איך ה-AI יכולה להביא ליצירת פתרונות SaaS טובים יותר?
אביתר אדרי, מייסד משותף וסמנכ"ל הטכנולוגיות של LetsAI, דיבר על כך בכנס של Lynx מבית אנשים ומחשבים, והציג תרחישים אפשריים להשפעת הבינה המלאכותית על עולם התוכנה כשירות
כיצד הבינה המלאכותית יכולה להשתלב בעולמות התוכנה כשירות (SaaS) ולהביא ליצירת פתרונות טובים יותר? שאלה זו עמדה במרכז הרצאתו של אביתר אדרי, מייסד משותף וסמנכ"ל הטכנולוגיות של LetsAI, בכנס של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה בבורסה בתל אביב.
אדרי, שמנחה תוכנית בערוץ הכלכלה (ערוץ 10), העיד על עצמו כי "אני מאוד אוהב GenAI, אבל, על אף שיש בשם החברה שלי את האותיות AI, אני לא שגריר של בינה מלאכותית".
"עולם התוכנה כשירות של האתמול היה טוב, אבל היה מאוד קשה לעשות בו שינויים, לזוז ימינה ושמאלה", ציין. "או אז הגיעה הבינה המלאכותית, וכל הארגונים והשירותים קיבלו בוסט, כולל תחום ה-SaaS. שילוב של AI מאפשר לעשות דברים הרבה יותר מהר, להפוך אוטומציות להרבה יותר מהירות, לעבוד עם סוכנים וליצור אינטראקציה אישית יותר. אנחנו, ב-LetsAI, מציעים אופטימיזציית AI לארגונים ושילובה בצורה יותר מושכלת ובטוחה".
הדוגמה הרעה של קלרנה
לדברי אדרי, הפוטנציאל של ארגונים להסתייע בבינה מלאכותית כדי ליצור פתרונות SaaS טובים יותר יכול להתממש על ידי מימוש של שלושת ה-Bים: Balance (איזון), Boost (הגברה) ו-Build (בנייה). "ב-Build", אמר, "הכוונה היא למתן מענה ל-'כאבים' הארגוניים, ב-Boost – להגברת התפוקה, וב-Balance הכוונה היא לכך שצוותים חכמים וקטנים יכולים לעשות עבודה שבעבר היו עושים צוותים גדולים".
כדוגמה ל-מה לא לעשות הביא אדרי את ענקית הפינטק קלרנה, שלמקרה שלה הוא קרא "סיפור סינדרלה שהפך לסיפור אימה". הוא ציין כי "המנכ"ל רצה להיות שפן הניסיונות של ה-GenAI. קלרנה התחילה שלב סוכני AI עוד לפני שזו הפכה למילת באזזז. החברה טענה שהסוכן יכול לקצר את זמני המענה מ-11 לשתי דקות ולעשות עבודה של אנשים רבים, וכולם שם היללו אותה. החברה פיטרה 60% מהעובדים, כי היא חזתה שהבינה המלאכותית תטפל ב-75% מהפניות. אלא שאז, לקוחות החלו להתלונן, וקלרנה הבינה שהיא צריכה לגייס מחדש את כל האנשים שהיא פיטרה. ניתן ללמוד מהמקרה הזה שהבינה המלאכותית היא אחלה מילת באזזז, אבל לא מילת קסם".
חמישה תרחישים אפשריים להשפעת ה-AI על ה-SaaS
אדרי ציין שלל נתונים: 70% מחברות התוכנה כשירות ממנטזות (עושות מוניטיזציה) בינה מלאכותית או בוחנות את זה; קשה לגייס מומחי AI – מה שמעלה את פוטנציאל סיכוני האבטחה לארגון, משום שעל פי הנתונים, תעשה מ-10 מקצועני IT מפחדים מ-AI; שלושה רבעים מהארגונים משתמשים בבינה מלאכותית לצרכים פנימיים, פחות מחצי משלבים אותה במוצרים קיימים ו-44% מייצרים מוצרי AI; מק'ינזי מצאה שב-2023, קצת יותר משליש (38%) מהארגונים השתמשו בכלי GenAI, כאשר במחצית הראשונה של 2024 עמד הנתון על 55% ובמחצית השנייה – על 68%; ו-88% מהמאמצים המוקדמים של הבינה המלאכותית רואים החזר השקעה מהיר.
בהמשך הוא הציג חמישה תרחישים אפשריים להשפעת ה-AI על ה-SaaS: באחד, הארגון לא מכניס בינה מלאכותית לצורך כך, ולכן גם לא יכול להציע הצעת ערך מבוססת AI. בשני, הבינה המלאכותית פועלת בשירות התוכנה כשירות, מעשירה אותה, והיא תבוא לידי ביטוי בפתרון רק בפיצ'רים של AI. בתרחיש השלישי, סוכני ה-AI יושבים "מעל" פלטפורמת ה-SaaS. ברביעי, הבינה המלאכותית "אוכלת" את התוכנה כשירות – רוב הצעת הערך מבוססת על AI ו-"מדללת" את התוכנה כשירות המסורתית. בתרחיש החמישי, אין יותר SaaS. בתרחיש זה, אמר, "חברות AI מייתרת את הצורך בחברות SaaS".
לסיכום אמר אדרי כי "לפעמים לא צריך להמציא את הגל מחדש, אפשר לקחת מוצר קיים ולהתאים אותו. כמו כן, אפשר לייצר החזר השקעה יותר גבוה מאופרציה מאשר משיווק ומכירות. שם יש הזדמנות".











תגובות
(0)