"אנחנו מחפשים חברות שמעניקות ערך לאנושות"

"הדגש אותו אנו שמים בתחרות פרסי האטלס, הוא למצוא ולהוקיר חברות שמעניקות בפעילותן ערך לאנושות. אנו הולכים בדרכה של איין ראנד, שאמרה שיש לחפש דברים שמביאים לשיפור העולם בו אנו חיים, ולכן אנו מביטים על הערך, מה הוא מביא ללקוחות ולמשקיעים, ושהדבר יהיה ניתן לכימות ולמדידה", כך אמר מושיק קוברסקי, יזם היי-טק.

קוברסקי, יזם ואיש עסקים מצליח, שירת בעברו בחיל המודיעין והשתחרר בדרגת רס"ן. עם ארבעה שותפים הוא הקים את ואלור, חברת תוכנה שמספקת פתרונות לשוק המעגלים המודפסים. היא הונפקה ב-2000 ונמכרה ב-2010. כיום קוברסקי מעורב בשני מיזמי היי-טק בתחומים שונים, ומתנדב בשורה של פרויקטים חינוכיים.

"הפרס", ציין, "מהדהד לחזונה של ראנד אודות האטלסים המניעים את העולם. ראנד ראתה ביוצרים וביזמים את מי שנושאים את כלל החברה האנושית על כתפיהם, ולכן קראה לספרה Atlas Shrugged – מרד הנפילים".

פרס האטלס: הוקרה שנתית לסטארט-אפים ישראליים טכנולוגיים פורצי דרך

פרס האטלס מוקיר מדי שנה סטארט-אפים ישראליים שמציגים חידושים משמעותיים בטכנולוגיה, רעיונות או מוצרים ברמה גלובלית. תהליך הבחירה הקפדני כולל ועדת מומחים שמורכבת ממנהלי קרנות הון-סיכון מישראל ומחו"ל, נציגי חברות טכנולוגיה גלובליות ויזמים מנוסים. הוועדה בוחנת ומעריכה מדי שנה מאות סטארט-אפים ובוחרת 15-20 חברות לשלב הגמר. לאחר מכן, הוועדה בוחרת את החברה זוכת פרס האטלס ואת מובילי הקטגוריות, תוך הבטחת הכרה בתרומות טכנולוגיות יוצאות דופן ובמצוינות חדשנית.

כמו כמעט בכל שנה בשמונה השנים האחרונות, גם השנה תיערך תחרות הסטארט-אפים Atlas Award, מיסודו של מרכז איין ראנד. הכרזת הזוכים תיערך בשבוע הבא, ה-6 במאי, בבורסה לניירות ערך בתל אביב. לצד החשיפה של הסטארט-אפים, תקבל הזוכה את פרס פסל האטלס, המוערך בשווי של 100 אלף דולר. לראשונה ישודרו חלקים נבחרים מהטקס גם בטלוויזיה – בערוץ 10 (ערוץ הכלכלה הישראלי), שחבר השנה למוסד כשותף מדיה.

בטקס תשתתף השנה ארין מולן, אשת תקשורת ולשעבר שדרנית של סקיי ניוז באוסטרליה, שאיבדה את מקום עבודתה לאחר שהגנה על ישראל בעקבות הטבח ב-7 באוקטובר. מולן אף תקבל פרס מיוחד "על אומץ ליבה, חוסנה המוסרי ועמידתה לצד ישראל בתקופה קשה זו".

קוברסקי משמש שופט עוד מהתחרות הראשונה, ב-2016, ועומד בראש חבר השופטים מאז 2018. "הגדרנו תנאים לחברות הצעירות המתמודדות בתחרות", אמר. "הן אמנם צעירות, אולם נדרשות ל'קבלות' על הצלחות בגיוס משקיעים ולקוחות, הן צריכות להיות חברות פרטיות, בנות שנתיים עד עשר שנים".

"כבכל שנה", הוסיף ואמר, "הגדרנו חמש קטגוריות למתן הפרסים. השנה בחרנו בקטגוריות: הגנה/סייבר, פינטק, פודטק/אגרוטק, בריאות/מדעי החיים, ותחבורה/חלל. לאחר סינון ראשוני עלו לשלב הראשון 111 חברות מדהימות, הבאות מרקעים מגוונים".

הוא הסביר כי "בשלב זה, השופטים דירגו את החברות המתמודדות לפי מדדי חדשנות, ביצועים, ופוטנציאל מימוש. הכנסנו את כלל הנתונים, עיבדנו אותם, וכך הגיעו לשלב הגמר 15 מתמודדות סופיות. חברות אלו הציגו פרונטלית מול השופטים, ואלה הגישו את דירוגם, ששוקלל לבחירת הזוכות".

"חברי ועדת השיפוט בראשותי", סיכם קוברסקי, "בוחנים חברות הזנק כחלק מחיזוק היזמות בישראל והכרה בחברות, אשר כמה מהן עשויות להיות ה-'טבע' וה-'וויז' הבאות של ישראל".