סטארט-אפ שנולד מהצורך למצוא עבודה – ופותח בלי לימודי ליבה

אחד הדברים הכי קבועים בשוק התעסוקה הוא העבודות הזמניות: דומה שכמעט כולנו היינו בשלב בחיים שבו חיפשנו עבודה כדי לחסוך לטיול לחו"ל או לשכר דירה, להכניס קצת כסף כסטודנט או להרוויח עוד קצת בעבודה משנית.

בין אם מלצרים באירועים או במסעדות, עובדי משק בית, מורים לשיעורים פרטיים או בייביסיטרים – העובדים הזמניים הם דבר שעושה רושם שלעולם נצטרך. נכון שמהפכת ה-AI תייתר חלק מהמקצועות האלה, אבל מומחים מעריכים שהיא תייצר עבודות זמניות חדשות, בפרט כאלה שיעשו עובד אנושי ועובד בינה מלאכותית ביחד. מנגד, חלק מהמשרות הזמניות לא נמצאות בסיכון, כי הן עבודות פיזיות.

רוב העבודות הזמניות לא דורשות כישורים מיוחדים. לכן, הן מושכות אליהן גם אוכלוסיות שאין להן תואר אקדמי או שלא למדו לימודי ליבה, למשל חרדים. אחד מהם הוא יעקב וייס, בן 24, נשוי + שני ילדים. לפני כשנתיים הוא היה צריך השלמת הכנסה והתקבל לעבודה באירועים בשעות הערב. שם הוא התוודע לצורך של מעסיקים במציאת עובדים מזדמנים, ובהמשך גם לצד השני של התופעה הזאת – העובדים שמחפשים את המשרות הללו. מזה נולד לו הרעיון להקים את ג'ובטודיי (Job2Day) – סטארט-אפ קטן, שפיתח אפליקציה שמאפשרת למועמדים לעבודה זמנית למצוא עבודה ולמעסיקים למצוא עובדים.

וייס נעזר לפיתוח האפליקציה באקסלרטור WeCcelerate ובחברת כוח האדם ל.מ. משאבי אנוש, וכבר יש לג'ובטודיי 3,000 משתמשים, ולקוחות כגון פיצה האט, קפה אילנ'ס, רשת ההפעלות לגני ילדים תנופה למטרה ועוד. עיקר המשרות המוצגות באפליקציה נמצאות באזור המרכז, אם כי וייס לא מגביל את המוצר שלו לחלק מסוים של המדינה.

ג'ובטודיי. צילום: יח"צ

ליזום ולנהל מוצר בלי ידע בסיסי

כבוגר של החינוך החרדי, וייס ביצע את כל התהליך – מהרעיון, עבור בפיתוח ובהעלאת האפליקציה לפרודקשן, ועד לפעילויות השיווק והמכירה – ללא לימודי ליבה ועם היכרות מוגבלת של עולם התעסוקה. "באתי לאקסלרטור בלי ידע מוקדם. סיפרתי לאנשיו על הבעיה ועל הפתרון שאני רוצה לפתח. הם הסבירו לי איך כדאי לי להתחיל ומה כדאי לי לעשות: להתחיל ביישוב או אזור מסוים, להציע לעובדים והמעסיקים הפוטנציאליים פלטפורמה לתעסוקה שמתאימה להם ולבדוק איך זה עובד איתם. אנשי האקסלרטור פיתחו עבורי את הבסיס של האפליקציה, אחר כך לקחתי חבר מתכנת, שעד היום עובד הוא איתי", אמר.

ג'ובטודיי. צילום: יח"צ

"כדי להכניס את המועסקים הפוטנציאליים לתוך האפליקציה, פניתי לסטודנט באוניברסיטת תל אביב, וביקשתי ממנו לפרסם בקבוצת סטודנטים מחפשי עבודה. 100 איש נרשמו, והוצגו להם באפליקציה משרות", הוסיף וייס.

לדבריו, "בהתחלה זה היה קצת מורכב, כי הבנתי שהמעסיקים לא יכולים לקחת כל אחד מעכשיו לעכשיו, אלא יש צורך בראיון עבודה. אלה דברים שאני פחות מכיר מהסביבה הטבעית שלי. בהמשך נתקלנו בבעיות נוספות, ובכל פעם הוספנו ושיפרנו פיצ'רים".

איך בן אדם בלי לימודי ליבה, ללא ידע בסיסי במתמטיקה ואנגלית, מצליח להתמודד עם פיתוח וניהול אפליקציה?
"עשיתי הרבה טעויות. אנשים ניצלו את העובדה שאני לא מגיע מהתחום ואין לי לימודי ליבה, וגרמו לי להוציא כסף במקומות לא נכונים. במשך הזמן למדתי מונחים ושפות פיתוח שלא הכרתי, הרבה מזה בעזרת AI. היו לי המון שאלות וישבתי שעות עם כלי הבינה המלאכותית כדי לקבל את התשובות עליהן – הצרכים, הפיתוח, העלויות ועוד. עשיתי ניסוי וטעייה. גם כיום אני לא יודע לתכנת, אבל אני יודע לנהל את המוצר טוב".

"ליזום זה בנשמה אצלי"

"התחום של ניהול מוצר מדבר אליי", הוסיף וייס, "וכך גם תחום הסטארט-אפים. ליזום זה בנשמה אצלי, קשה לי להאמין שאפסיק ליזום. תחום ההיי-טק מאוד מעניין אותי מהפן היזמי, גם הצד הקשה ועם הסיכונים. זה מאוד כיף, כי אתה רואה שיש התקדמות – וזה מדהים".

לדבריו, "הצד הטכנולוגי, פיתוח האפליקציה, הוא החלק הקצר והקטן. כדי לממש יוזמה כמו שלי, תמיד יש צורך בדחיפה קדימה, בשיווק ובשיתופי פעולה. אלה הדברים הקשים בתהליך הזה, והם יקבעו אם הרעיון שלך יצליח או לא".

בהמשך פרש וייס מניהול החברה – בחודש שעבר מונתה כמנכ"לית שלה יעל נגר צורי, בעלת ניסיון בתפקידי ניהול עסקי בין היתר באינטל, אולם הוא עדיין מעורב בה מאוד. כך או כך, המקרה שלו מוכיח שני דברים: את הצורך בלימודי ליבה, כדי שיהיו לכמה שיותר חרדים את הכלים הבסיסיים להשתלב בשוק העבודה בכלל ובהיי-טק בפרט, אבל גם שניתן להקים סטארט-אפ גם בלעדיהם. אמנם, לא כל אחד יכול לעשות את זה, ורצוי מאוד להגיע לפיתוח ויזמות עם ידע בסיסי, אבל זה אפשרי – בעזרת אקסלרטורים וארגונים, ייעודיים לציבור החרדי או לא, רצון טוב וראש יזמי.