיעות כוזבות", אמר.

"השימוש בחשבונות אוטומטיים היה מכוון ופעל באופן אסטרטגי לאורך הבחירות, בעיקר עם פעילים ומתכנתים תומכי טראמפ אשר התאימו בקפידה את עיתוי ייצור התוכן לזמני העימותים (הטלוויזיוניים – ג"פ), השתלטו באופן אסטרטגי על ההאשטטגים שצידדו בקלינטון, ולבסוף נטרלו את הפעילויות האוטומטיות שלהם לאחר יום בחירות", כתבו החוקרים.

דיון אודות השפעת חברות המדיה החברתיות על הבחירות

טוויטר דחתה את הרעיון שהתעמולה האוטומטית שכיכבה בה השפיעה על הבוחרים. אבל הדיון אודות הבוטים ושימושם בקמפייני המועמדים משתלב עם נושא רחב יותר שבו עוסקת המדיה המקוונת בזמנים אלו של לאחר הבחירות – השפעת חברות המדיה החברתיות על הבחירות והאימפקט של הגברת המסרים הפוליטי הפוגעניים או המטעים שהופיעו בהן.

בשבוע שעבר פשטה טוויטר על חשבונותיהם של פעילי ימין לאומניים לבנים וגזעניים, והציגה גם כלי סינון חדשים המאפשרים למשתמשים להשתיק מילים מסוימות על מנת לבלום הטרדות. פייסבוק גם היא נדרשת לחשבון נפש על גישתה כלפי חדשות מזויפות, שהתרבו מאוד בפלטפורמה שלה ככל שמועד הבחירות התקרב.

לא ברור בינתיים כיצד ינהגו טוויטר, פייסבוק (Facebook), אינסטגרם (Instagran), סנאפצ'ט (Snapchat) ויתר הרשתות החברתיות, שהפכו לכלי משמעותי מאין כמותו לצורך ביטוי וצריכת חדשות ומידע בעבור רבים כיום.

מה שבטוח הוא שהן ייאלצו למצוא את האיזון השפוי בין קדמה טכנולוגית לנייטרליות רצויה, בהתאמה להמשך אפשור חופש הדיבור למשתמשיהן הרבים על כל גוניהם וצורכיהם, רגישויותיהם והאג'נדות שבכוונתם לקדם באמצעים השונים והמאתגרים שהפלטפורמות הללו מספקות כיום.