מספר הסטארט-אפים שנסגרים בישראל נמוך בהרבה ממה שחושבים

ההערכה הרווחת בענף, שמגובה בנתונים, היא שכמעט כל חברות הסטארט-אפ הישראליות נסגרות, בסופו של דבר. מחקר שפרסמה היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, גוף המחקר המוסמך בישראל, מראה נתון אופטימי בהרבה.

נתונים שפרסמו בעבר גופים כגון IVC מראים ש-90%-95% מחברות ההזנק הישראליות מפסיקות את פעילותן. לעומת זאת, לפי הלמ"ס, מתוך 10,157 הסטארט-אפים שקמו במדינה בין השנים 2011 ל-2024, מספר החברות שנסגרו עמד על 5,740, שהן 57%. רוב הסטארט-אפים שנסגרים עושים זאת בין שנתיים לחמש שנים לאחר הקמתם. שיעור החברות שנפתחו בין 2003 ל-2024, עברו את שלב הסטארט-אפ והגיעו לבשלות עומד על 22%.

אחוז הפתיחות והסגירות של חברות הזנק מתוך סך החברות הפעילות לפי תחום פעילות. מקור: למ"ס

כמה חברות סטארט-אפ יש בישראל?

הדו"ח של הלמ"ס הוא מסמך מקיף על אומת הסטארט-אפ בין השנים 2011 ל-2024. על פי הנתונים, ב-2024 פעלו בישראל 4,493 חברות הזנק – עלייה שנתית ממוצעת של 2% לעומת 2011.

גל הפיטורים בהיי-טק, שאירע (גם) ב-2024, השפיע גם על הסטארט-אפים: מספר השכירים בחברות הללו ירד בין 2023 ל-2024 ב-13% ועמד על 32,400. לעומת זאת, השכר שלהם עלה באותה התקופה ב-4% ועמד על 27,200 אלף. השכר של עובדי הסטארט-אפים היה ב-2024 יותר מכפול מהשכר הממוצע במשק, אולם נמוך בכ-15% ממה שהשתכרו באותה השנה שכירים בהיי-טק באופן כללי – 31,900 שקלים.

כצפוי, למרבה הצער, רוב גדול – 74% – מהסטארט-אפים ו-80% ממשרות השכיר מרוכזים בתל אביב ובמרכז.

מהם תחומי הפעילות הבולטים?

כרבע מכלל הסטארט-אפים – 1,048 – עוסקים ביישומים לתעשיות ולעסקים. זהו גם תחום הפעילות שבו יש את מספר חברות ההזנק הרבות ביותר. אחריו ניצבים הסטארט-אפים בתחומי מדעי החיים (958) והסייבר (412). כלומר, פחות מ-10% מחברות הסטארט-אפ מאומת הסייבר אמנם עוסקות בסייבר. חברות הפינטק נמצאות מעט לאחר מכן, עם 402 סטארט-אפים. התחום שבו מספר החברות הצעירות הוא הקטן ביותר הוא מוליכים למחצה, עם 38 בלבד.

ב-2024 העניקה רשות החדשנות מענקים ל-812 חברות סטארט-אפ, כדי שלא ייסגרו בגלל המלחמה בעזה והשלכותיה. התחום עם המספר הגדול ביותר של חברות שקיבלו מענקים אז היה מדעי החיים (312), כשלאחר מכן חברות הטכנולוגיה התעשייתית (105). אלה גם החברות שקיבלו את הכספים הרבים ביותר – 270 מיליון ו-105 מיליון שקלים, בהתאמה. חברות הסטארט-אפ בתחום הביטחוני נמצאות במקום האחרון: שבע חברות קיבלו מענקים בסך כולל של ארבעה מיליון שקלים בלבד. 35 סטארט-אפי סייבר קיבלו ביחד 29 מיליון שקלים. סך המענקים שחילקה רשות החדשנות בין 2022 ל-2024 עמד על 2.1 מיליארד שקלים.

גיוסי הון לפי סוג גיוס, 2022-2024. מקור: למ"ס

כמה כסף הסטארט-אפים גייסו?

סך גיוסי ההון של הסטארט-אפים עלה בין 2023 ל-2024 ב-18% ל-11.8 מיליארד דולר, לעומת צניחה של 51% בשנה קודם לכן. הסכומים הגדולים היו של חברות בשלבים מאוחרים, והן גם רשמו את העלייה השנתית הגדולה ביותר – של 70%.

חברות בשלות ומספר משרות שכיר, 2011-2024. מקור: למ"ס

הלמ"ס פרסמה נתונים גם על חברות בשלות – כלומר לא חברות סטארט-אפ, אלא כאלה שכבר החלו בתהליכי ייצור של המוצר שלהן. מספרן ירד ב-2024 מ-3,241 ל-3,027, וכך גם משרות השכירים בהן, שקטנו מ-130,184 ל-126,913. יותר משליש (35%) מהחברות הבשלות היו בתחום הביטחוני.

ב-2024, כ-14% מהסטארט-אפים ומהחברות הבשלות הוגדרו "מהירות צמיחה" (HighGrowth), כאשר כ-11% מתוכן הוגדרו כ-"איילות" (Gazelles).

יצוין כי הנתונים של הלמ"ס לא כוללים חברות הזנק שטרם נרשמו במע"מ ובמוסד לביטוח לאומי. כמו כן, על פי הדו"ח, במקרים רבים, סטארט-אפים שומרים על סודיות לגבי הטכנולוגיה שלהם. לכן, קיימת הנחה כי יש הטיית חסר עבור השנים האחרונות של בסיס הנתונים של הלשכה, ובפרט עבור השנה האחרונה (2024). בלמ"ס אומרים כי "עם קבלת מידע חדש על החברות החסרות בהמשך יתעדכן בסיס הנתונים עבור השנים הקודמות, ובמיוחד עבור השנים האחרונות".