הממשלה תחבר את כל ה-IT שלה למערכת מידע אחת

"המטרה שלנו היא לבנות מערכת IT אחת, שתחבר את כל המערכות של משרדי הממשלה, ביניהם ובתוכם. זו משימה שמערך הדיגיטל לקח על עצמו לשנה הבאה. כבר התחלנו במהלך הזה. הדרך עוד ארוכה, אבל אנחנו בכיוון הנכון", כך אמרה שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי, בראיון לאנשים ומחשבים לרגל ראש השנה.

לב עמי מסכמת בראיון את השנה החולפת בתקשוב הממשלתי, ומסבירה שחלק ניכר מהמאמץ של מערך הדיגיטל השנה הוקדש למלחמה עם איראן, שבמהלכה הוא סיפק את הפלטפורמה הטכנולוגיות שאפשרה לרשויות הציבוריות לעבוד בצורה משותפת ולסייע לתושבים שנפגעו. כמו כן, היא מדברת על מידת המוכנות של ממשלת ישראל לבינה המלאכותית ועל המעבר של משרדי הממשלה לענן.

איך את מסכמת את השנה מבחינתכם?
"זאת הייתה שנה מאתגרת ומלאת התמודדויות, בעיקר בהיבטים של תפקוד בזמן חירום. אחת הפעילויות המרכזיות שלנו השנה הייתה במהלך המלחמה עם איראן, שבה עולם הדיגיטל שיחק תפקיד מרכזי בהתמודדות של הממשלה ושל הצד האזרחי, בשונה ממה שהיה במלחמה בעזה. כמו כולם, לא ידענו מראש שהמלחמה עם איראן הולכת לקרות, ועדיין, נדרשנו לתת מענה דיגיטלי לכל התהליך, שמחבר בין הגורמים השונים שאמורים לטפל בתושבים ולסייע להם: הרשויות המקומיות, משרדי הממשלה, רשות המיסים, קרן הפיצויים ועוד.

הצלחנו להעמיד את המערכת בתוך יומיים, כי התבססנו על פלטפורמה שפיתחנו במלחמה בעזה. מה שהיה צריך הוא להתאים אותה לתהליך החדש. הפלטפורמה נתנה תמונת מצב מבחינת נתונים על מה שקשור להיבט האזרחי של החירום. זאת, יחד עם המערכת המשודרגת שיבולת 2.0, ששיפרנו את יכולות ה-GIS שלה, וגם היא סייעה לטיפול בתושבים שנפגעו".

טילים איראניים שנורו על תל אביב במלחמה האחרונה. צילום: ShutterStock

מה את חושבת על דו"ח מבקר המדינה, שמתח ביקורת חריפה על התפקוד האזרחי של הרשויות במלחמה?
"הדו"ח מוכיח שכשאין כלי עבודה נגישים ואין מספיק דיגיטל, לא משנה איזו החלטה ארגונית תתבקש לבצע – כנראה שזה לא יעבוד. האתגרים הדיגיטליים במהלך המלחמה היו חוצי משרדים, ואלה היו אתגרים שאף אחד בעבר לא נדרש אליהם. בכל אחד מהגופים יש מערכות טובות, אבל החיבור ביניהן ובין המערכות של משרדי הממשלה הוא האתגר.

המטרה שלנו לשנה הבאה היא להקים מערכת אחת שתחבר את כל המערכות של משרדי הממשלה. זה מאוד קשה, כי צריך לבנות תפיסת פתרון שהיא הוליסטית, שמשלבת את כלל הגופים, כדי להביא את כולם לשולחן אחד".

מה תפיסת העולם שאתם פועלים לפיה?
"אנחנו פועלים לפי תפיסת עולם שאומרת דיגיטל הוא הגשר שמחבר בין כל המערכות, שצריכות לעבוד ביחד. החזון הוא שבסוף תהיה מערכת אחת, שתחבר בין כולם – אבל זה עוד רחוק, אנחנו עדיין לא שם".

איפה משרדי הממשלה עומדים במה שקשור לענן?
"תהליך התכנון הכולל של המעבר לענן החל לפני כשנה וחצי, בעקבות החלטת הממשלה, שהיתוותה את מפת הדרכים העננית. בכל משרד נבנה צוות מוביל ענן, בהשתתפות הגורמים העסקיים הבולטים בו ובהובלת המנכ"ל או משנה למנכ"ל. יושבים בו המנמ"ר, מוביל דיגיטלי אם יש, סמנכ"ל השירות וסמנכ"לים עסקיים. הם ממקדים את היעדים והתהליכים – בשלב הראשון של התהליך מבלי להתייחס לטכנולוגיה, אלא דנים בשאלה איפה המשרד יהיה בעוד חמש שנים ומה הם רוצים לשנות, ואז עוברים לנושא הענן. זה מתקיים בהרבה משרדים ויש שיתוף פעולה מדהים בין הגופים השונים בהם".

כמה גופי ממשלה כבר החלו בתהליכים אלה?
"45 גופים כבר נמצאים בתהליכים הללו – כל משרד בהתאם לגודלו ולמאפיינים שלו. יש משקל גדול לשיקול במה הענן יסייע למקבלי השירותים, וכולם עובדים לפי החזון של הליכה לקראת ממשלה חכמה.

נקודה נוספת שאנחנו נוגעים בה היא מיפוי של תהליכים שדומים בכל המשרדים, כמו תהליכי רישוי. במקום לבנות תהליך רישוי בכל משרד אנחנו בונים רכיבים משותפים, תוך התאמה לצרכים של המשרד הספציפי. זה תהליך מהיר יותר. הכול נעשה לפי תהליכי העבודה במשרדים, כי אנחנו לא רוצים להיות גורם שעוצר את ההתקדמות, אלא למקסם את היתרונות של כל משרד ואת היתרונות למומחיות בעולמות מסוימים. אנחנו מתכננים את התהליכים ביחד עם המשרדים ומממשים אותם בצורה אג'ילית".

עד כמה אתם קרובים למימוש החזון הזה?
"אנחנו תלויים בהשפעות תקציב המדינה. כרגע אין לוח זמנים סופי לאישור תקציב המדינה ל-2026, ואם הוא לא יאושר עד סוף השנה נעבור לתקציב המשכי, שהוא מוגבל מבחינת היכולת לבצע דברים. המשימה שלנו היא לסיים את התכנונים וההתקשרויות עד סוף 2025, עד כמה שניתן, והציפייה שלנו היא שכל משרד ממשלתי ינצל עד כמה שאפשר את התקציב הרלוונטי שלו לשנה זו".

בממשלה ממשיכים לממש את המעבר לענן. צילום: ShutterStock

בכל שנה מפורסם המדד של השירות הממשלתי לפי משרדים, ותמיד יש מספר משרדים בתחתית הטבלה, עם רמת שירות גרועה במיוחד. מה אתם עושים כדי לשפר את זה?
"על פי החוק, המדינה מחויבת להתחיל לספק שירותים דיגיטליים במשרדי הממשלה עד סוף 2025. יש יחידה בתוך מערך הדיגיטל שאחראית על שיפור השירות ותפקידה לדאוג ליישם את החוק, ואנחנו מחויבים לדווח לממשלה על יישומו. התפקיד שלנו הוא לעזור למשרדים להפוך את כל השירותים המרכזיים לדיגיטליים. אנחנו רוצים לתת כלים שיאפשרו לעשות את זה יותר מהר ויותר טוב".

זה דבר שמדברים עליו כבר שנים. למה עד היום זה לא קרה? מה או מי מנעו מהמשרדים לעשות זאת?
"לא הייתי אומרת שמשהו מנע מהם. זה דורש הרבה השקעה, פוקוס ניהולי ומיקוד עסקי. למרות הביקורת שנשמעת מדי פעם, ואני מכירה אותה, בממוצע הכללי אנחנו במצב טוב. אנחנו משפרים כל הזמן את היכולת למדוד את השירותים הדיגיטליים ולשפר אפשר, וההשקעות בתחום זה מתחילות לתת את הפירות.

כאן באה לעזרתנו הבינה המלאכותית. היא מאפשרת לייצר טפסים בקלות, מבלי הצורך להידרש למפתח. השיטה שלנו היא של פיתוח בשירות עצמי. זה מגדיל את עצמאות המשרדים ומקטין את התלות שלהם בגורם מרכזי. זה מכפיל כוח ביכולת להאיץ את המעבר לשירותים דיגיטליים במשרדי הממשלה".

אם ב-AI עסקינן, מה דעתך על המסקנות המאוד לא מעודדות לבדיקת מוכנות הממשלה לתחום?
"ראשית, הבינה המלאכותית היא הגורם שמשנה את כללי המשחק. זאת מהפכה שמתקדמת מהר מאוד, בשונה ממהפכות דיגיטליות קודמות. אנחנו מבינים את הפוטנציאל שלה והמודלים הבסיסיים קיימים בממשלה. אני לא יכולה להעריך כמה זמן ייקח לנו לצמצם את הפערים. יש לא מעט חששות של הזיות AI וערבוב מידע, ואלה בעיות לא פתורות. האתגר שלנו הוא לשלב את הבינה המלאכותית בתוך התהליכים העסקיים של הממשלה, לחשוב על התהליכים האלה מחדש – ובצורה חיובית.

כבר קיימים יישומים של AI בעולם השירות במוקדים של משרדי הממשלה. יש בוטים חכמים, שיודעים לתת מענה ממוקד ומהיר לפונים. אנחנו בונים כעת את היכולות האלה אצלנו, במערך הדיגיטל כולל במוקד שלנו, שהוא קו ראשון לשירותים הדיגיטליים של הממשלה. הבינה המלאכותית מצמצמת עלויות ומאפשרת לנו לתת שירות 24/7".

בהדרגה, הבינה המלאכותית מיושמת גם בממשלה. צילום: ShutterStock

האם יש חששות של עובדים בממשלה שהבינה המלאכותית תחליף אותם?
"אני לא חושבת שנצטרך פחות עובדים, אבל אני כן חושבת שנצטרך שינוי בתמהיל המקצועות ובהכשרה המקצועית של העובדים – ואנחנו משקיעים בזה המון. באופן כללי, יחסית לממשלת ישראל, אנחנו מתקדמים מהר בתחום. נכון שיש מגזרים במשק שמתקדמים ב-AI מהר יותר מאתנו, כמו מגזר ההיי-טק, אבל יש גם כאלה שפחות".

לסיכום, מה את מאחלת לשנה הבאה?
"אני מאחלת לנו חוסן, כדי לממש את המשימות, שמאתגרות את כולנו בחזית הלאומית ובעולם כולו. אני אופטימית".