תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » בחירות 2015 » הבחירות – מכיכר העיר לכיכר הרשת
על כל המפלגות לגלות מה הן מציעות לתעשיית ההיי-טק. צילום: BigStock

הבחירות – מכיכר העיר לכיכר הרשת

מהן הדרכים הנכונות לשימוש בכלים דיגיטליים כדי לשווק את עמדות המועמדים לכנסת בצורה הטובה ביותר? ● חלק א'

מאת 29 בינואר 2015, 17:09 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר גוגל+ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

השימוש בתקשורת הדיגיטלית לקידום מטרות פוליטיות שנוי במחלוקת. מחד, הקולות הפריפריאליים ביותר בזירה הפוליטית התקשורתית מקבלים בזכותה במה. מאידך, שחקנים פוליטיים שאינם דוברים את שפת ה-ווב 2.0 נדחקים לשולי המרחב הזה. כך נוצר "הפער הדמוקרטי"

נוכחותה המתעצמת של רשת האינטרנט היא אחת התופעות הבולטות בעולם בעשור האחרון. מדובר במדיום שנמצא בתהליך עקבי של הרחבת מעגל המשתמשים בו, גידול במספר הפונקציות שהוא ממלא ובמגוון היישומים שהוא מציע לנו. כחלק מכך, "כיכר העיר" הפכה להיות "כיכר הרשת".

כיום, בניגוד למערכות הבחירות בעבר, אי אפשר להסתפק בשימוש בכלים קונבנציונאליים בלבד, כמו שלטי חוצות, כינוסים ופלאיירים. כל פוליטיקאי מבין כי חשוב להיות מודעים לכלי הפרסום החדשים הדיגיטליים הצוברים תאוצה בהעברת מסרי המועמדים בבחירות. עצרות הבחירות הגדולות משנות ה-80, עם הנאומים חוצבי הלהבות של בגין, פרס ושמיר, פינו מזמן את מקומם לפוסטים, תמונות וסרטונים של הפוליטיקאים.

ייחודיות מערכות הבחירות האחרונות, וביתר שאת זו הנוכחית, היא בכך שלא מעט מהמתרחש עבר לזירת ה-ווב 2.0. משכך, גם האזרח מעורב יותר ומביע את עמדותיו ורצונותיו באמצעות סטטוסים, לייקים, בלוגים ותגובות. לא פלא שחלק ניכר מהתקציבים של המועמדים מושקעים בפעילות פוליטית בזירת האינטרנט בכלל וב-ווב 2.0 בפרט. זירה זו הפכה להיות הרבה יותר תוססת ומעניינת ממה שנדמה לנו.

החיבור בין הפוליטיקה לטכנולוגיה

עוד בתחילת שנות ה-70 עמד איתיאל דה סולה פול על הצורך לרתום את טכנולוגיות התקשורת ליצירת קשר יעיל, מקיף ואינטנסיבי יותר בין דמויות ציבוריות לבוחרים, במטרה להפחית את תחושת הניכור ולאפשר לנבחרים להגיב ולהשפיע על הציבור בצורה יעילה יותר. לתיאוריית הדמוקרטיה המקוונת שני מימדים: האחד נוגע לשימוש ביישומי טכנולוגיה כמכשיר להנעת תהליכים חברתיים והשני – בחשיבותה של מעורבות הציבור בתהליכים השלטוניים לצורך חיזוק היסודות הדמוקרטיים של המדינה, ביסוס השלטון ויצירת חברה מעורבת ופעילה יותר.

שרון עמיר, חוקרת בתחום זה, מציינת במחקרה כי הנחות היסוד העומדות בבסיס התיאוריה הזו ראויות לחשיבה מחודשת ולהתאמתן למציאות, תוך תיאום ציפיות בין הח"כים לציבור. היא מנמקת זאת בשימוש הניכר בפלטפורמות המקוונות לצרכי שיווק פוליטי-אישי מתמשך. לטענתה, השיח האינטראקטיבי בין הח"כים לאזרחים כמעט שלא בא לידי ביטוי, הן מפאת העומס המוטל על חברי הכנסת בשל האופי המידי המאפיין את הרשתות החברתיות, הן בשל אופי השיח המתנהל בהן, שהוא לעיתים מתלהם ובוטה, והן בשל הדרך השונה בה הם תופסים את משמעותו של המונח "קשר עם הציבור".

ד"ר איתן לסרי

ד"ר איתן לסרי

ורד אלישר, אף היא חוקרת בתחום, טוענת כי ייחוס השלכות חברתיות-פוליטיות לאינטרנט מאפיין את הגישות הטכנולוגיות לחקר תקשורת ההמונים. על פי גישות אלה, מרגע שאומצה טכנולוגיה חדשה אימוץ רחב היקף בחברה נתונה, מתחיל תהליך בלתי הפיך, וכמעט בלתי נשלט, שבו היא משפיעה על סביבתה. ההשפעה היא מרמת המיקרו עד רמת המאקרו, כך שנוצרים מעגלי השפעה הולכים ומתרחבים ככל שיעמיק השימוש במדיום החדש. רשתות חברתיות יכולות לשמש דוגמה טובה לטכנולוגיה שיוצרת השפעה הולכת וגוברת על סדר היום הפוליטי, התקשורתי וכמובן האישי שלנו.

לדבריו של ד"ר עופר נור, רשתות חברתיות הן התצורה החברתית של עידן המידע בו אנחנו חיים. תקשורת חברתית זו טומנת בחובה יכולת שגשוג חסרת תקדים למי שמבין את המאפיינים הייחודיים של המדיה החברתית ויודע להפיק ממנה את המרב באמצעות יצירת מסרים דיגיטליים, כגון תמונות, סרטונים, אפליקציות ותוכנות אחרות. על אלה שמצליחים להחזיק את השור הדיגיטלי בקרניים כתב ד"ר עמיחי המבורגר: "הגולש מרגיש שהוא, למעשה, יוצר את החדשות ויוצר חשיבה מסוג אחר. יש אנשים שממש בטוחים שהם הכי משפיעים באינטרנט".

עידן האינטרנט וה-ווב 2.0 מאפשרים ביתר שאת את נוכחותם של גורמי משנה במערכת הפוליטית: קבוצות חוץ פרלמנטריות, מפלגות קטנות וארגונים חברתיים. גורמים אלה סובלים מקיפוח כרוני בתשומת הלב של התקשורת הקונבנציונאלית, אך במרחב התקשורת הדיגיטלית קולם נשמע היטב. באמצעות אתרים, רשימות תפוצה ופורומים, מצליחות הקבוצות הללו להישמע, להיראות ולחדור מפעם לפעם ללב סדר היום התקשורתי. גם אם זה לא פתרון כולל, הייצוג המקוון משפר את נוכחותן בתודעה הציבורית באופן משמעותי ביחס לעבר. הנוכחות התקשורתית המוגברת הופכת את שחקני המשנה ללגיטימיים יותר ומחייבת גם את בכירי המערכת הפוליטית להתייחס לעמדות ולטיעונים שהן מעלות.

אולם, השימוש בתקשורת הדיגיטלית לקידום מטרות פוליטיות שנוי במחלוקת. מחד, הקולות הפריפריאליים ביותר בזירה הפוליטית התקשורתית מקבלים במה בזכות האינטרנט והרשתות החברתיות. מאידך, שחקנים פוליטיים שאינם דוברים את שפת ה-ווב 2.0 נדחקים לשולי המרחב הדיגיטלי התקשורתי. כך נוצר מה שד"ר אזי לב און מכנה "הפער הדמוקרטי".

קארן אומנסקי, דוקטורנטית למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב

קארן אומנסקי, דוקטורנטית למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב

נוסף על כך, אם נחזור לשרון עמיר, שחקרה את הנושא באחרונה – היא מציעה לבטל את חוקי התעמולה הקיימים, במטרה ליצור שוויון בין כלל אמצעי התקשורת. כמו כן, לטענתה, בתקופת הבחירות יש להפעיל לצד ועדת הבחירות המרכזית מנגנון דיווח דיגיטלי, תוך מתן סמכויות ענישה מיידיות לוועדה לצורך שמירה על טוהר הבחירות ועל עקרון הבחירות ההוגנות והשוות.

פרופ' קרין נהון, החוקרת את החיבור בין פוליטיקה לטכנולוגיה ואינטרנט בפרט, מספרת שהמרחק בינינו לבין ארצות הברית ואירופה בנושא עדיין גדול מאוד. "הבחירות הקודמות היו אכן בחירות האינטרנט הראשונות בישראל, אבל זה היה יכול להיות הרבה יותר", לדבריה. "אנחנו עדיין משתמשים בזה במינון נמוך יחסית ולא מנצלים את היכולות האמיתיות של הרשת. בארצות הברית, למשל, הרשת מהווה פלטפורמה לדיון מעמיק בנושאים שנמצאים ברומו של עולם, כמו הכלכלה והבריאות. לעומת זאת, אצלנו השיח הרבה יותר שטחי".

בחלק הבא של המאמר נדון בהעברת מסרי הבחירות של המועמדים באמצעים דיגיטליים.

המשך יבוא…

על הכותבים

ד"ר איתן לסרי משמש כמנהל אסטרטגיה ופיתוח עסקי של קבוצת סאנגארד העולמית בישראל. שימש בעבר כיועצם של ראשי הממשלה אריאל שרון ובנימין נתניהו ונחשב למומחה באסטרטגיית הבחירות.

קארן אומנסקי, דוקטורנטית למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, שימשה בעבר בתפקידי ניהול בקמפיינים פוליטיים ועוסקת, בין השאר, בניהול מיזמים באינטרנט ובכלל.

הבחירות – מכיכר העיר לכיכר הרשת Reviewed by on . נוכחותה המתעצמת של רשת האינטרנט היא אחת התופעות הבולטות בעולם בעשור האחרון. מדובר במדיום שנמצא בתהליך עקבי של הרחבת מעגל המשתמשים בו, גידול במספר הפונקציות שהוא נוכחותה המתעצמת של רשת האינטרנט היא אחת התופעות הבולטות בעולם בעשור האחרון. מדובר במדיום שנמצא בתהליך עקבי של הרחבת מעגל המשתמשים בו, גידול במספר הפונקציות שהוא Rating: 0

הגיבו


!!!!