הישראלים משתמשים הרבה בכלי AI – אבל לא סומכים על התוצרים שלה

הישראלים מאמצים בברכה את הבינה המלאכותית, אבל עם חששות – כך עולה מדו"ח האינטרנט השנתי של בזק, שהחברה פרסמה היום (ד').

הנתונים מראים שכמעט כולנו (92%) משתמשים לפחות בכלי בינה מלאכותית אחד, וישראלי ממוצע משתמש בכשלושה כלי AI. חמישית מאתנו משלמים דמי מנוי לפחות לאחד מהם. לעומת זאת, שני שלישים מהישראלים לא מצליחים להבחין האם טקסט או תמונה נוצר.ה על ידי אדם או מכונה, ו-71% מעוניינים שהחומר שנוצר על ידי בינה מלאכותית יהיה מסומן – מה שקורה כיום רק בחלק מהאתרים. 84% אף סבורים שצריך להטיל רגולציה על התחום.

כלי ה-AI שבו הישראלים משתמשים הכי הרבה הוא עדיין ChatGPT, אם כי ג'מיני, קנבס וקלוד נושפים בעורפו.

כמו שהיה לאורך תקופה בכל הנוגע לאינטרנט, סוגיית הפרטיות מטרידה את הישראלים גם כשזה מגיע לבינה המלאכותית: 59% מאתנו נמנעים מלשתף מידע אישי עם ה-AI, חצי חוששים לשתף פרטי אשראי ו- 14% מבני הנוער חוו מקרה שבו ה-AI עשתה שימוש לרעה במידע ששיתפו. אפרופו בני נוער, 35% מהישראלים סבורים שמערכת החינוך לא מעודדת תלמידים להשתמש ב-AI ומפספסת את המהפכה.

44% מאתנו מביעים חוסר אמון במידע שמתקבל מה-AI ומעל מחצית (57%) פחות סומכים על המידע ברשתות החברתיות מאז כניסת הבינה המלאכותית. אצל בני נוער מדובר ב-70%. כדי להתמודד עם בעיית האמון, 78% מהישראלים, לפחות על פי הסקר, מבקשים מה-AI לראות את המקורות שעליהם היא התבססה, 63% בודקים את המידע במקור נוסף, כגון גוגל, ו-27% מבקשים מהבינה המלאכותית לבדוק את עצמה.

אימוץ מהיר יותר מאשר של ווטסאפ והאי-קומרס

מהפכת הבינה המלאכותית פרצה לחיינו בסערה לפני כשלוש שנים עם ChatGPT, ומאז מחוללת שינויים רבים בתעשיות שונות, ובחיים שלנו באופן כללי. מדובר באחד מקצבי האימוץ המהירים בהיסטוריה, אם לא המהיר ביותר, והוא לא פוסח גם על המשתמש הישראלי. לשם השוואה, לווטסאפ נדרשו כ-10 שנים כדי להגיע לנתון דומה לזה שה-AI הגיעה אליו בתוך שלוש שנים, והאי-קומרס הגיע אליו רק לאחר כשני עשורים.

נתון מעניין מראה שרבים חשים שה-AI מבינה אותם יוצר מאשר חברים ובני משפחה. בקרב צעירים, הנתון מגיע לפ-38%. יותר מחמישית (21%) מבני הנוער אף מפתחים רגשות לכלי הבינה המלאכותית.

ה-AI תופסת בהדרגה מקום גם בתחום הרפואי: 38% מהציבור קיבלו בשנה החולפת לפחות עצה רפואית אחת מהבינה המלאכותית, לעומת 19% בלבד ב-2024. מדובר בעלייה של פי שניים בתוך שנה אחת בלבד. 29% מהבוגרים ו-59% מבני הנוער פונים לבינה המלאכותית כדי לקבל עצות גם בתחום הרגשי. עם זאת, 30% מהבוגרים ו 37% מבני הנוער נכוו מקבלת עצה אישית מה-AI שהתבררה כשגויה.

שוק העבודה: אי ודאות לצד אופטימיות פרקטית

אחד החששות הבולטים ביותר מה-AI הוא שהבינה המלאכותית תחליף עובדים בני אנוש. החשש הזה לא פוסח על הישראלים: 57% מאתנו סבורים שה-AI גורמת לאנשים לאבד משרות ו-55% מעריכים שמספר המשרות הכולל יצטמצם. 27% חושבים שכמות המשרות לא תשתנה אך אופי התפקידים כן, ו-9% מצפים לגידול במספר המשרות. מנגד, נתון אופטימי ומפתיע במיוחד הוא ש-76% מאמינים שהבינה המלאכותית תוכל לעזור להם למצוא עבודה חדשה.

ה-AI – במקום העובדים או לצידם? צילום: Summit Art Creations, ShutterStock

בהמשך לכך, כאשר בוחנים את תחומי העיסוק השונים, מתברר כי רמות החשש לא אחידות. התחום שבו החשש לשינוי מהותי במשרות או להפיכתן למיותרות הוא ענף הבנקאות והפיננסים, עם 43% מהעובדים שסבורים שזה מה שיקרה. לאחר מכן נמצאים תחומי שירות הלקוחות עם 36%, ההיי-טק עם 26%, ההוראה והחינוך עם 16% ותחום המכירות עם 14%.

ה-AI מחליפה בהדרגה גם יועצי קריירה – חמישית מהישראלים משתמשים בה כדי לקבל עצות בתחום זה, ואפילו עורכי דין – כמעט חמישית מאתנו קיבלו בשנה החולפת לפחות עצה משפטית אחת מכלי הבינה המלאכותית. בנוסף, כשני שלישים (64%) נעזרים בכלי ה-AI לקניות, ו-43% ו-59% מחפשים ב-ChatGPT ודומיו דילים.

65% מהישראלים מדווחים שהשימוש ב-AI מגביר את היעילות שלהם, בקרב 68% גברה תחושת הסקרנות והרצון ללמוד, והיא מחזקת את הידע של העולם של 72% מהישראלים. 44% אף ציינו שהיא מגבירה את תחושת הביטחון עצמי שלהם. במקביל, ה-AI מעצימה התנהגויות ותחושות שליליות: 53% מבני הנוער ו-37% מהבוגרים מסרו שהיא הפכה אותם לפחות סבלניים, 30% מבני הנוער ציינו שה-AI פוגעת בחשיבה העצמאית והביקורתית שלהם, 52% טענו שהיא הפחיתה את היצירתיות שלהם ושני שלישים מרגישים שהם נעשו עצלנים יותר בעקבותיה. כשליש מהציבור חוששים שהבינה המלאכותית תביר לשחיקה בכישורים האנושיים.

האם ה-AI מחליפה את הרשתות החברתיות?

נתון מעניין מראה שאצל מחצית מאתנו, השימוש בבינה מלאכותית בא על חשבון זמן הגלישה באתרים ואצל 35% – על חשבון הרשתות החברתיות. שליש מהישראלים משתמשים יותר בה – ופחות בשירותי סטרימינג ו-וידיאו.

הישראלים בעלי העסקים הקטנים מבינים גם את התרומה של הבינה המלאכותית לביזנס שלהם: קרוב למחצית (46%) כבר עובדים עם AI וכמעט חמישית (18%) משלמים על שירות בינה מלאכותית כזה או אחר.

סמארטפון ראשון בגיל 6. צילום: ג'מיני

סמארטפון בכיתה א’, AI בכיתה ד’

נתון אופטימי משהו מראה שכרבע מאתנו מעידים שה-AI הופכת אותם להורים טובים יותר. עם זאת, ולמרות האזהרות מההשפעות הרעות של הסמארטפונים, זה לא מפריע להורים הישראלים לתת לילדים שלהם טלפון חכם כבר בגיל שש. זה הגיל שבו הילד הישראלי הממוצע מקבל את הסמארטפון הראשון שלו. הגיל הממוצע לשימוש ראשון בכלי AI הוא 10. שיעור השימוש של ילדים בני 7-12 בכלי בינה מלאכותית הוא 57% – מה שממחיש ש-"דור ה-AI" פעיל בתחום עוד לפני גיל חטיבת הביניים.

מה לגבי העתיד?

בתוך שנה, הן ההתלהבות והן הדאגה ש ל הישראלים מה-AI התחזקו: שיעור המתרגשים עלה מ-26% ל-40% ושיעור המודאגים – מ-30% ל-41%. במילים אחרות, ככל שהשימוש בבינה מלאכותית מתרחב, הרגש הציבורי מקצין – לשני הצדדים.

הדואליות הזו נמשכת גם ביחס לעתיד: מצד אחד, 79% מהישראלים מודאגים מניצול לרעה של הטכנולוגיה בידי גורמים עוינים ו-61% חוששים שהתפתחות מהירה מדי עלולה לסכן את האנושות בטווח הארוך. מהצד השני, 41% מאתנו מאמינים שהיתרונות של ה-AI יגברו על החסרונות, ו-36% סבורים שהיא תוביל את האנושות לעתיד חיובי.

הדו"ח שפרסמה בזק מבוסס על סקר שנערך בקרב 4,750 ישראלים בגילאי 13 ומעלה, בשיתוף מכון המחקר קנטר ישראל.

ניר דוד, מנכ"ל בזק, אמר כי "דו"ח האינטרנט משקף את המגמות שאנחנו הראשונים לאמץ – מהאצת קצב האימוץ של כלי AI ועד לשינויים בהרגלי הגלישה והצריכה של הציבור. אנחנו מציבים זרקור על ההשפעות החברתיות והעסקיות של הטכנולוגיות החדשות, כדי להבטיח שהציבור והמשק הישראלי ייהנו מהיתרונות שלהן ויהיו ערוכים לאתגרים".