סקירה: מגרד בגב של מכשירי העילית

מתחילת הדרך של המותג פוקו מבית שיאומי ההבדל בינו לבין סדרת הדגל של החברה היה די ברור. למעשה, המותג הזה נועד להיות מעין שכבת ביניים מסוימת בין השכבה העליונה, של הטלפונים המובילים, לבין סדרת הרדמי שאולי אפשר לומר עליה שהיא עממית יותר – מותג שמציע איכויות שוק ביניים גבוהות יחסית, אבל במחיר יותר נמוך ובתמורה יותר גבוהה.

אבל לפחות בשנתיים האחרונות, הקו הזה היטשטש מאוד, ובהתאם לכך טלפון הדגל הנוכחי של פוקו, POCO F8 Ultra, הוא ממש לא מכשיר שוק ביניים: זהו טלפון שגם אם הוא לא נמצא בשכבה הראשונה לחלוטין של הטלפונים הנוכחיים בשוק, הוא ממש מגרד לה בגב.

ביצועים בנשמתו

שיאומי שילבה ב-F8 Ultra, כראוי לשמו ולמעמדו במשפחה, את Snapdragon 8 Elite Gen 5, המעבד הכי חזק שיש לקוואלקום להציע כיום, אם לא המעבד הכי חזק לשוק הטלפונים בכלל. הוא כמובן לא הטלפון היחיד שמצויד במעבד הזה, אבל נכון לכתיבת שורות אלו, בטבלת הביצועים של אנטוטו – מבחן המדד הפופולארי ביותר כנראה – הוא ממוקם במקום השלישי עם ממוצע ציונים של 3,723,223 נקודות שמקדימים אותו שני טלפונים שמיועדים לשוק המשחקים.

ויותר מכך, זו התוצאה שפחות או יותר קיבלתי בעת שהרצתי את הבדיקה בטלפון במצב מאוזן, כשבחרתי את מצב הביצועים, התוצאה עלתה בעוד כ-70,000 נקודות, והיא טובה יותר מהציון הממוצע של ה-iQOO 15 של אופו, שנמצא במקום השני בטבלה המוזכרת לעיל.

וזה לא רק במבחני העיבוד. גם במבחנים גרפיים התוצאות היו יותר מיפות. למשל במבחן Steel Nomad Lite של 3Dmark הוא הגיע ל-2,802 נקודות עם קצב של 20.76 פריימים לשנייה, כשגרף הביצועים שמלווה את הבדיקות הללו מציג את התוצאה הזו בהפרש ניכר, לטובתו, מממוצע הציונים הגבוה שצבר המבדק.

אז למה לא להגדיר אותו בכל זאת כטלפונים משחקים? כי אין לו מערכת קירור ייעודית, הוא מתחמם קצת מדי בהרצות ארוכות של משחקים איכותיים, ומכיוון שכך אין מספיק יציבות לאורך הזמן.

עזר בעדו

ה-F8 Ultra מגיע עם 16 גיגה-בייט זיכרון עבודה ועם 512 גיגה-בייט זיכרון אחסון מסוג UFS 4.1 ואין, איך לא, אפשרות הרחבת זיכרון. כמות זיכרון העבודה כמובן מסייעת לשיפור הביצועים, אבל לא רק. שיאומי שילבה בטלפון שבב נוסף, VisionBoost D8 שמו, שמסייע בחישובים לצורך תצוגה גרפית מתקדמת יותר עם יכולת, לפי החברה, להציג קצב פריימים לשנייה גבוה יותר בכמה אחוזים, וכל זאת עם צריכה מעט נמוכה יותר של אנרגיה ואפילו עם תצוגה משופרת יותר במשחקים. במבחנים זה כאמור עזר מעט.

סוללה גדולה יחסית בנפח עבודה של 6,500 מילי-אמפר לשעה בהחלט מספקת עבודה טובה, והיא סיפקה במצב מאוזן מבחן שנמשך 20 שעות ועוד 44 דקות בהרצה של מבחן הזמן הקבוע של PCMark ובלי להרגיש במסגרת המבחן הזה, שמייצג עבודה שוטפת עם הטלפון על כל ההיבטים שלו, התחממות מיותרת. הסוללה תומכת בטעינה בהספק גבוה של 100 ואט באופן חוטי, וגם בטעינה אלחוטית בהספק של עד 50 ואט.

וכל זה נמצא מתחת למסך AMOLED בגודל של 6.9 אינץ' – עם בהירות מרבית של 3,500 ניט, קצב רענון של 120 הרץ וברזולוציה גבוהה של 1200×2068 פיקסלים – שמספק תצוגה נהדרת. אחד ההבדלים כנראה ממכשיר דגל "על מלא" הוא שימוש בזכוכית הגנה תוצרת בית ולא בזכוכית מעודכנת של קורנינג.

צילום מרשים, לא מדי

עוד הבדל אולי הוא, שלעומת השימוש בעדשות שמיוצרות באמצעות שיתוף פעולה עם היצרנית האופטית המובילה לייקה, ב-F8 Ultra השתמשה החברה בעדשות שהיא מפתחת, ובשלוש המצלמות מאחור היא שילבה חיישני 50 מגה-פיקסל, שאחת מהן היא מצלמת טלה-פוטו שמספקת זום אופטי יפה מאוד ברמה של 5x. מצלמה זו, כמו המצלמה הראשית, מלווה במייצב תמונה אופטי. מלפנים יש מצלמת סלפי עם חיישן 12 מגה-פיקסל.

החבילה הזו סיפקה תמונות מוצלחות מאוד בכל היבט כמעט, בוודאי בשעות היום, וגם אם חורגים מעבר לזום האופטי, אל תחום העיבוד עם זום דיגטילי, התמונות מרשימות למדי ברמת הפירוט ושעתוק הצבעים – אם כי צילומי התקריב היו מעט פחות טובים, עם קצת מריחות צבע וטשטוש במעבר בין גוונים, אם כי לא בכל תמונה. גם צילומי הלילה לא היו רעים בכלל בניסיונות השונים. בהחלט תוצאות שיספקו היטב את הרוב המכריע של משתמשי הטלפונים.

ומה עוד?

הטלפון הזה מביא עוד משהו מאוד מיוחד לשולחן: שיתוף פעולה עם Bose שהתוצאה שלו היא מערכת אודיו מפתיעה באיכותה. מאחור, מתחת לעיגול מתכתי שעליו כתוב שם השותפה, מסתתר סאב-וופר עצמאי ומשני הצדדים יש רמקולים ליניאריים וסימטריים שתומכים לכל אורך סקאלת הצלילים האנושית. התוצאה מלבבת.

זה כמובן לא יכול להתמודד עם השמע של אוזניות איכותיות בעת שמקשיבים למוזיקה או משחקים, אבל זה יותר משמיש כשרוצים לשמוע מוזיקה, לדוגמה, תוך כדי שעובדים. זה בהחלט בר השוואה לאיכות של רוב הרמקולים השולחניים למחשב, והעוצמה מאוד מספקת. בהחלט חוויה שונה.

הטלפון תומך ב-Bluetooth 6.0 כולל תמיכה בתקן LDHC ו-aptX HD, שמבטיחים העברת מוזיקה באיכות גבוהה לאוזניות מקושרות תומכות, ויש גם תמיכה ב-WiFi 7, ב-NFC ויש גם חיישן אינפרה אדום. מערכת ההפעלה היא אנדרואיד 16, שמעליה הממשק המעודכן HyperOS 3.

ולסיכום: הפתעה לטובה

למרות שהיו לי מעט ספקות לגבי החיבור בין המותג פוקו לתג מחיר גבוה, שעומד על 3,699 שקלים באופן רשמי, ביחס לשוק זהו מחיר שבהחלט מותאם למה שהטלפון הזה מציע, ובעיצוב עם גב הג'ינס שמרגיש כמו בד גם אם הוא מפלסטיק, שעמו הגיע לבדיקה, הוא גם נראה שונה – שזה בכלל טוב.

השאלה האם טלפון בכלל צריך להגיע לרמת מחיר כזו אינה ייחודית כמובן רק ל-POCO F8 Ultra, אבל בהינתן מצב מחירי השוק, הוא מעניק תמורה נאה גם אם משווים אותו למתחרים.