תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » אבטחת מידע וסייבר » יו"ר הוועדה לביקורת המדינה: "לא השתכנענו שהמאגר הביומטרי נחוץ"
ח"כ קרין אלהרר, יו"רית הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת. צילום: קובי קנטור

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה: "לא השתכנענו שהמאגר הביומטרי נחוץ"

"הענקת ארכה נוספת לפיילוט, על אף שלא תוקנו כל הכשלים, מעלה שאלות קשות; טביעות האצבע שלנו עלולות להגיע לגורמים מפוקפקים", אמרה היו"ר, ח"כ קארין אלהרר, בדיון על דו"ח המבקר

מאת 29 ביוני 2015, 14:27 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר גוגל+ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

"החשש הוא שטביעות האצבע של כל אחד מאתנו עלולות להגיע לכל מיני גורמים מפוקפקים, ועלינו לבדוק האם באמת נחוץ מאגר ביומטרי. הענקת ארכה נוספת לפיילוט, על אף שלא תוקנו כל הכשלים, מעלה שאלות קשות. לא השתכנענו שיש נחיצות אמיתית במאגר", כך אמרה יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד).

הוועדה התכנסה הבוקר (ב') לדיון על המאגר הביומטרי בעקבות הדו"ח החריף של מבקר המדינה בנושא. ח"כ אלהרר דרשה מנציגי הפנים "להגיש בתוך חודש נתונים ברורים על נחיצות זו", לדבריה.

הדיון התקיים שעות ספורות לפני שהוועדה המיוחדת של הכנסת לעניין המאגר הביומטרי אמורה לשוב ולהצביע על הארכת הפיילוט – לאחר שכבר אישרה אותה בשבוע שעבר. ח"כ אלהרר הביעה חוסר שביעות רצון מכך שרוב חברי הוועדה המיוחדת, כולל העומד בראשה, לא הגיעו לדיון של הוועדה לביקורת המדינה וקראה שלא לקיים את ההצבעה.

ואמנם, ההצבעה בסופו של דבר לא התקיימה, אבל מסיבה אחרת לגמרי: ח"כ אחמד טיבי, שאמור היה להציג את בקשת הרשימה המשותפת להפוך על פיה את ההחלטה לאשר את המשך הניסוי הביומטרי – לא הופיע לדיון. כתוצאה מכך, סגר יו"ר הוועדה, ח"כ צחי הנגבי (הליכוד), את הדיון מיד לאחר שפתח אותו.

ישראל אפשטיין, נציג המבקר, מנה כמה מהליקויים שמצוינים בדו"ח. אחד מהם הוא העדר המידע הברור על היקף תופעת גניבת הזהות ועל הקלות בזיוף תעודות הזהות הקיימות. כמו כן, הוא ציין שניסיונות השוואת טביעות האצבע נכשלו ברובן, והצליחו רק לאחר 10 ניסיונות לערך. בנוסף, במהלך תקופת המבחן הוחלפו סורקי טביעות האצבע, שמלכתחילה היו ספקות לגבי איכות ביצועיהם. ליקוי נוסף שנמצא הוא שלא נבדקו ברצינות ולעומק החלופות העיקריות כתשאול או חלופות ביומטריות.

יובל חיו, מנהל החטיבה במשרד המבקר שערכה את הבדיקה, ציין כי "הליקויים הם מהותיים ומשמעותיים, שיורדים עד לשורשי התוכנית. קיבלנו אמנם כבר מידע שחלק מהליקויים תוקנו, אבל טרם בדקנו את רמת התיקון".

"אי אפשר למנוע גניבת זהות בלי המאגר"

מנגד דיבר גון קמני, ראש הרשות לניהול המאגר הביומטרי במשרד הפנים. הוא אמר כי כ-1,000 איש ניסו בתקופה האחרונה לרכוש תעודת זהות מזויפת וכי על ידי תשאול בלבד לא ניתן לחשוף מישהו שמנסה לגנוב זהות. לדבריו, "תעודה חכמה לבדה לא יעילה בלי מאגר שתגבה אותה וצוות שכלל את כל גופי הביטחון במדינה כאגף ללוחמה בטרור, השב"כ, המוסד והמשטרה קבע שהמאגר נחוץ. הדבר נהוג גם בעולם: למשל, יותר מ-70% מהנתונים של אזרחי בריטניה מצויים במאגר ביומטרי וברוב מדינות ארצות הברית, רישיון הנהיגה הביומטרי משמש כתעודת זהות".

תנ"צ חיים איפרגן, סגן ראש אגף החקירות במשטרה, ציין כי בעשור האחרון, 1,133,000 איש ביקשו תעודת זהות פעם נוספת, כאשר 18% מהם החליפו בין פעמיים ל-38 פעמים. כמיליון איש החליפו תעודת זהות שלוש פעמים וקרוב ל-5,000 – יותר מארבע. "אלה, קרוב לוודאי, אינם אנשים תמימים אלא עבריינים", ציין. "לפי הנתונים וההערכות שלנו, כ-35% ממבקשי תעודות הזהות הם גורמים פליליים וחבלניים, והנזק הכלכלי שנגרם למדינת ישראל כתוצאה מתיעוד מזויף הוא אדיר".

בעד המאגר דיבר גם יואב זק, ראש האגף הטכנולוגי באגף ללוחמה בטרור. הוא הזהיר שמחבלים משתמשים בתיעוד ישראלי מזויף כדי לבצע את זממם ושזיוף כזה יהיה קשה בהרבה אם תהיה תעודה חכמה. "אין תעודה חכמה ללא מאגר שיגבה אותה", הוסיף. זק ציין ש-"בדקנו את הסיכון של המאגר ולהערכתנו, אין בו סכנה". בתשובה לטענות בנושא הוא אמר כי "אני לא מכיר הנחיה של מערכת הביטחון לאנשיה לא להירשם במאגר".

"מקרים בודדים לא מחייבים הקמת מאגר"

מספר חברי כנסת הביעו בדיון את התנגדותם למאגר הביומטרי. ח"כ תמר זנדברג (מרצ) אמרה כי "מקרים בודדים (של זיוף – י"ה) לא מחייבים הקמת מאגר כללי שיהיה חובה על כל האזרחים להצטרף אליו". היא ציינה את מכתבם של 74 המומחים, שפנו לראש הממשלה ולכנסת בבקשה לבטל את המאגר הביומטרי.

ח"כ חיים ילין (יש עתיד) הזהיר ש-"אין ביטחון של 100% שהמאגר לא ייפרץ. זיופים יהיו תמיד והזייפנים תמיד יתקדמו עם הטכנולוגיה".

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) אמר כי "תעודת זהות חכמה היא הפתרון ולצערי, הממשלה חיברה בין מיזם זה למאגר ביומטרי".

לעומת זאת, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, טען כי "האגרסיביות שבה פעלו נגד אלה שהתנדבו לקבל תעודת זהות ביומטרית מעוררת ספק באמון וביושר הכוונה".

עו"ד עירית ויסבלום מרשות האוכלוסין טענה בהקשר זה כי 700 אלף אזרחים התנדבו לקבל תעודות זהות ביומטריות וכי הם "מאוד שבעי רצון. הציבור מרוצה הן מהתהליך והן מהתעודה".

אחת המתנגדות הבולטות ביותר למאגר הביומטרי, פרופ' קרין נהון, אמרה כי "נחיצות המאגר הביומטרי היא השאלה החשובה ביותר. לא מדובר בשאלה טכנולוגית בלבד. על המחוקקים להכריע האם הנזק העצום העלול להיגרם לביטחון המדינה ולפרטיות אזרחי ישראל שווה את התועלת המוגבלת בהקמת מאגר ביומטרי לטביעות אצבע ותצלומי פנים, והאם ישנן חלופות המסוגלות לספק את התועלות הללו, מבלי לקחת את הסיכון בהמשך תפעול המאגר".

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה: "לא השתכנענו שהמאגר הביומטרי נחוץ" Reviewed by on . "החשש הוא שטביעות האצבע של כל אחד מאתנו עלולות להגיע לכל מיני גורמים מפוקפקים, ועלינו לבדוק האם באמת נחוץ מאגר ביומטרי. הענקת ארכה נוספת לפיילוט, על אף שלא תוקנ "החשש הוא שטביעות האצבע של כל אחד מאתנו עלולות להגיע לכל מיני גורמים מפוקפקים, ועלינו לבדוק האם באמת נחוץ מאגר ביומטרי. הענקת ארכה נוספת לפיילוט, על אף שלא תוקנ Rating: 0

הגיבו