"המשך הירידה בשער הדולר יביא לאסון להיי-טק הישראלי"

בעוד הציבור הישראלי נהנה מהוזלת הקניות בחו"ל, במסדרונות איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים מודאגים במיוחד. עם שער דולר שירד בחודשים האחרונים ב-20% ועומד על 3.1 שקלים, אבי טראוב, מנכ"ל האיגוד, מתריע מפני אובדן הכנסות של 30 מיליארד שקלים. "אנחנו בנקודת שבירה", הוא מזהיר בראיון לאנשים ומחשבים. "היתרון התחרותי של ישראל נשחק, ואם הממשלה לא תפעל להורדת עלויות התפעול בשקלים – יקרה אסון להיי-טק".

"הירידה בשער הדולר לעומת השקל היא פגיעה קשה לייצוא כולו, ולייצוא ההיי-טק בפרט. המשכה יביא לאסון לייצוא ההיי-טק, להרס שלו, כי הענף לא יוכל לעמוד בכך. המשך הירידה בשער הדולר ייקר את התוצרת המקומית, שלא תוכל להתחרות במה שקורה בשווקי העולם. זאת, מאחר שהוא יביא להתייקרות של כל התשומות: שכר עבודה, ארנונה, מים, חשמל וכדומה", אמר.

זה נכון, אך המומחים סבורים שחלק מהמגזרים שקשורים להיי-טק פחות רגישים לירידה, כדוגמת המגזר הביטחוני, ולפיכך, הפגיעה תהיה הרבה פחות קשה. הלא כן?
"זה היה נכון בעבר, אבל הנכונות של הטענה הזאת הולכת ופוחתת. ירידה חדה, כמו זו שחווינו בחודשים האחרונים, מביאה לירידה חדה של מרווח הרווח של החברות המייצאות, והן לא יוכלו לספוג את זה. לפי ההערכות שלנו, במידה שהדולר ימשיך לרדת, ההפסד לייצוא ההיי-טק עלול להסתכם בכ-30 מיליארד שקלים.

עד עכשיו, יצואני ההיי-טק המקומי הצליחו להתמודד עם הירידה בשער הדולר, אבל לא חושב שהם יצליחו בכך בהמשך – מה שיביא לפיטורין נרחבים".

מה בנק ישראל יכול לעשות כדי לשפר את המצב?
"כלום. כשהדולר יורד לעומת השקל בלבד, בנק ישראל עוד יכול לעשות משהו, אבל כשהוא יורד מול המטבעות בערך בכל העולם, כמו עכשיו, הוא חסר אונים".

אז מה ניתן לעשות, אם בכלל?
"צר לי, אבל אני לא איש בשורות. אין כל דרך למנוע את השינויים בשער המטבע, בעיקר כשיש לזה השלכות בינלאומיות. הדרך היחידה למנוע את שחיקת הייצוא ושחיקת ממדי הרווח שלו היא על ידי הקטנת ההוצאות השקליות. כאן יש לממשלה משקל גדול והמעורבות שלה היא המפתח להצלחה. במידה שנקטין את ההוצאות השקליות, כמו שכר עבודה, ארנונה, מים ועלויות מימון, נוכל להקטין את השפעת הירידה בשער הדולר עליהן, ובכך למתן את השפעתה על המחיר הדולרי של יצוא ההיי-טק ולהחזיר את הרווחיות.

אני רוצה לנצל הזדמנות זו לפנות לכל חברות ההיי-טק הישראליות, כדי שהן יפנו, דרכנו, לממשלת ישראל, על מנת שזו תוזיל את העלויות השקליות במרכיב הייצוא, ובכך להציל את הייצוא של הענף".

רונן מנחם, כלכלן השווקים הראשי של בנק מזרחי-טפחות. צילום: יח"צ

לעומת טראוב, רונן מנחם, כלכלן השווקים הראשי של בנק מזרחי טפחות, סבור שההשפעה של המשך הירידה בשער הדולר על יצוא ההיי-טק הישראלי, במידה שזה אכן יהיה המצב, תהיה פחות דרמטית. "כדי לבחון את השפעת הירידה ארוכת הטווח בשער הדולר על הייצוא יש לבחון מרכיבים רבים", הוא אמר לאנשים ומחשבים. "במידה שהדולר ימשיך לרדת, זה ישפיע בעיקר על הייצוא שלנו לגוש הדולר. הייצוא שלנו לאירופה, למשל, לא ייפגע בצורה ישירה. הוא גם לא יפגע באופן ישיר בייצוא לגושי מטבע אחרים, אלא רק בצורה עקיפה".

האם יש ענפים במשק הישראלי שיושפעו יותר והאם יש שיושפעו פחות?
"בהחלט. אני סבור שחברות קטנות ובינוניות בתחומים מסורתיים, שהם יותר רגישים למחירים, ייפגעו הכי הרבה. לעומתם, הייצוא הביטחוני וייצוא ההיי-טק פחות רגישים לשינויים במחירים, והם יושפעו פחות".